משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
להבחנת שי דיקמן
בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.
בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני √, אגו והשוואות.
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו
ביבשת* תמצא יותר קצינים, בהודו חיילים פשוטים, דתל"שים והומואים.
בדרום אמריקה נתמכי מסגרות קודמות מחפשים את הבאה, בהודו נפלטי מסגרות מחפשים מה טוב להם.
בדרום אמריקה מחפשים להשיג, במזרח מחפשים את עצמך.
בדרום אמריקה שותים כדי להתקבל בחברה, במזרח עושים סמים כדי להתעסק בעצמך.
בדרום אמריקה שואלים מי אתה, מאיפה באת, מה המוצא שלך, מה אתה הולך ללמוד; בעיקר כדי לקבל שיקוף עצמי 'היכן אני עומד'. בהודו קשובים ל-מה אתה רוצה להשמיע על עצמך.
בדרום אמריקה שואלים מה התוכנית שלך להמשך הטיול. במזרח יוצאים מנקודת הנחה שאין.
פרחחי טייס; סתיו כצנלסון, גיא פייגנבוים, שי דיקמן ואיליה סברדלוב מפרפרים את הוארז פרו
בשתיהן הישראלים המסתובבים בחבורות נותנים לגיטימציה אחד לשני, וסביב זה נבנית ומתוחזקת הקבוצה.
בשתיהן, קבוצת הישראלים לרוב רעשנית, דורשנית, לא נפתחת לתיירים** ממקומות אחרים, מתרכזת במקומות נבחרים שמתאימים את התנאים אליה, משתפת כדי לנסוך משמעות בחוויה ולכן בפוטנציאל להביא את חבריה הישראלים ומהווה קלף מיקוח.
בשתיהן דיון עם תיירים אחרים מתמקד בהגדרת הישראליות – העצמי המורחב, ולא בשאיפה להכיר את האחר.
בשתיהן הישראלי מזלזל במקומי על תפישתו, התנהלותו ובורותו.
* "היבשת" – כך מכנה לעתים הישראלי את דרום אמריקה. תדיר תשמע ביטויים כמו: "איפה היית ביבשת?" ו-"הוא כולה חודש ביבשת".
** "תייר" – מטייל שאינו מישראל.
גם בדרום אמריקה וגם במזרח, הישראלי מבדיל בינו לבין טייל שמוצאו לא מארץ הקודש באמצעות הכתרת כל מי שאינו ישראלי כ"תייר". ניתן לשמוע לאותה משמעות גם כינוי קיבוצי "האירופאים".
תוספות שלי
עם הפופולריות של הטיולים, מעט אחרי שזה נהיה המוני, על פי פרופיל המטיילים, האיכותיים יותר בדרום אמריקה והצ'חצ'חיאדה יותר במזרח, בדגש על תאילנד, שכן ההנאות במזרח הן יותר פיזיולוגיות, ואחרי שהייתי במזרח, הטיול בדרום אמריקה 'קשה' יותר.
המקומיים בדרום אמריקה מרתקים יותר – 'נשמות', מאשר במזרח – הודו, סיפור אחר. מייחס זאת גם לקתוליות הלטינית לעומת ההינדואיזם בודהיזם נטול האל והחמלה המזרחי.
יותר מאתגר לטייל בדרום אמריקה, אולי גם בשל השפה.
מניח שמטיילי מרכז אמריקה דומים יותר לאלה שבמזרח.
