בין שמרנות לחתירה לליברליות

הערכת דקות קריאה: 13 דקות, בערך 🙂

קונסרבטיביות–פרוגרסיביות

right-leftהבחנה בין שמרנות לליברלות מרתקת (אותי).
מקצה להבחנה, שרטוט הקו המפריד ביניהן תשומות רבות.

מייחס להבחנה זו בסיס רחב של מכניקה מחשבתית אופיינית.

היכן אתה?

בארה"ב

הנושאים העיקרים בארה"ב המבחינים בין הרפובליקנים לדמוקרטים הם:

  • גודל ממשלה,
  • מידת תמיכה בבריאות וחינוך,
  • תפישת לאומיות,
  • מידת אקטיביות וכוחנות ביחסי חוץ,
  • ערכי משפחה, הפלות,
  • אחזקת כלי נשק,
  • בריאתנות.

תפישה

בתמצית- בחשיפה להעדפות תפישתיות מסוימות, ניתן לחזות העדפות אחרות, הנגזרות מתפישות עולם אופייניות.

ובמלים אחרות-

בסופו של דבר, ואולי בתחילתו, תפישות עולם הן התכנסות לנורמטיביות נבחרת:

תפישת אדם את טובתו בהקשר סביבתי.

במובהק, תצפיתית אישית- אף שאינו מגובה באמפיריות מדעית,

פרסונה, בהצגתה עמדות בנושאים מסוימים, בצפייה בסממנים המעידים על השתייכות סוציו-אקונומית מאובחנת, וחיוויים נוספים,
מאפשרת חיזוי אינטואיטיבית של נטייתה לתמיכה ברעיונות מסוימים, רתיעה מאחרים\ וזאת על סמך חשיפה לתפישות אחרות.

רקע

הבחנה בין

  • ימין לשמאל פוליטי קונצנזוסיאלי,
  • חתירה לביטחון מרתיע חיצונית ומגונן פנימית מול שלום מוותר החוצה ומהמר פנימה,
  • כלכלה מאפשרת, סועדת, חומלת, רווחת, מתחשבת,
  • עושר מעטים נשאף וחומל מול סוציאליזם המוני תקיף בדרישה להתחשבות,
  • קישור דמויות מייצגות, מעוררות חיבה לרעיונות מסוימים ואנטגוניזם אישי לרעיונות מיוצגים אחרים,
  • העדפה לרעיון מקדם פוזיציה פרסונלית מגזרית, למול תפישה פרשנית לקידום חברה כמכלול,
  • הגירת אנשים ממדינות טוטליטריות עם רמת בחירה תפישתית נמוכה, עם רתיעה מובנית מפני תיוגי נטיית שלטון מחד, ותרבות דמוקרטית נמוכה מאידך,
  • אכזבה מהתנהלות אופיינית קודמת מול תקווה ליישום חדש.

הבחנות אלה ועוד, הכתימו את ההבחנה החדה, המסורתית, בין תפישות שמרניות לליברליות, שאולי בעצם לא הייתה מובחנת ברורות גם בתצורותיה המקדמיות,
עם התרבות הנושאים ונקודות הבחינה גרמו להתרחקות מתיוגים ראשיים, והתבדרות תנועה לכיוונים של עירוב תיוגים,
לבחינה והכרעה פֶּר סוגיה נדונה, וגם הכרעה זו עשויה להשתנות על ציר זמן ומאורעות,
החלטות של נטישת 'בתי מדרש' ראשוניים מאובקים לתפישתם,
אכסניות תפישתיות מסורתיות מובהקות חלודות ולא רלוונטיות להכרתם,
לטובת החלטה רלוונטית, מטפלת אד-הוק לגירוי מציאותי קיים, שמהווה ערך משמעותי מקדים בתעדוף הטיפול בו לערכים אחרים, נחותים תיעדופית.

ככאלה, אנשים עשויים לראות עצמם כתומכים בטיפול מעשי בסוגיה אחת אל מול בית גידול רעיוני, שנותן משקלות שונים לריבוי נושאים.

