ימין שולט בישראל: קלאסי הדיר רדיקלי

חלופות שלטוניות; תצורות ימין

כעת דומיננטיות השלטון בישראל נתונה לימין קונסרבטיבי – בנט, לפיד, גנץ, סער, ליברמן, עבאס, (מיכאלי, הורביץ, הם שותפים טכניים וזמניים עד למפץ החבירה עם צאת נתניהו.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה

ימין

קונסרבטיביות – מימוש סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, כמה להחלת צביון על מרחב ציבורי, לקהילתנות, להיררכיה, לסמכותנות, לתוקפנות פיזית מגוננת על אידאות מופשטות, לפשטנות רציונלית, למורכבות מיסטית, לרהב מלל, סמל וטקס.

קונסרבטיביות קלאסית

ימין מקדש ממלכתיות ושלטון חוק.

קונסרבטיביות רומנטית

ימין חותר לקידוש מנהיג־על.

נאו ימין רדיקלי

ימין מנתץ שלטון חוק עבור מנהיג סמכותן נישא על ידי המון מודר.

הקמת מדינה – 1977, כינון ממשל

ישראל הוקמה על ידי אנשי מעש, שהקימו מקלט מדיני ליהודים ניצולי שואה קודמת, פוטנציאלית עתידית, שתקלוט עולים ותספח כוח מבעלי זהות יהודית באשר הם.

המקימים היו מוטים לסוציאליזם בגרסתו הריכוזית חותרת השיוויון – מדינות המוצא של המקימים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ערך השיוויון היה קל יחסית לתחזוק בסביבה כלכלית של צנע.
זכויות הפרט והגבלת כוח השלטון היוו ערך משני שניגף מפני איומי ביטחון. 'שמאל' קלאסי.

מכיוון שהמקימים היו אנשי מעשה, בעלי השכלה חופשית, הם נטו ליהדות כתרבות, נטולת אל, עם הטיה מתפשרת לאילוצים לתחזוק ממשל.

רקע השכלתי זה חתר לרציונליות אוניברסלית.
לכן זכויות האדם, חופש הפרט והכלכלה אמנם היו משניים אך ברקע כשאיפה – 'לכשיתאפשר'.

1977 היוותה מפנה.

מאז – למעט תקופות קצרות, לאחר שלטון ימני שגרם כאוס שלטוני וכלכלי – מפלגות ימין מובהק, אמוני לאומני, אחז בשלטון, באמצעות שכבות רחבות, אמוניות, מסורתיות, חשות מודרות סוציו־אקונומית ותרבותית.

בסמוך למהפך הייתה חבירה לעצמאיים ולאליטה חותרים ונהנים מחתירה לחופש כלכלי.
בהמשך, אליטה זו, שהיוותה קומץ יחסית קטן, התנדפה.

בגין [עם 'קלקולי' ממשלותיו] הביא את הסדר השלום עם מצרים.
השמאל תמך, הימין נקרע בין נאמנותו למנהיג ולשמחת ההסדר לעימות עם תפישותיו הרומנטיות.

זה לא 'שמאל',
זה בעל כוח שמעמת תפישות רומנטיות שניגפות מול סוגיות פרקטיות.

הימין בראשות בגין הביא לחופש כלכלי, כלכלת בחירות, צריכה 'מודרנית', ואינפלציה חמורה שהודברה לאחר החלפתו באמצעות חבירה של פרס ושמיר לממשלת אחדות.
יש להניח במידת סבירות מסוימת, שללא מרכיבי ממשלה ימנית, היכולת להדביר את האינפלציה הייתה קטנה יותר, שכן השכבות החלשות נפגעו ממנה יותר.

עם הדברת האינפלציה, נעשה תיקון חזרה לנורמליזציה; שמיר זכה בשלטון,
אותו הפסיד עם ממשלת 'מושחתים נמאסתם' לרבין.

רבין, הוא גם סוג של ימין קלאסי פרקטי מתון, בטחוניסט, קפיטליסט נמנע משיוויון כלכלי, הניח תשתית לצמיחה, כשהסכמי אוסלו, סוג של נכפו עליו.

