דמוקרטצ'ק

משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

בחינה נטיית החוקים

בית מחוקקים, בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה מחוקק חוקים בסוגיות פרט–חברה–ריבון.

מה שמוסכם על הכול לא מצריך חוק.
חוקים נדרשים, שכן כל חוק מקדם מערכת אינטרסים ותפישות ערכיות של מקדמיו,
נוגד ומגביל אינטרסים ותפישות של אחרים.
לכן להפרת חוק יש משמעויות אכיפה, וענישה.

בראייה חברתית כוללת יש לחוקק חוקים שמקדמים את הטוב המצרפי של מכלול פרטי חברה.

ישנו מתח מבני בין חוקים לבין חופש הפרט.

חברה מתקדמת שואפת להמעיט חוקים, שכן נורמות חברתיות שמקובלות על רוב מכריע של האזרחים מייתרות חוקים. ועדיין, יש צורך בכלים להסדרת חיים משותפים של ריבוי אנשים בעלי ריבוי אינטרסים, עמדות, וערכים.

מחוקקי החוקים [בדמוקרטיה יצוגית, לא ישירה] נעשית על ידי נציגי הפרטים בבחירות בתדירות שנקבעה מראש. הליך חקיקת החוקים נקבע מראש.

בדמוקרטית שואפות יציבות, חוקים שמשפיעים על חוקים אחרים מעוגנים בחוקה.
חוקה אמורה להיות בלתי ניתנת לשינוי, או להתעדכן ברוב מיוחס – רוב שכולל מגוון רחב של נציגי אזרחים כדי למנוע עריצות רוב.

לגבי כל חוק יש לשאול האם הוא מקדם את מכלול החברה או מגזרים בעלי כוח.
באופן נשאף יש לחוקק חוקים שעוזרים לחלשי (מוחלשי) החברה. לא מתוך חמלה, אלא כחלק מתפישת טובה מצרפית של מערכת ערכים משותפת, להלן ‘מוסר’.

אין דמוקרטיה מושלמת.
[ולא דיקטטורה מלאה.]
לדמוקרטיה יש וקטור התקדמות.

כדי לבחון את כיוון הדמוקרטיה יש לשאול
‘האם חוק מקדם דמוקרטיה או מסיג אותה לאחור?’.

מציע לבחון על-פי הפרמטרים:

• זכויות הפרט
• שיוויון אזרחי
• משילות
• חלופת שלטון שלטון
• ציביון