כך, רבים אינם תופשים עצמם במושגים של 'שמרנות' במיוחד כאשר לתואר 'שמרן', בעברית לפחות, נלווה נופך שלילי שאנשים מעדיפים להימנע מלייחס לעצמם.
בה בעת לא מוכנים לתייג אחרים כ'ליברלים', בשל ההילה החיובית 'נאורה' הנלווית לתיוג זה.

התפישה

תצורת מחשבה מובחנת

אלה האוחזים בתפישות מסוימות, מניח שאוחזים גם בתפישות בנות דוד לאותו הז'אנר.

המכריזים על עצמם שאמונה, לאום, חשובים להם, יש להניח שתפישותיהם לא יעלו בקנה מידה אחד עם תפישות חברתיות ליברליות אינדיבידואליות.

הרצון להעלות % חסימה בייצוג, עולה בקנה אחד עם רצון במשילות חזקה, מדינה חזקה, רתיעה ממתן זכויות למיעוטים, ראיית פוטנציאל נזק גדול בגורמים חתרניים, מתן ערך לסמלים וטקסים, חתירה לפתרונות פרקטיים, פותרניים מיידית, ביצועיים, מידיים, גורפים, המבכרים מעבר על עקרונות שוליים כעת לטובת נשגבים בהמשך, לעומת עמיתיהם שאינם מאובחנים ככאלה.

מניח שישנו הבדל בין רמת חשש משתנה בין אנשים בנטייתם לשימור מבנה חברתי קיים לעומת עמיתיהם הגורסים שחברה טובה יותר מאפשרת מבנה חברתי מהודק פחות.

השגות

כשלפרסונה יש עניין פרטיקולרי על משמעות פרקטית של סדר חברתי- יש להניח יחצה קו ההפרדה בין תפישה מאז'ורית אחת לאחרת.

ישנה תפישה רחבה של 'הבלתי מקובעים' המגבשים עמדה על פי העניין והסוגיה העומדת לפתחם:

  • אם זה כך בנושא מסוים- יש להם עניין אישי בו, פחות מעניין.
  • אם כתפישת עולם, ישנה בחינה 'עניינית בלבד', נטולת פרדיגמות תפישתיות
    • או שהפרסונה היא בעלת עניין מובהק, יש לה שליטה במרחב הסוגיות
      סטטיסטית- התכנות נמוכה זניחה,
    • או שהפרסונה אינדיפרנטית, אפטית, לסוגיה מסיבה כלשהי – סביר יותר,
    • או, שבדיקה עמוקה יותר תראה שיש לפרסונה סט העדפות ברורות, ניתנות לצפייה (רמז- איננה ליברלית. ליברליות מצריכה הליך של פירוק והרכבה, איננה אימוץ.)

חתירה

מתבקש לחזור לנקודת האפס, טרום תוויות נגועות ערכיות, תיוגי המשנה, משיכות סוגיות לוקליות תפישות גלובליות, להתעלם מניואנסים, עמדות היברידיות, מניעת פרוגרסיביות הדדית- מהמלקולה העשייתית לכלל התיאורטי, אלא רגרסיביות, מהאידיאה ליישומה.
ומנסה להבחן את המאפיינים המזוקקים כמהויות נטולות ממד ערכי.

מתעניין ב-

  1. בחינת קו פרשת המים שמבחין בין מהויות מובחנות, בין חי לצומח, יבשה לים, באלמנטים הברורים מזוקקים חד משמעיים שלהם,
  2. להצביע על איזורים שאינם ברורים ולאפיין אותם.

מאפיינים

שמרנות

ליברליות

פרטמשרת את ערכי עליונות הקולקטיב.קולקטיב בשרות ערכי עליונות הפרט.
קולקטיבמשמעות פרלימינרית מיוחסת, שלא ניתנת לבחינה, אלא לחיזוק והוכחה.משמעות אד-הוק(ית), בהתאם לבחינה, רצון, העדפה, צורך ורצון הפרט המשתנה על ציר זמן ומאורעות.
מחוייבות רעיונית ל-לתפישה ורטיקלית, חוליה עכשווית קריטית לשימור ערכי יסוד קודמים מהעבר והעברתם האפקטיבית לעתיד.בחינה מתמדת לאטרלית- הבוחן מבקש להיטיב מצרפית את קיומו במרחב החיים. מנותק מהקשרי ערכים מסורתיים בעלי יישות עצמאית.

