משך קריאה: 4 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
האם לשמר אמנה חברתית כשמיעוט תומך בה?
מקור סמכות הדמוקרטיה הוא בצבר הפרטים המיישמים את השיטה.
פתיח
הסוגיה:
אם רוב משתתפי קולקטיב, כולל מדינה,
רוצים להעמיד בראשם מישהו, על אף או למרות, מה שיודעים עליו,
האם חוקי התאגיד האוסרים, תקפים?
מצב
ישראל 2019, פוליטית, שסועה
בין, זו דמוקרטיה
- נתניהו יכול לכהן כראש הממשלה, על אף… מפני ש…
- לבין, נתניהו לא יכול לכהן כראש ממשלה, מפני שפוגע ב'שלטון החוק'.
הסתייגות
אני מתעלם מפרשנות על חוקים, מהו שלטון החוק בהקשר זה.
אלא, בהצדקה תיאורטית של מצב סינתטי,
והשלכת עקרונותיו על סיטואציה נוכחית.
דמוקרטיה [שיטה]
דמוקרטיה, היא שיטת טיפול בסוגיה,
בה צֶבֶר פרטים מאוגד,
בוחר בין שתי אפשרויות [ומעלה] לטיפול בה,
כשניתן משקל של קול אחד לכל הצבעה על העדפה,
והחלת האפשרות שזכתה במספר הקולות הרב ביותר על צבר הפרטים.
הסוגיה
בהינתן מצב בו רוב של למעלה מ- 50% ממצביעי קולקטיב ששואף להתנהל על פי עקרונות דמוקרטיים אומר: אנחנו מודעים לכל החוקים, ומקבלים אותם, ועם זאת,
'אנחנו רוצים פרט מסויים שיעמוד בראשנו',
בהיותם מודעים למצב בו כהונתו סותרת חוקים חוקים אחרים, כשהם
- לא מאמינים שהתנהלותו סותרת את החוקים,
- מאמינים שסותרת, ועדיין רוצים אותו,
האם יש דרך דמוקרטית למנוע מהם את מימוש רצונם?
[לתפישתי] לא
רצון למעלה מ- 50% מקולקטיב כלשהו עולה על חוק מנוסח וכתוב, הוא החוק.
הפיכה שלטונית
על אף הסלידה שאני חש כלפי התנהלות מנתניהו, ומתפישות תומכיו,
אני יכול להבין את תפישתם להפיכה שלטונית.
אני, שמעוניין שנתניהו ייצא מחיינו הפוליטיים, שולל את כפיית יציאת נתניהו מחיים פוליטיים בשם מיצוי חוק שנוגד רצונם של יותר מ- 50 מהאזרחים, להלן רוב מוחלט.
יתירה מזאת, בשיח עם מי שגורס שחוקים עליונים על רצון הרוב,
שגורס ש'הרוב יתכבד ויפעל על פי החוקים',
מבחינתי, בעצם רוצה לכפות את רצונו על הרוב,
- נאחז באלמנטים
- ערכיים, שלא רלוונטיים לאותו רוב,
- טכניים, ביורוקטיים, שמתנגשים עם מהות רצון הרוב.
בעצם נאחז באמצעים אנטי דמוקרטיים להחלת ערכיו.
במובן זה תומכי נתניהו צודקים, שישנה הפיכה שלטונית.
תוספות
רוב?
איך אני יודע שרוב האזרחים רוצים את נתניהו כראש ממשלה?
אני לא.
הטיפול בסוגיה הוא תיאורטי.
אני משער שכל מי שהצביע ליכוד וימינה, ורוב מצביעי ישראל ביתנו תומכים בשלטון נתניהו.
לכן, אני יכול להבין את תחושת ריבוי מצביעים שישנה 'הפיכה שלטונית' אנטי דמוקרטית מבחינתם.
שאֵלָתי
הפניתי את הסוגיה למספר אנשים שיתמודדו איתה.
התשובות שקיבלתי נסובו סביב הפתרון שהחוק הוא הרובד התחתון, ועליון בחשיבותו על רצון זמני.
אחרי שנתנו תשובתם זו, בהתייחסותי הבאה, נאלמו.
גילוי
סוגיה זו, מהווה משמעותית מבחינתי, שכן היא מחצינה היות זיקה הדוקה בין אמוניות ולאומנות.
בלאומנות, הסדר החברתי יונק את סמכותו מאל.
מימוש חוקים מוחלים הם בבחינת ציוויים שמימושם הוא מול האל שהגופים הארציים האוכפים, נסמכים על אינסטנציה גבוהה מהם שמתקפת את פעילותם, ו(אולי) אף משתתפת באכיפה.
לאומנות, כפי שמתבטא בסוגיה זו,
גם אצל אתיאיסטים שאינם מכירים בהיות אל,
טוענת במשמעות עליונה, 'קדושה', פרוטו-מיסטית חוקים,
בכך, שדורשת להחילם גם אם נוגדים את רצון רוב האנשים.
One thought on “מקור סמכות דמוקרטיה”