נס פך השמן

מיצוי משאבים, גרסת הוורדרוב

שנות ה-80, ניו יורק, השדרה הראשונה עוד הייתה חול, והקורא היה בחופש הגדול בין בית-לגימל.
כך הייתי אומר. שבעצם, הקורא היום, בפועל, סביר להניח, נמצא בעת ההיא, אבולוציונית בעידן ה'איסוף גנטי רעיוני'.

שימשתי כמובר, סבל, ב–Shleppers, וב- Noah's Ark.
הייתה לנו, בין שאר ה- materials, קופסא שנקראה wardrobe. זו, שימשה להעברת שמלות ומעילים שהלקוחה – שם גנרי, גם הלקוח הוא 'לקוחה' – העדיפה להעביר בתליה, לא בקיפול.
מחיר ה-wardrobe האציל היה $7, כפול מ-box סטנדרטי. ולא זו אף זו, קופסא מיוחסת זו הייתה רק מושכרת, רכישה ארבעה עשר דולראת, טבין ותקילין.
במצבים בהם לא היו מספיק קופסאות ממין זה על המשאית, היינו שולחים את הקופסא הלוך ושוב, כשאת התכולה המתחלפת תולים על חבל בירכתי המשאית. כ Random Access Memory במחשב, וכדי שלא אואשם בצדק בהתנשאות טכנולוגית בלתי מוצדקת – מממשים את נס פך השמן.

בפריקת המשאית, היינו מעמיסים את הוורדרוב היקר, עושים נגלות, ומוודאים, שהלקוחה לא מציצה למשאית, שאינה נחשפת להתרחשות הפרפטואום מובילה לנגד עיניה המשתאות.

למה מתיש?

לפעמים, כדאי, לבטח אם אין ברירה, במצב של תשומה חשׂוכה, במחסור, בחסכנות לנקוט בפרוטוקול מחזור קונטיינר, כמו RAM, אוטובוס, מטוס, וכאלה.