זכויות יוצרים

Intellectual Property

בכמה מקרים התבקשתי לנסח, לערוך טקסטים של אחרים.

במקרים שנשאלתי מה עמדתי לגבי הקרדיט על רעיונות שהעליתי או טקסט שכתבתי, התייחסתי כך:

נקודה נפלאה!

1. תודה ששאלת,
2. הרבותה שאני סופח מהקצאת תשומותיי – זמן ומשאבי תודעה, חסרות הערך כשלעצמן, במעבר על המסמך ששלחת אלי הן –
   1. אני נהנה להכנס לג'ים התודעתי לסֶשֶן,
   2. שמח להזדמנות ליצירת תחושת של הבאת ערך,
   3. להביא לך, לי, תועלת, גם אם קטנה, בתחומים שאני יכול, קל לי ואני נהנה מזה,
   4. כולל להשפריץ מייל זה.
3. לי, אין ממש צורך בקרדיט.
   1. ככה פשוט – לא עונה על שום צורך שיודע לזהות,
   2. אני אף יכול להתבאס במצבים שמזהה מניפולטיביות בה מעצימים את חלקי, כשבמלל מציינים את עצם הקצאת התשומה,
4. אני מכריז (גם כאן), באופן גורף ובלתי חוזר –
   ניתן לעשות כל שימוש בכל ביטוי, ניסוח, רעיון, intellectual property שאני מעלה,
   1. אני שמח על כך, לא רואה בכך נדיבות,
   2. במניעה רואה בתנהלות אנאליות,
   3. אין צורך לשלם לי על כך,
   4. לא לתת לי על זה קרדיט,
   5. או ליידע אותי טרם/ לאחר השימוש או המעשה.
5. אם ההערות שהארתי לך רלוונטיות, ויש אפשרות של רוויית רווח מהן, מייחוסן לך – נהדר. שלך. ידעת למי לפנות.
   ישמח אותי אף יותר, אם בעזרתי קבלת
   1. טובין כלכליים, משמח מאד,
   2. טובין ערכיים, משמח ביותייר מאד.
6. אם מישהו היה צורך את תכניי על בסיס עסקי, הייתי שמייח, פעמיים:
   1. מרוויח מכך טובין,
   2. מדד אובייקטיבי לערכם – מישהו מוכן לשלם עבורם.
   3. מקרה זה שלנו, אינו המקרה.
7. ביהירותי, כל רעיון, תפישה, ניסוח, ביטוי שאני מתפעל ממנו, אני נותן קרדיט לזה ששאלתי אותו ממנו, משני טעמים –
   1. הרעיון, תפישה, ניסוח, ביטוי שעושה בו שימוש אינו שלי,
      אם סט ערכיי המסוים לא תואם את ערכי האחר, אינני מפעיל את 'עקרון ההדדיות' – זה שלא חשוב לי הקרדיט, לא אומר שלא תואם את חשיבות 'כל הזכויות שמורות' שננקט על ידי רובה המכריע של האנושות, כך שבהחלט ייתכן שיישום הרעיון חשוב לאחרים,
   2. הרבה יותר חשוב – (לצערי) במהותי, אני (כנראה) עד כדי כך מלא בעצמי, שאני לא מוכן לייחס משהו שאני חושב שהוא בעל ערך ולא אני ייצרתי אותו, לעצמי.
      לא רוצה את תחושת חוסר הניקיון הזו.
8. נושא זכויות היוצרים עלה, היסטורית, יחסית לאחרונה.
   להערכתי – ייעלם; המורכבות להגדיר מהו, היכולת לאכוף אותו – ככל שרמת הידע והתחכום עולה, תהיה מורכבת אף יותר, ממחישה את הבעייתיות שבו.
   • אני מניח, שהאתגר הגדול ביותר בביטול חוקי הגנה על רעיונות יהיה תהליך, האופן לביטול, לא ההחלטה העקרונית,
     • שמניח שהיא מקובלת על חלק ממי שנתן עליה את הדעת.

קישור כתבה באקונומיסט בנושא, 8/8/2015,

והכתבה בדה מרקר 12/8/2015, להגן על ממציאים ומדענים- לא על עורכי דין ומונופולים.

הגרפיקה המצורפת, מקורה בחיפוש אינטרנטי – הייתי שמייח לתת קרדיט ליוצרה.