ביביזם על הזמן

סנטימנט לא ניתן לכבות

ביביזם על השעון

כמו שעון (פעם היו מוסיפים – 'שויצרי') השעון שלי ממשיך להאכיל אותי, כלומר את השען, מרורים.
הפעם, כשמתחתי אותו – למה למתוח שעון אוטומטי? אם לא הנבלה לא תשרוד את הלילה ותשבות מכל מלאכתה אשר עשתה עד לפנות בוקר – נותרתי עם הכתר בידי.

הפצעתי בחנותו. השען היה עסוק עם לקוח רכון על הדלפק. כשראה אותי לא הבחנתי בארשת אימה על פניו. כן שמעתי את קריאת הייאוש באזניי המתקהות – "שוב אתה?"

אגזים אם אעיד שהייתי אצלו כתריסר פעמים.
ח"י פעמים תהיה הערכה קרובה יותר למציאות.
השען שלנו שונא אותי. כלומר את עצמו. בצדק; הוא אומר שכבר בפעם הראשונה כשראה אותי עם הייגר המקולל שלי, כבר אז ידע שאסור לו לטפל בשעון.

השען בן שבעים ומשהו, עונד שעון לקוח מזדמן, חנוט בחולצות סיקסטיז בטוויסט פסיכדלי בצבע, טקסטורה ופאטרנים – שמת לב שכאלה שמתפרעים עם פריזורות מופרכות, מסגרות משקפיים אדומים/ כתומים הם, לעיתים, אדמיניסטרטורים שמרנים אדוקים הכי קפוצי תודעה? הטוויסט האופנתי משמש כ-טסססססס, שסתום למקובעות. אני מתחזק מולו בקביעות את השאיילה 'מוכר ת'חולצה?' הרכון המפורכס על הדלפק יכול בגיל להיות בנו, מהודר כאיש מכירות של הביוקר, מתוכשט ביהלום נוצץ בגודל שום נעוץ באזנו ושעון זהב על פרק אמתו.

השען נטל ת'שעון, האזין לטרונייתי, ושטח בפני אורחו את יגונו על מר גורלו.
זה – הוא משתף פעולה – חרץ Jaeger Le Coultre Memovox. יעני, בעניינים. הזכיר שהוא זוכר את הנבלה ענודה על יד השען כשתיקן אותו.
הכרתי והוקרתי את הידע, והוא הציג עצמו כשען ואיש מכירות של מקום כלשהו של יודעי דבר וכסף.

מעמדת הנחיתות של לקוח לא מרוצה, מציק על שעון שברור שסכום העתק שהוצאתי על תיקונו לא מחזיק ריבוי ביקוריי ותלונותיי, הסבתי את השיחה למחוז אחר בו אני יכול להתעמר בשען:
"נו, עדיין מייחל לנתניהו?

אני זוכר – מה זוכר, לא יכול לשכוח ולא לסלוח – שבמקורו הוא ימין אמיתי רויזיוניסטי שהוציא את האל מהמשוואה ועם זאת דוגל בסדר כפוי והפעלת כוח. ברי לי שהעובדה שבחלון ראוות חנותו מונח ספר 'מר הפקרה', ושלט גדול 'הוא שקרן', הם מיסוך חיצוני לערוות הסנטימנט הפנימי מפעם ורוחש.

הוא התרעם ש-'מה פתאום אוהב את נתניהו?!'. הוא הרי לא.
המשכתי להציק, "האם עדיין תומך בבנט" – בביקורי הקודם אמר שבנט נראה לו כחלופה ראויה  – אבל הוא מבהיר שעם הרעיון של בנט לתת לכל יוצא צבא מיליון ש"ח הוא לא יכול לחיות כי זה רעיון מטומטם לגמרי. ואז חרץ את משנתו על דלות החומר של המקיפים את נתניהו, ושבעצם נתניהו לא כל כך גרוע אם לא המקיפים.

והאורח מהנהן, פועה, מחרה ומחזיק אחריו.

"אז למי תצביעו?" שאלתי. "לליברמן."
"אבל ליברמן בעייתי בכל הקשור להתנהלות עבריינית, לא?" בדקתי.

הם מודעים, ומבהירים שהם אוהבים כאלה. עובד בשבילם.

אז הסברתי להם שהם ההוכחה, שמנהיגי ימין, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה יכולים לבנות על טפשות מצביעיהם. לא ניתן לכבות אותה.