נוסף
בניסיונותיי לשרטט קו פרשת מים בין תפישה קונסרבטיבית לבין שאינה כזו במובהק התאהבתי
עד כמה שאשכנזי חסר אינטליגנציה רגשית יכול להתאהב, כן?
בזה שנחבא אל האחרים, והוא דומיננט גם בין אלה שלא רואים עצמם כשמרנים.
נטייה, רצון, שאיפה, הסכמה, התניה, סנטימנט, אינסטינקט שהקולקטיב אליו הפרט משתייך
יקצה משאבים
- רבים,
- עוצמתיים,
- ריאליים,
- וקוגניטיביים
לטפל בלכידות ההתארגנות הקולקטיבית.
- טיפול מונע ומעניש בנתפשים כמפרי לכידותו הפנימית של הקולקטיב,
- עימות חותר התגברות על מי שנמצא מחוץ לקולקטיב שנתפש כמאיים על שלמותו,
- אם באיום ישיר, על שלמות הקולקטיב,
- ואם כאינסטרומנט מאחד ומלכד את הקולקטיב כנגד אויב חיצוני נתפש.
פרדוקס: אותו אויב חיצוני בצד היותו מאיים, הוא גם מעצים, מנציח קונסרבטיביזם.
אהדת קבוצת ספורט מהווה אינדיקטור מנבא ברמת התכנות גבוהה אלמנטים שמרניים נוספים, שכן ישנה התכנסות הזדהותית, ספיחת אנרגיות תודעתיות מבדילות, מבדלות בין פרטים, כאינסטינקט, שכן הפרט האוהד, להזכירנו, נמצא על מושב ביציע , על כסא מול מול מסך, על כורסא מול עיתון, ובכל מקרה – לא על המגרש!
פרוגרסיב שוחר אינדיבידאליות
מתארגן עם פרטים עמיתים, אד-הוק, לא כהתכנסות הזדהותית, לא סופח מכך ערך מעצם השיוך.
אלא מההנאה שסופח מהעשיה, מהקשר הבין אישי, מאותם הנאות שיכול להשיג עם האחר, ושלא בלעדיו.
לכל פרט יש מכלול יצרים, רצונות, העדפות, תשוקות, שלא ניתנים לאבחון רציונלי.
עם זאת, יכולות רציונלית עוזרת לממש את מאוויים אלה, במטרה למקסם את השגתם – לעשות זאת 'מצרפית מיטיבית', וזאת בידיעה שלא ניתן להגשים את כולם, אלא לנסות לתעדף תשומות להקצות למילוי מירבי, מיטבי, של רצונות אלה.
מתוך כך, ההתארגנות היא פונקציונלית, אינה עוסקת בשימור עצמה, אלא בקידום המטרה לשמה התארגנה.
החיצוני להתארגנות אינו מהווה סיבה להיותו, אלא פוקנציונלית;
אם החיצוני משיק חיובית להתארגנות ישנה חבירה אליו,
עם משיק שלילית, יש עניין 'לטפל' בו.
התכנסות וועד בית היא דוגמא להתכנסות אד-הוק, פונקציונלית נטולת אלמנטים הזדהותיים.
