אלוף העולם
כשספרתי שהייתי במקום מהמופרכים ביותר- מלאווי,
במשרה מההזויות ביותר – מנכ"ל הלוטו המקומי,
נשאלתי 'איך קבלת את העבודה?'.
כאילו שזה מעניין או משנה.
מכיוון שמעביר את התשובה במנגנון הכרעת 3, 30, 300 מלים, עניתי או ב-
- "ביורוקרטית אדמיניסטרטיבית, ממש לא מעניין איך." או-
- כשהבנתי שאני לא רלוונטי לשוק – רוצה הרבה יותר מדיי עבור המעט מאד ערך שיש לי לנפק, רוצה ויכול לתת,
שאלתי עצמי במה אני טוב:- לצערי, ברור לי שבמעט מאד דברים.
- אבל יש דבר אחד, שאני הכי טוב בעולם. באמת – מספר אחתף נומרו אונו, צ'מפיון.
אני הכי טוב שיש ב-לדעת מה עושה לי טוב ונעים. בזה – אין טוב ממני. - מאידך, מה טוב לאחרים אני הרבה פחות.
לכן, במעט הזמן שנותר, כל זמן שהזרועות הרפויות האלה יכולות לסחוט, הראש הרופס הזה יכול לרצות, רוצה לסחוט את מה שאני באמת הכי טוב בו.
כך קבלתי את המשרה.
