הכללה

  • אחיזה תודעתית

כללה אינה דבר רע.
הכללה גרועה* – רעה.

הכללה

התייחסות לאובייקט פרטיקולרי כחולק מרכיבים רעיוניים מהותיים עם קבוצה של אובייקטים אחרים, ויחד מהווים קבוצה מובחנת.


* הכללה גרועה: התייחסות לאובייקט פרטיקולרי כחולק מרכיבים מהותיים עם קבוצת אובייקטים, ובבחינת
– תודעה בלתי תלויה אינה מזהה את שיתוף מרכיבים מהותיים, במהלך ההכללה
וחשוב יותר
– בבחינה לאחור הסתבר שהתנהלות אל אובייקט מסויים כאל אובייקטים אחרים שיוחסו להם השיתוף – שגויה.


מכיוון שייחוס ההכללה עוסק במרכיבים רעיוניים, רבים הם המקרים האנושיים בהם הכללות נעשו באופן שתודעה פרטיקולירית מוצאת את המרכיב המהותי המשותף, ותודעות אחרות, בלתי תלויות אינן מוצאות את המשותף.

כאשר להכללה משמעויות ערכיות ההתבדרות מתרחבת והופכת להיות ‘סובייקטיבית’ בלתי ניתנת לאישוש, מקסימום ל’הסכמה’ אנושית.

רפואה על מכלול היבטיה בדגש על אבחון, פסיכולוגיה, עוד יותר אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, מדע הכללות, עוסק במהויות שמשותפות ברמות דומות של דמיון.

 

הכללה אינה מתיימרת לאחוז את כל המקרים, אלא את רוחם, ‘בכללותם’, כדי לסייע בתפישת מציאות ולגזור פעולות מתבקשות.
הכללות זכו למוניטין רע

  • הן בשל מקרים שלא תאמו את ההכללה והתייחסו אליהם כאל מקרים שכן תאמו.
  • והן בשל בעלי עניין, שמסיבותיהם הטובות, לא רצו להיות מוכללים עם הסביבה אליה שוייכו.

למעשה, לא ייתכנו חיים ללא ההכללות. הכללות ‘נכונות’, בבחינת ה’בדיעבד’ לאחר המעשה.

הליך אינטלקטואלי משייך ומפריד בין אלמנטים שנקלטו על ידי החושים, כדי לאפשר התנהלות יעילה. ההכללה חוסכת את הניתוח המעמיק הראשוני כל פעם מחדש.

Share

השאר תגובה