מוקדש* לשמרנים מבית, באהבה**
פוגייש שמרנים מבית, מימין על ערכים, תומכי רייגן, יאיר לפיד, שנעו 'שמאלה', ואף שמאלה מכך רחמנא ליצלן.
חלק מתופעה כוללת, דה-פרגמנטיות שמרנית,
בתצורה פרטית מסויימת, של שמרנות מתרככת,
זו תנועת פרטיקולרית בתוך זרימה כוללת, שמרנית.
השמרנים המתונים, הפחות אדוקים,
כמותו,
מבינים שיותר נעים, יותר נחשב, להיתפש כ'ליברלים', 'נאורים', 'מתקדמים', הם בעד ליגליזציה של סמים קלים ואפילו אין להם בעיה, בחייהם, עם חד-מיניים.
בעיניי עצמם.
הם מכירים את עמיתיהם לאמוניות לאומניות- ממש לא דחוף להם להיתפש כמותם,
נהפוך הוא- דחוף להם לחצוץ ביניהם;
הם מכירים היטב את הז'אנר,
את עמיתיהם לתפישות-
לא נאה להם להיות משוייכים אליו.
אז למה הם נחשבים כשמרנים, הם תוהים?
ישנו הסיפור על שלושת העיוורים.
וישנה זווית הסתכלות תודעתית. בסרט, 'המירוץ לצמרת של דודי קרביץ' זוכר את הסצינה שהוא מגיע לאגם במקום יפהפה, ורואה את המלונות שיקים באתר.
תוצר של 'טביעת אצבע תודעתית'.
אני מנסייח רעיון–
ייתכן שגוי, הזוי, נבער, ואף עילג.
האיש קורא, מחווה שלא בלתי מסכים – עד כאן אין חומר שניתן לעשות איתו משהו.
בהמשך מוסיף:
"שנתיים אני מקשיב לך ואומר שהתהליכים נכונים רק הרבה יותר איטיים ממה שנדמה לך."
ואני, שגורייס שהנבואה ניתנה ל'נבונים' וכטיפש לא מתנבא,
(חושב) שרואה הליך התקדמות של האנושות ממחוז אחד, אלי מחוז אחר.
בשום מקום לא אמדתי את קצב התקדמותה,
כן התייחסתי לכיוונה.
והבחור, שכן אוחז בתפישות אמוניות לאומניות מסויימות,
מתייחס ל
- קצב ההתרחשות,
- מייחס לי את אמידתה,
- ומשוכנע שאני מגזים בהערכת מהירות השינוי,
- ואולי בעצם, הוא מדבר מנהמת ליבו, לא רוצה שיאיצו בו?
תפישה שמרנית
במהותה, מניחה הנחות פרדיגמטיות, ועוסקת
- ביישומיה אצל הפרקטיקנים,
- מתן הוכחות לה אצל מי שיש לו את היכולות התודעתיות.
במקרה זה, הבחור מתייחס כדודי קרביץ לאתר הנופש המתגמל שיקים,
לקצב השינוי שאולי בלתי נמנע,
אבל, מייחל-
"וואלה בוא נשמייר עוד קצת את הקיים."
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** באהבה? נסתפייק ב'ידידות', שכן בדרך כלל הם מתוקים. חפים מרוע.