התמכרות ובחירה

משך קריאה כ־ <1 דקות

כשהתנהגות שהחלה כבחירה
מורדת לרמת ‘צורך’,
שהיעדרו משפיע על קיום נינוח,
שלא לומר ‘השרדות קיומית’.

שמעתי עדויות “התמכרתי״, וצידוק “זה אנושי״ וכאלה.

ראבאק, כשהתנהגות היא התמכרות, מעצם היותה כזו – כדאי לחתוך אותה.

למה? מפני שזו הסכמה עם בחירה ששוללת בחירה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: