ארז תדמור – ניאו ימין רדיקלי

ניתוץ שלטון חוק וסדר חברתי

בתמצית

מלחמת צידו הימני של פעמון הגאוס בשמאלי.

הקיטוב בישראל מתמצת ל-עויְינֵינֶהֱנֵי סדר חברתי.
כבמשטרים מובחנים.
בהובלת נתניהו.

Set-Up, קלאסיקת עימות

החברה בישראל שסועה בריבוי חזיתות, כ-ע

ימין/ קונסרבטיבי יהודים ערבים שמאל/ פרוגרסיבי
דתיים חילונים
מזרחים אשכנזים
מעוטי השכלה משכילים
מצוקה*  רווחה*
ספר מרכז
עולים וותיקים
מנהיג מנהל
דמוקרטיית רוב דמוקרטיה ליברלית

* בישראל, עוד יותר מאשר במקומו אחרים, היטשטשה המובהקות הצפויה של

  • תמיכת שכבות חלשות במפלגות ‘חברתיות’,
  • תמיכת שכבות חזקות במפלגות חופש כלכלי.

מתבקש לצפות, ש
שכבות חלשות יתמכו בשמאל כלכלי, שאמור להיטיב איתן כלכלית,
וששכבות משכילות אמידות תטינה לימין שמיטיב איתן.

הדיכוטומיה הסינתטית הזו אינה תקפה, עד כדי הקצנה במיוחד בישראל.
אנומליה זו ניתנת להסבר ב

  • תפישת תומכי ימין משכבות חלשות שהיו אמורים כביכול לתמוך בשמאל גורסת ש –
    • אין קשר בין מפלגות שמאל לבין שיוויון והטבת מצבם הכלכלי.
    • הובלת מפלגות ימין מיטיבה עם הכלכלה, ולכן מצבם כפרטים יהיה טוב יותר.
    • מסרים אמוניים לאומניים מקבלים עדיפות על כלכליים,
    • השמאל הכלכלי מיטיב עם עצמו, עם האליטות שלו בהפניית משאבי כלל לשימור הגמוניה שמאלנית.
  • תפישת אוכלוסיות חזקות ומשכילות שנרתעות ממפלגות ימין
    • מסתדרים כלכלית גם בשלטון שמאל,
    • נרתעים מאידיאולוגיות פשטניות ‘נמוכות’,
    • התרחקות מאמוניות לאומנות,
    • סולדים ממנהיגים חזקים,
    • השמאל אינו גורס שיוויון כלכלי, אלא הקטנת פערים כלכליים, זכויות אדם ופרט,
    • טאוטולוגית – פרט מבחין שסביבתו, האינטליגנציה, ההשכלה, והרווחה נוטים למפלגות שמאל.

כינוס חזיתות

ריבוי החזיתות בחברה הישראלית מתמצת בעיקרו על פי יחס אנשיה לממסד:
מודריםנהנים.

ניתן לומר שריבוי החזיתות מתמצת ברורות לחזית אחת: עויְינֵינֶהֱנֵי סדר חברתי.

התכנסות שני צדי מתרס של חזית זו יוצרת קונפליקט הומוגני, שבשל מובחנותו ופשטנותו יכול להביא להסלמה, אף שמרכיביו המכונסים הטרוגניים ורבי פנים.

Share

השאר תגובה