אבל למה?

עקרון האיזון, הפעלה וכיבוי

קונסרבטיבים, ימנים שמרנים, מרבים לשאול,
כסוג של טיעון, מבחינתם- משכנע, מהותי,

"אבל למה?"

זו כאילו תהייה, למעשה התרסה, תרעומת ל-

• התקוממות פלשתינית עם כיבוש,
• פעילות מפגעת עם דת,
• פעילות טרוריסטית מצד אחד עם זו של צד שני,

למיניה.

זו שאלה, כתשובה, כלומר אין רצון או ציפייה למענה לשאלתה,
אלא,
תפישה, בקשה, תביעה
שאין לקשור בין הצד העויין אותך לצד שעליו אתה נמנה.

עניינית מה המענה ל'אבל למה?'

תלוי כמובן בקונטקסט המסויים אליו ה'אבל למה?' נקשר.

אם ה'אבל למה?' מיוחס למקרה של קישור בין פעילות 'עוינת' עם פעילות מי ש'בצד שלנו'
המענה לכך הוא,
שמחשבה קונסרבטיבית, תפישה מניחה פרדיגמות, זו הדוגלת בפתרונות פותרניים של גופים עצומים או פתרונות עוצמתיים, פתרונות בום טראח אלימים או על סיפם האימננטי, מחשבה הנשענת אל לאומנות או אמוניות
מונחות על רטוריקה ודיאלקטיקה דומים.

לכן הקשירה.

הגנה אינסטינקטיבית של עמיתי
אמונה, עם, לאום, אזרחות, תושבות
לתפישות אמוניות לאומניות
דומות, סימטריות, לאלה ששותפים לתפישות אמוניות לאומניות, מהצד השני.

שוחרי מחשבה רציונלית, לא מטפלים בסוגיה – 'אנחנו או הם',
שוחרי חופש פרט רואים בחברה כמקום מקדם את פרטיה, ולא כערך עליון כשלעצמו.

ה'למה' שקונסרבטיבים מלינים עליו מתייחס לאי-שביעות רצונם מ-
הזיקה לשוחרי אמוניות לאומניות מצידי תפישות עולם,
זיקה ממנה רוצים להפטר,
כשבפועל, הם דומים יותר האחד לשני מאשר לחותרי רציונליות וחופש פרט.