  1. רציונלית,
  2. התאמה לרצון פרט
תפישת כוח דמוקרטיהעל הרוב להעצים את את כוחו על מיעוט.על רוב לוותר מכוחו לטובת מיעוט.
פרדיגמותערכי צדק וחמלה קולקטיבית על פי תפישות דתיות, מסורתיות, הנשענות על פוסטולטים.
  1. רציונל אוניברסלי
  2. חופש פרט שלא פוגע באחר
אמונהקיום כוחות מטפיזיים ביחסי שמירה דו-כיווניים.שלילת קיום כוחות מטפיזיים
בקונפליטהתכנסות לחוק, הלכה, קודמת, או לסוכניה.הכרעת רוב הקולקטיב הזמני.
תפישת מציאות
  • אינדיבידואל מהווה חלק מכוחות ערכים גדולים ממנו.
  • הכוחות ניתנו לאנשי-על, כוהנים, מנהיגים, שהסבירו אותם.
  • כך, בריאת הסברים באמצעות מלים היא רטוריקה אפשרית ומקובלת.
  • ניסיון להבנת מציאות באמצעות תודעה אינדיבידאולית.
  • מלים לא יוצרות הוויה, במקרה המוצלח תופשות ומתארות אותה.<–
בחינה וערעורהתייחסות לערעור על תפישות מקדמיות כחולשה במקרה הקל ואיום קיומי במקרה הקיצון. לכך נלווים תיוגי 'בגידה' ופעולות אקטיביות מונעות בחינה וערעור.בחינה וערעור תפישות, במיוחד פרדיגמות ואמונות היא מהות תפישתית.
ערכי יסוד, קדושהקיום סט ערכים בלתי ניתנים לבחינה או תעדוף שנועדו ליצירת קולקטיב השומר על פרטיושמירה על ערכי יסוד מינימליים, השומרים על הפרט וחירותו- רציונליות, חיים, חופש באי פגיעה ישירה באחר
הסמלהשימוש בטקסים והסמלות להבחנת הקולקטיבהדרה של טקסים והסמלות, הפרט במרכז
דיאלקטיקהלגיטימיציית שימוש בצידוק טכני, שכן ההלכה נקבעה שרירותית, ויש כוונה לשמרה, גם שרירותית.
שימוש ברציונליות לאחר קבלת אקסיומט או פוסטולט השרירות.
הפחתת ערך ל-מי שלא שייך לרעיונות נעלים כ'שיוויון'.
יחסי פרט–שלטוןמינימליזציה בהיכון הסדריחסי גומלין עם פרטים להתמודדות עם הגיוון
חברהחיזוק הרובחיזוק מיעוטים
מעטפת מדיניתמעטפת הדוקה חזקהמעטפת רופפת חלשה
מעשה
  • חתירה למעשים פותרניים
  • מניעה אקטיבית
  • נטייה להבנה, הגדרה תאורטית כתחליף למעשה.
  • רתיעה ממעשה שנוגד רצון פרט, מחשש לאלימות.
אי-וודאותרתיעה ממצב של אי-וודאות, אלא אם בחסות רציונל כח עליון, כך שמאורעות לא מוסברים משוייכים לכוחות הגדולים מהטבע, ועצם קיום העל אף חתירה מתמדת להבנה, במקרים של אי-ידיעה, יש יכולת ל'חנות' בהמתנה לרציונל מסביר שיגיע בעתיד כלשהו ולא לאמץ הסברים מטה-פיזיים.
נטיית חקירהאישוש פרדיגמהניתוץ פרדיגמה ידועה, לטובת חקירה ליצירת תזה חדשה
הטיות אישיותיות
  • רתיעה ממורכבות, נטייה לפישוט,
  • חתירה לשימור סדר,
  • רתימת ערכי זהירות, התגוננות, שמירה, שעשויים להתפש כפחד, חשש, חרדה
  • חתירה לפתרונות עשייתיים
  • תפישה מורכבת עד כדי בלבול אינהרנטי או נתפש
  • הסברה
טולרנטיותפרגמנטציה שמרנית: בשל ריבוי ערכים מקדמיים, יש טולרנטיות לקיום חלקם לפני הוקעה מהקולקטיב.דה-פרגמנטציה ליברלית: בשל

  • ריבוי רצונות ופרשנויות אפשריות,
  • נטייה לבחינה שאינה מחוייבת לפרדיגמה
  • בשל הנטייה האנושית להתמרת תעוקה פרסונלית באידיאולוגיה אוניברסלית,

ליברליזם במהותו אינו סובלני כלפי מי שאינו ליברל.

