באיזה רציונל
רוב יוותר על מימוש רצון ממשי
למיעוט מגן על רעיון נאצל מהעבר?
מעשה בחמישה בלבלנים
נניח שאצ'ו1, פצ'ו2, סימצ'ו3 רצ'ו4 וסחונופו5, יושבים באופן תדיר לשיח.
ונניח שחמשתם החליטו, שמעתה לא נכנסים אחד לדברי השני;
מאפשרים לכולם להתבטא עד השלמת הפסקה או הרעיון, גם אם לא מסכימים או לא מעניין.
נשבעו בנקיטת חפץ שזה מה שיהיה.
כדי לתקף את רצונם הם החליטו שאם אכן תארע פריצה לדברי אחר, הפורץ ירכוש לכולם תקרובת שעליה יחליטו, ברוב.
לא זו אף זו, הם גם קבעו לבטן את החלטתם המצוינת כבלתי ניתנת לשינוי (נניח כמו שהם לא החליטו שאסור להשתין על השולחן, ושזה בלתי ניתן לשינוי).
לאחר פרק זמן מסוים (או כמו שיש בומרים שנוקטים ב-'לימים') (או סתם בפגישתם הבאה) אצ'ו1, פצ'ו2, סימצ'ו3 נוכחים שהם לא עומדים בהחלטתם, וגם מבחינים שהזרימה בשיח נעצרה, ובכלל עדיף להיות מה שהם היו ולא להתיימר להיות בררריטים מנומסים.
החליטו יאללה בואו נחזור.
רצ'ו4 וסחונופו5 רוצים להמשיך את ההסדר; הם גם מצליחים לרסן עצמם, וגם נהנים לאכול את הקנסות שהושתו על הפורצים. הם מחייכים וטוענים "אבל עשינו חוקה, לא ניתן לשנות אותה. אתם אולי שלושה, אבל קבענו שאת החוק הנאצל הזה אנחנו לא משנים."
התוכלו ילדים לייעץ, איך לפתור ת'סוגיה?
הפיכה משטרית
שיח בין קריב לרוטמן.
זהו סלע המחלוקת; האם
♠ דמוקרטיה רובנית שמחזקת את השלטון,
או
♣ דמוקרטיה עם איזונים ובלמים שמגינים על פרטים ומיעוטים מעריצות אפשרית של רוב.
פרדוקס
חוקה אמורה להיות מנוסחת בהסכמת רוב
ותקפה כל עוד הרוב מסכים לה.
טאוטולוגיה; אם הרוב מסכים לה – אין בה צורך.
