יום הולדת 60

הערכת משך קריאה כ- 16 דקות

המתנה המרגשת בחיי

2020, פסטיבל 60 ילידי 60.
אין צריך לבקש ממני פעמיים כדי שאעביר את התוצרים שהמארגנים אוספים לחתן יום ההולדת.

החגיגות, אפעס, משרות עלי הלך רוח מורכב – עד כמה שלאשכנזי חסר אמנה נטול אינטליגנציה רגשית שכמוני יכול להיות מצב רוח מורכב. שם קוד לתחושת אי-נוחות מתונה לנוכח חיוויי עליצות מוחצנים. ועם זאת משתף פעולה – קטן עלי. לא רוצה לעצמי. לא נוח לי עם מחוות. ובכלל זה קבלת מתנות.

באתוס המשפחתי של בית הוריי הגרעיני, חגגנו הצלחות והישגים, ואילו ימי הולדת ציינו בצניעות. כלומר ביטויי שמחה תועלו להצלחה, פחות לרוטינה ביורוקרטית. אני מתלונן – לא רוצה לקחת הנחה ולנקוט במושג מייפה, שונה, מקל – על הפרקטיקה שאינה מיושמת, אלא חגיגה ביורוקרטית.

ללא קשר ישיר לעליצות מסיבות, ועם זאת, עם קשר לתשתית התנהלותית העדפתית, אמי רחצה אותי עד גיל מאוחר. עם אדוש 🙄 בכך, יוסי שריד סיפר, שאמו רחצה אותו עד גיל 18. בדיעבד, אם כבר קולחתי עד גיל מאוחר מדי, חבל שלא המשיכה עד הגיוס; אולי יכולותיי הוורבליות אינטלקטואליות היו מתפתחות לרמתו של יוסי שריד או לאלה של ירון לונדון.

זוכר, באילת, שאמי הייתה שואלת אותי במקלחת, מה אקנה לה כשאהיה מבוגר ועשיר. אני בשלב המְרָצֶה של חיי, שיננתי רשימה שכללה מקרר – היה לנו מקרר, צידנית בעצם של קרח – מכונת כביסה, לדעתי אז עוד לא ידעה על מכונת ייבוש, שואב אבק, סרוויס צלחות, ולצערי, בזכרוני המתקהה – גם אינני-זוכר-מה-עוד.

אמי, שחגגה את הישגה המקדמי, שבהמשך התפתח לכשל מהדהד, שכן לא רכשתי לה דבר ממושאי כמיהתה, הייתה פונה לאבי, כשאני עטוף במגבת לבנה ועורי המהביל וורוד שלוק, ועושה אקזיט מיידי עם “דויד, מה אתה רוצה מיאירי?”

אבי, שלא נטל חלק במטלות הבית, ואני מתוודה בסוג של מבוכה, ששעתקתי בהצלחה את התנהלותו זו, ניחן בהומור אישיותי; הייתי מתעמר בו, שסטטיסטית רק אחת משבע הלצותיו מוצלחות, והשאר ‘קרש’ חביטוי אותם עתים. עם זאת, בחי אלוהים בספר התורה, שהבנתי מוקדם, שיש שם הומור תשתיתי, כהשקפת עולם, גם אם לא תמיד הבנתי או צחקתי מביטויו.

לשאלת אמי ‘מה רוצה’, היה פוטר ב “20 קילו זהב” מחרב ת’חגיגה, שכן, כפי שהתוודיתי, אמי רחצה אותי עד גיל שהייתי בעניינים דיי להבין, שפימפם – pimpam כפי שאמי, נפקית buz words, קראה לשואב האבק החום ממזרח אירופה, שהיחס בין עוצמת קולו לחולשת שאיבתו הצריך נענועי שאיבה רבים וכאלה, אולי אוכל לרכוש. 20 קילו זהב – וואלה, לא ריאלי. עם זאת, כל פרשנות אחרת לביטוי רצונו לגיטימית בה במידה. אני לקחתי את דבריו כביקורת קלושה על פרקטיקת היעדר ההומור של אמי, בבחינת, ‘באמא’שכם, אני לא במשחק’ בגרסת בלי לשבור את הכלים האופיינית לו. אך זו פרשנות שלי.

Share

2 תגובות בנושא “יום הולדת 60”

  1. טקסט יפה, הקוטביות בין איך שאתה מגדיר עצמך כאחנא״ר, לבין היכולת לתאר חוויות, זכרונות והבעה סנטימיטלית, מביאה לתיאור עצמי אבסורדי ומלא הומור שאני נהנה לקרוא, מעניינת ההבחנה בין הניסוחים הפוליטיים הקרים והסימטריים, לבין הסיפור העצמי שמבלי להשתפך טומן בחובו הרבה חום וסנטימנט.

הערות? אשמח לתגובתך