כשל כחלון
טעות כחלון –
כחלון הוא ליכוד מחוץ לליכוד.
כחלון נסמך על מצביעים עם היררכיית ערכים ליכודניקיים קלאסיים. כ-שלו.
הטעות של אחרים –
חשבו שיש מצב בו יחבור למפלגות שאינן ליכוד. הוא לא. כך הפעיל לחץ על נתניהו, והעלה קרנו בפני מי שנמצא משמאולו במפה הפוליטית.
בממשלתו נתניהו הרביעית – 2015-19 בעת שכחלון כיהן כשר בכיר ביותר – האוצר, התגלעה המחלוקת המשמעותית ביותר בשלטון דמוקרטי: פני הדמוקרטיה:
- האם דמוקרטיה פופוליסטית של הפקדת הכוח בידי שלטון מאושש בחירות כ(חתירת) טראמפ, (יישום) פוטין, ארדואן, אורבאן, בולסונרו, ודומיהם, בהם גופי הבקרה והאכיפה פועלים בין אזרחים, תוך ייתורם מול השלטון – הוא הרי נבחר,
- או, הקצאת חשיבות לבית משפט, פרקליטות, משטרה, אקדמיה, עיתונות, חופש פרט, כקריטיים בחשיבותם לאזרחים, בעצם היותם, עצאיים, יחד ונפרד, מבקרים את השלטון, גם אם אינם מושלמים ונחשפים, תדיר, לקויות תפקודיות בתוכם – מה שמדגיש את חשיבותם, לא מייתר אותם – השומרים על שלטון דמוקרטי במתכונתהוהייצוגית המערב אירופאית, מפני שלטון ריכוזי, חזק, משילותי, ששואף ישירות – נבחר על ידי הרוב.
זהו נושא הבחירות.
באמירותיו המפלרטטות של כחלון על היותו מגן שלטון החוק ושומרי הסף – בפועל לא נדרש לעשות דבר הבנושא – הוא התבטא מחוץ לקונצנזוס של בוחריו, בניגוד ל-dna הליכודי.
כך, עיקר בוחרי הליכוד שנאמנים לתיוג הקלאסי של ערכי הליכוד נטשו אותו.
נותרה לו נתח מפוליטיקת הזהויות. נראה אם יביאו לו ארבעה מנדטים.
