כשר אבל מסריח*
ערוץ 20: יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, הניח הבוקר (ד') הצעת חוק חדשה לפיה הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנים.
* כשר אבל מסריח: לא מכיר את הסיפור לאשורו, להלן הבערך המעוות על ידי;
שורה ביילה התקינה דג לארוחת השבת, אך אויה, הדג נשמט לה מפנכתו לבור החרא.
זו, נלחצת, תיכף שבת המלכה נכנסת, חשה לרב ושואלת לעצתו –
"רבי, האם הדג כשר?"
"כשר אבל מסריח" קבע.
סוגיה מרתקת.
תפישתי שלי
טהרנית, תפישתית, עקרונית, במתח בין
| ערך נשאף | ||
| קיום צדק וביטחון | חופש פרט | |
| סכנת | ||
| החלשת רשויות האכיפה | 'צדק' לא ימומש עוולה – כן. |
אני מוטה למימוש חופש פרט,
גם על חשבון רמת ביטחון נפגעת,
ובנטילת סיכון שצדק לא יתממש,
תוך נטילת סיכון של החלשת רשויות האכיפה
ומתוך כך העלאת רמת הסיכון של אזרחים אחרים.
כך, שעקרונית, החלשת חוק יכולה להיות מסונכרנת עם תפישתי,
אם אלמנט ההגבלה של "X" – עשר, במקרה זה – שמכתים את הפרקטיקה הנשענת על אידיאה, בשרירות בוטה, היה מוצא.
תפישתי אותו
תפישות קונסרבטיביות, להבנתי, נטולות אנדרסטיימנט, ניואנסים, סאבטקסט.
העובדה שהחוק
- מבית מדרשו של דוד אמסלם והגותו, שטבעית בעד חיזוק מדינה ומוסדותיה, וכאן מחליש את הפרקליטות,
- תואם את המגמה בעידן ממשל נתניהו הנוכחי של החלשת רשויות מבקרות שלטון – המשפט, המשטרה והעיתונות,
- שאני חושד בדוד אמסלם, שמכוון למקרים של פוליטיקאים שיורשעו ויצליחו להכפיף את המערכת באופן שיטה את תוצר הפסיקה לקולא מעבר ל-מה שהתביעה מצפה,
אֶפֶּעס, מפגיש אותי באי-נוחות בה חבר הכנסת אמסלם מעלה חוק שהייתי יכול להיות בעדו, ובסיבוב כמעט מלא אני מוצא את החוק מוצע על ידי מי שאני רואה בו קונסרבטיב ציני, שמנמק "לא צריך לרדוף אחרי האזרח", כשנראה לי, ללא הוכחה, שהוא מכין חוק מגן על דמויות פוליטיות מבעעוד מועד, חסין נימוק רטרואקטיביות.