אימוץ גישהאמונה, כדמוקרטיה, מקבלת תוקף בריבוי השותפים לה.מי שמאמין בקיום יישויות שאינן נתפשות רציונליות, והוא יחיד באמונות אלה, נתפש כחריג, או כמי שמאבד את שפיותו.לכן בבסיס האמונה יש את החתירה לגיוס מתמיד של שותפים לאמונה ש'רואה את האור'.לא דחוף
גיוס והוכחהה'צדק' נשען על שרירותיות ו'רוב', לכן יש גיוס מתמיד של המגוייסים ואלה שלא.
הערך נשען על תפישת חרות פרט אבסטרקטית, הגיוס נמצא מול מי שסובל מהיעדר חרות הפרט, שפרדוקסלית, יש סיכוי סביר ורב שהוא חותר להבנה למצבו המיוחד, לאו דווקא לליברליות.
גיווןשימור קיים לרווחת התכנסות רוב.מפוצלת, יחידנית, פורצת גבול בנקודה מסוימת על מנעד המורכב מריבוי נקודות [נמנע משימוש ב'אינסופי'.]
תקשורתהתייחסות לתקשורת כעויינת, מעכירה, 'תשקורת'.תקשורת אמורה לשמור על האזרחים מפני תפקוד לקוי, שנוי במחלוקת של ריבון.

מייחס את ההבחנה למכניקת מחשבה.

ההשפעה המשייכת לתצורת מחשבה

  1. מכניקת מחשבה,
  2. התכנסות לערכים סוציולוגיים סטרוקטורליים,
  3. רתימת תפישה רעיונית לקידום השגת טובין קונקרטית.

משמעויות ההבחנה

מיסיונריות

לתפישות שמרניות יש משמעות בחיזוק למספר ולגיטימיות הדמויות התומכות בהן, לכן יש משמעות להצטרפות/ נידוף מספר העמיתים השותפים.

מקור התפישה-
מחשבה ימנית מייחסת תקפות למקור הרעיון ולא רק לקיומו.
ככל שמקור הרעיון גבוה יותר בהיררכיה הקולקטיב המאמין, כן תקפות הרעיון עולה.

קומוניזם שמרן

על פי בחינה מחודשת זו, גישה כסוציאליזם/ קומוניזם,
באופן שנתפש אינטואיטיבית כליברלית היא שמרנית.
עם הפצעת הרעיון של חתירה לשיוויון כלכלי ברמת כפייה משתנה, תוך הדרת האל ושימוש באמצעים רציונליים להצדיק את השיוויון כרתימת תפישת העצמת כוח הרוב, בעצם סוציאליזם וקומוניזם הוא חתירה לשמרנות.

טולרנטיות שמרנית

שרירות במהותה, מאפשרת טולרנטיות.
לדת יש ריבוי מצוות.
ריבויין מאפשר להישאר בתחומיה עם קיום חלקן.

שמרנות בשונה מליברליות מתבדרת, נמצאת על מנעד

  • ריחוק מהארד קור רעיווני,
  • מהירות התגובה,
  • מידת עוצמת התגובה לאיום.

היעדר אמונה, חתירה למחשבה רציונלית והיעדר העדפה אישית לתשתיות חברה לא מאפשר טולרנטיות.

היברידיות = שמרנות

מכיוון שמי שנמצא על מנעד שמרני, מביע תפישות היברידיות, בעצם בתצורת מחשבתו שמרן, שמסיבות מקומיות, סוציולוגיות או ספיחת טובין מקומי, מחזיק בדעה ליברלית.

פנים רבות לרציונליות

רציונליות אינה מחייבת התנהגות דומה, אלא מכניקת מחשבה היררכית ולוגית.
תוצאתית, התנהלות רציונלית מגוונת שכן באה לשרת ריבוי טעמים ושוני אינטרסים רבים.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share