עם הרצחו פרס המשיך עם המדיניות.

נתניהו עורר את הימין הרומנטי הכמה למנהיג נערץ בתמיכת אמוניים לאומנים מנושלים,
נישא על סנטימנט תומכיו, הקים ממשלה שעוררה אנטגוניזם והפסיד לאהוד ברק.

ברק בהתנהלות פוליטית לקויה הקים ממשלה שלא החזיקה מעמד והוחלפה על ידי ממשלת ימין בראשות שרון.

שרון כראש ממשלה ימין קלאסי, הוחלף עם קריסתו הבריאותית על ידי אולמרט באמצעות 'קדימה' – ימין עם אלמנטים סנטימנטליים מבוקרים, שחברו לסוציאל דמוקרטים.

נתניהו, ימין רומנטי, שהיה בממשלת שרון, שימש כשר אוצר עם אידאולוגיה ימנית קלאסית שפגע בתומכי ימין זכה בהמשך בשלטון באמצעות אותו אלקטורט אמוני לאומני. פנה אליהם אפקטיבית באופן שונה.

במהלך 12 שנות שלטונו, נתניהו החל לנקוט בהדרגה מגוון פעולות מכוונות אקטיבית מניעת אובדן השלטון והתחככות עם החוק.
בפועל נתניהו התמיר עצמו לנאו ימין רדיקלי נוסח טראמפ, שמטרה לנתץ ממסד ושלטון חוק, בשם המון מודר.

נאו ימין רדיקלי ניגף מפני שמרנות

צ'מברליין מהשמאל ניגף מפני מדיניות הנאצית.

הבריטים נצרכו לפרקטיקה קונסרבטיבית בראשות צ'רצ'יל למגר את הנאצים.

לאחר המלחמה האנגלים הסירו את צ'רצ'יל.
עם קשיי הפרוגרסיה הסוציאליסטית, החזירו את צ'רצ'יל. לשווא.

ישראל החלפת שלטון 2021

ימין קלאסי קם על נאו־ימין רדיקלי באמצעות

• נפתלי בנט, גדעון סער, אביגדור ליברמן, שתפו פעולה עם נתניהו אינטימית,
• יאיר לפיד חבר אליו והיה שותף טבעי,
• בני גנץ חבר לממשלתו באינסטינקט שגוי שהדמיון בתפישות הימין הקלאסי המתון והשפיות יעשו את שלהם,
• מנסור עבאס מבין את הדמיון של אמוניות לאומנות ושימור התכנסות הזדהותית, הסולידריות של סנטימנטים אלה, מהיותו דתי.

אלה קרעו את נתניהו מהשלטון בחבירתם הבלתי טבעית לשמאל זניח שהשלים את הגרוש לקואליציה.

פרוגרסיה בעידן ימין

נשאלת השאלה איך מתקיימת פרוגרסיה כשרוב הציבור שמרן.

חוד הקדמה נמצא אצל מעטים.

אותם מעטים סופחים הערכה גם אם שנאה אצל הימין, שעם היותו מודר הוא שואף להכרה וכבוד, ובעיקר – לתת מענה לסוגיות חיים.

זה יקר, ומגביל, קשה ולא כייף ובעייתי, למנוע תחבורה בשבת, להדיר להט"בים, לשמור כשרות במקומות ציבוריים, למנוע תרומת דם בשל טקסט בטופס למנוע הסדרי שלום, למנוע כניסת פליטים בשל תחושת זהות נסדקת.
גם לימניים, בפרקטיקה.

תהליך השלת הגבלות שרירותיות, אמוניות, טקסיות, הוא בלתי נמנע.
גם אם יש לו עיכובים ושיהוקים בלתי נמנעים.
התהליך נוגע לכלל פרטי האוכלוסיה, כולל השמרנים בהם.
לכן העולם מתקדם. לכן חברות מסורתיות מתפרקות, גם עם ליבתן מתעצמת כאנטיתזה,

והרומנטיקה, הרומנטיקה נשארת מתועלת לאהדת כדורגל, אירוויזיון וכאלה.