הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש* לתובעים** הכרה*** והתחשבות**** במצבם, בתהייה*****
פגשתי מי שחוותה טראומה בסביבתה.
במשפחתה יש מי שקיננה במחוזות דיכאון.
דברנו. חלקה את קשיי החוויה.
הצעתי – בפתטיות של מנסה לעזור, ובעצם בחוסר רגישות אופייני –
שאולי, וכדאי ש…, עייצות שמעודדות חזרה לשגרה תעסוקתית מוכרת.
נדחיתי בתקיפות, שלא לומר ‘תוקפנות’, ש-לא!
בטאה וורבלית שרוצה להיות על תקן מטופלת.
ואני תמה, מה הסיכוי שתסיר מעצמה את היותה מטופלת אם היא מבטאת אותנטית את כמיהתה לכך?
;* אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** לתובעים – רצייה בעצימות גבוה, אם איום מוסווה אם לא יתממש.
*** הכרה – אישור תודעתי של הבוחן במצב.
**** התחשבות – התנהלות שונה מהטבעית במטרה להקל על התנהלות אחר.
***** בתהייה – בחינה מערערת ומבקרת.
