מוקדש* לבעלי תפישת ערך עצמי** נידפת***
ביטוי הדיאגנוזה מחריפה את מצבם.תופעה קלאסית
בעלי תסמיני התנהגות מובחנים,
שעל פי רוב בעליהם מכירים בקיומם,
מעידים שסובלים מהם.
בעת שגורם חיצוני מצביע ביטויי התסמינים,
התסמינים עצמם מתפרצים,
מחריפים,
שכן, בעלי הסימפטומים מבקשים הקלה בכיוון של חיווי 'אין לכם תסמינים אלה, החלמתם, נרפאתם מקיומם'
לא מראה משקפת בבואה, מאוששת מצב.
* אחאנא"ר שכמותי, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של בעלי מכניקת מחשבה קונסרבטיבית שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** תפישת ערך עצמי – מערכת מבנה ייחוס אדם על עצמו נבדלת בין פרטים ב-
- מודעות
מידת הקצאת משאבים מנטליים של אדם מוקצים לתמלול עצמו לעצמו בנושאים שאינם פרקטיקה יישומית, אלא, הערכת הסובייקט עצמו כאובייקט, תוך מודעות על הבעייתיות שבכך- ביחס לתשומות מנטליות אחרות,
- ביחס לסובייקט אחר,
- היקף
'טיפול' סובייקט במגוון מצומצם/ רחב של היבטיו האישיותיים נתפשים, - פער נתפש
מידת ההתאמה בין תפישת סובייקט את עצמו ביחס לסביבתו, - ביקורתיות
מידת ניסיון להבין, לבדוק לערער תפישות מקדמיות, או עיסוק בלחזק פרדיגמות, - חיוביות
מידת היות הסובייקט מרוצה/לא ממכלול אישיותו, - עוצמה/ חולשת הסטרוקטורה
מידת תוצרי העיסוק תלויה בדמויות מפתח חיצוניות.
*** נידפת – נידפות הביטחון העצמי מתבטאת ב
- בתרשים הזרימה האינסטינקטיבי חיוויים חיצוניים עוברים בשלב ראשוני של עיבוד קליטת גירוי חיצוני בשאלה:
מפחיתים ערכי? - וולונטרית, מייחסים לחיוויים תפישתיים חיצוניים אחיזה בתפישת ביטחונם העצמי, רגישות גבוהה לחיוויים חיצוניים שמטלטלים אותם בעצימות גבוהה,
- כשאם יש מכלול אמפליטודה מאפיין, רובו נמצא מתחת לקו האפס האדיש, מיעוטו מעל, כמאפיין – כלומר בצד הרצון לספוח באופן מתמיד ערך חיובי מחיווי חיצוני, רוב הזמן והתשומות המתקבלות הן שליליות.
