משך קריאה כ־ <1 דקות
כשהתנהגות שהחלה כבחירה
מורדת לרמת צורך,
שהיעדרו משפיע על קיום נינוח.
שמעתי עדויות “התמכרתי״, וצידוק “זה אנושי״ וכאלה.
ראבאק, כשהתנהגות היא התמכרות, מעצם היותה כזו- כדאי לחתוך אותה.
למה? מפני שזו הסכמה עם בחירה ששוללת בחירה.
התמכרות ובחירה