אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
מקומות שהסט-אפ שלהן מסודר פחות מעניינים אותי.
אלא אם אלה מקומות שהוויית הסט-אפ הוא העניין. בהקצנתו, כיפן. או בכאוטיותו.
"אנשים לא משתנים.
אנחנו משנים את תפישותנו לגביהם בעקבות מידע נוסף אליו נחשפים
ומייחסים את השינוי להם."
לא אוהב השקעות דלא ניידי.
בטח לא אצל פרטיים, שהנדל"ן משמעותי במכלול הכלכלי.
מתייחס לזה כקרח בקולה.
זוכר גם שאלגוריה ככל שתהיה צבעונית מתרחקת מהמציאות, המציאות לא משרתת אותה, מתנתק ממנה.
"זמני חסר ערך.
אני עסוק לטעון אותו תוכן, חוויה ו-fun."
כשאני נשאל לשלומי, אני משיב בדרך כלל
"שלא יהיה יותר טוב."
למענה שתי משמעויות:
המחשב הוא ידידו הטוב והנאמן ביותר של האדם.
כלומר, יכולת החישוב, זכרון, נגישות ותקשורת מעצימים את תשומות המשתמש ואת זמנו. הם רודפים אחרי כישוריו, עומדים לשרתו למימוש יכולותיו ורצונותיו, ומהווים עזרים למיצוי.
ו-לא, אין צורך להאניש אותו. ולא את ההתייחסות אליו. זה אמצעי. ותו לא.
"אין כישורים חדשים.
יש יישומים חדשים לכישורים קיימים."
"מי שמודה על מה שלא צריך, לא מודה על מה שכן."
זה הבנדודה של לקיחת אחריות –
'מי שלוקח אחריות על מה שאינו יכול, לא לוקח על מה שכן.'
"הנוטל אחריות על מה שאינו יכול,
לא לוקח על מה שכן.הנוטל אחריות על מה שלא יכול לקחת,
מתנשא על השאר, מקטין סיטואציה, ומגמד את משתתפיה."
לקיתי בהתנערות וחטאתי בלקיחת יתר.
מקווה שיותר חטאתי, זה מבחירה.
"לאכול בלמעלה מחמישים, לא משנה אם $ או €, זה לשלם על אכילת הצלחות, הסכו"ם הנוף והכוסיות. לא האוכל."
כן. אני. אלוף עולם.
הכי טוב.
טוב, אולי כי אין לי מתחרים,
ועדיין!כמוך.
אנחנו אלופי עולם.
אנחנו אלופים ב-
להבין, לדעת, לקבוע ולתעדף
מה כיף ונעים לנו.
התנעה לפעולה באמצעות החדרת שיקול משפיע שלא ממין העניין.
סקס הוא תצורה, אחת מני אפשריות לשוחד מיני.
"אינני מתקשר עם אנשים לפרנסתי.
עושה זאת למחייתי."
אם תרצה, אינני זוכייר דבר,
ואם תחפוץ אני לא שוכייח כלום.
אמא של, מודאגת שבנה 'מפרק ערבים' במג"ב.
"לא שלא מגיע להם"
מסבירה,
"אבל אם יעשה זאת שם, יהיה כזה גם בחוץ."
"אני קפיטליסט ריאקציונר נוסח המאה הי"ט."
אז זהו, שלא לגמרי ממש.
בדיקה רוטינית של מידע אישי,
אינה שאילת מידע,
אלא הצמדות לאחיזת מעקה מצבי רגשי.
בקפה יש מי שמתנצל שלא זוכר את ה-
שמדקלם בנון-שלנטיות דרמטית, או דרמטיות נון-שלנטית.
הקוקטייל שלי:
"דייאט קולה, כוס מלאת קרח מעבר לגדותיה, קש ולימון." להמשיך לקרוא שירה בקפה
בעישון, שתייה וצריכת סמים
