אופטימיזם

קונסטרוקט אופטימיות

בהיעדר מידע תומך או משלים,
אופטימיסט יניח שהמציאות תתפתח בכיוון רצוי לו.

אופטימיות היא state of mind.
איכות אנושית.
בדרך כלל חיובית, נשאפת.

הבעיה באופטימיות היא היותה צאצא של קונסטרוקט מילולי רצייתי.

קונסטרוקט מילולי רצייתי,
הוא בנייה מילולית של רצון שלא נסמך על מציאות –
במאורע בלתי קשור אחר, אין סבירות התכנותית להגעה למסקנה דומה באמצעות הליך רציונלי, היררכי, מנותק מרצון מקדמי.

כך, הערכה חיובית על סבירות התכנות אינה בהכרח אופטימיות;
הערכת סיכונים השואפת להגיע למסקנה במנותק מרצון המעריך עשויה, גם, להניב תוצאה חיובית במנותק מרצון המעריך.

מקום הרצון כמשפיע על המציאות

כשלעצמו, רצון אינו משפיע על מציאות.

עם זאת, רצון יוצר התכנות בשל הקצאת תשומות ואנרגיות להגשמתו.

זני אופטימיזם

שני אריכיטיפים עיקריים, עם אינספור מצבי ביניים.

חזון ויישום

ישנם אופטימיסטים בעלי חזון ויכולת יישום.

מעטים.

לעיתים קרובות האופטימיות יכולת היישום מעיקה על הסביבה שכן יישום החזון מצריך ספיחת משאבי יתר מהסובבים.

הם משתמשים בכריזמה או בהבטחה מפצה לנרתמים לחזון – פעם, בעתיד, כשהכל יסתדר לפי החזון, נחלוק את השמיים, הארץ, וכל צבאם.

הם אוהבים במרחק זמן ממשק.

רצון והסבר נרטיביסטי

מונעים על ידי רצון מובחן, ושימוש במלל בונה נראטיב להתמודד עם מעשים מעוררי מחלוקת או חוסר ההצלחה.