משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
רתיעה וחתירה
פתיח
ב'דמוקרטיה', בו הרוב רוצה לממש משהו ש-חוק שולל,
נניח מצב תיאורטי, שראש ממשלה מורשע בפלילים ימשיך לכהן
לדעתי, רצון הרוב גובר על החוק,
- מוסרית – לא אוהב את המונח, זה הדבר הנכון שיהיה,
שכן על חוק לשקף את הרצון המצרפי של מי שהוא מוחל עליהם ולא לעמוד כשלעצמו. - מעשית יישומית – לא ניתן לאכוף חוק שהציבור לא רוצה,
כאמירה "… אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה"
להלן פרקטיקה דמוקרטית, מהתלמוד*.
* על פי הערכת יוסי נינוה,
היות שהתלמוד מהווה אוסף הלכות שזמנם מן המאה ה- 5 לפני הספירה ועד המאה ה-2 אחרי,
התלמוד כולל את ההלכות שנכתבו לפניו וקובצו למשנה,
המשנה נחתמה במאה ה- 2 לספירה,
כיוון שהלכה זו אינה מצויה במשנה,
הרי שניתן לאמר שהיא נהגתה בין המאה ה- 2 לספירה ועד המאה ה-5.
כיוון שבקטע התלמודי מוזכר רבן שמעון בן גמליאל, מהמאה השניה לספירה, ניתן לשער שהמשפט נאמר סביב המאה השנייה לספירה.
תפנית בעלילה
ערב קודם, בשיח משפחתי דברנו על כך.
בבוקר למחרת שלחתי לבני את מה שנחשפתי אליו בטוויטר להפניה לטוקוויל, בבחינת 'אמרו את זה קודם לפני':
“If free institutions were to be destroyed, it might be through the omnipotence of the majority”. Tocqueville.
— Gérard Araud (@GerardAraud) June 13, 2020
בני השיב לי: "יש לי את הספר שלו אם אתה רוצה."
או, הגענו לנקודה:
- תודה,
- שמח שהוא יודע במה המדובר, ועוד יותר שיש לו ספר בנושא.
- יש לי חבר שלהנאתו, גם, אוסף תארים אקדמיים.
הוא לועג לי על בורותי; שאני עוסק בנושאים שגדולים חפרו בו לפני, שאינני יודע מי אמר מה ובאיזה נושא. - אני עונה לו, לעצמי, כאן, ש
- הוא צודק.
- לצערי, אין לי ת'יכולת להתמודד עם הגויות מעין אלה.
- אם הייתה לי, מניח שהייתי במקומות אחרים.
- לדְפֵקָה שיש לי עם הסעיף הקודם, תת סעיף 2 – חוסר היכולת להתמודד עם טקסט עתיר, אני מוצא נחמה –
בבורותי, אני חותר לסינתטיות רעיונית, למהות אוניברסלית נקייה ככל הניתן מכתמי תודעות אחרים.
אני חותר לתובנות, שתודעה עלומה הייתה יכולה להגיע לאותה מסקנה, עצמונית.
כן, אני מבין שלא ניתן לפעול תודעתית בניקיון מוחלט – הבניית שפה מטמיעה הטיות תודעתיות מזהמות סינתטיות.
עם זאת, אני כן שואף לתודעה, שאינה מחוייבת – אמירה יומרנית מדיי, אז משוחררת במידה מסויימת, מפרדיגמות מוטמעות, מהתווייה מחשבתית, שבורותי השלילית כשלעצמה מאפשרת חיובית.
לסעיף 5 אני מתייחס בצחוק רציני, וברצינות מחוייכת.
