לדלג לתוכן
שאלת דיקמן
שאלה חופרת;
- לא עוסקות במופע בודד,
- כן במתווה של התנהלות מאפיינת,
- נוגעת ביותר מנקודת אחיזה אחת ויותר מזוית הסתכלות מסוימת,
- העיסוק בשאלה מטפל בתוכן המהווה טריגר לחשיפה ושיתוף תפישות וערכי העונה על השאלה.
- שאלת נירוסטה;
- סטרילית, לא נדבק אליה דבר, אינה מכילה תשובה חבויה או ציפייה לתשובה נכונה מסוג מסוים, ודאי לא מכוונת לניסיון קליעה לדעת השואייל,
- אינה מחייבת תשובה לשואל;
- התשובה היא לנשאל, למתמלל לעצמו,
- על בסיס זמן ארוך,
- רצוי דינמית ומשתנה, ככל שהחפירה מתמשכת.
אישית
- תשובת העונים מעניינת אותי לסוגיה שנשאלה.
- הבנה מחדדת של התשובה,
- רפרנס היכן אני נמצא ביחס לעונים,
- התשובה לשאלה מהווה, גם, אבן בוחן לפער אם ומה בין התשובה שניתנה לבין החזויה, שלי.
- הסוגיות ממוענות למי שיש לי עניין אישי בהם, בתשובתם.
כלומר זה מדגם מייצג אך ורק את הנשאלים.
- על מנעד 1 – 5,
יוצא מנקודת הנחה ששמחת המענה לנשאלים היא שלוש נקודה קצת.
כאשר
- 1 זו תעוקה המובילה להתאבדות
- ו- 5 זו שמחה מרפאת דיכאון קליני,
- כלומר, בפתטיותי מניח שהשאלה היא טיפת אנרגיה חיובית לכיוון הנשאל.
- מרבה לטעות.
- כשטועה זה לצד ששמחת הנשאל פחותה מ- 3.
- אם השאלה גורמת אי-נוחות למישהו, טעיתי.
- מראש לא חזיתי שכך יהיה.
- הטעות משמחת- למידה.
- חיווי אי-נוחות הנשאל, אם במלל פעיל או בשתיקה מדהימה אותי.
- בדרך כלל קשורה (אני קושר) ומיוחסת (אני מייחס) לתפישה עצמית שמאויימת על ידי השאלה באופן שאני לא חזיתי.
- לא שולח יותר למי שטעיתי;
העקתי יותר משהתכוונתי, התענגתי על מאובחנות התשובה.
- מיוחס לי רוגז על מי שלא ענה.
- טעות- לא מתרגז על.
- לוקח בחשבון שיש מי שלא יענה לי.
- מצר על מיקום מי שלא עונה במרחב אי-המענה.
- אם הייתי יודע שלא יענה- לא הייתי שואל.
- כמה באמת יכול להתרגז על מי שלא עונה על סוגיה ערטילאית כמו זו שהעליתי?
- מייחס למי שמייחס לי ‘רוגז’, שזו דרכו להתמודד עם החיווי שמקבל ממני,
שחוסר המענה נמצא היכן שהוא במרחב משולש אי-המענה:
- עילגות תקשורתית- לא מצא את המלים,
- מחסור אנרגטי- אין לו את התשומות למענה,
- אלימות- עצירה של התקשורת באמצעות (אי) מעשה.
- שמח לחיווי האם לשאלה היה ערך או משמעות,
- שמח אם הנשאל רוצה לשתף בהתייחסויות
ממליץ לא בצימוד זמנים לשאלת השאלה.
- לא דחוף לי אישית לענות על השאלה.
- אם נשאל, אענה את דעתי.
- בפועל- נשאל מעט מאד.
קשור
3 thoughts on “שאיילת דיקמן”