משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
חבייר, ה-מ’ של הנורמטיבים, מחובר היטב בכל נימי נפשו וקשרים מיטיבים עם הממסד של שנות ה- 60 והשבעים, שעם המערך הציבורי המקיף אותו התמרכז לכיוון הקידמה, התנועה והעתיד, שההפרקטיקה והאינטפרטציה שלו מביאים אותו למשט שמתנאה בו בנוסח- ‘ראשת ממשלה אישה תהיה משהו מועיל וטוב יותר’ ולא מבין שבעצם מתכוון ליחצ”ן ליברליות, ולמעשה הפיץ אפליה מגדרית, אם כישור של ראש ממשלה כולל ג’נדר.
איש עסקים; מייבא, קונה, מוכר, מחבר, ומתווך.
נכנס לעסקי היינות. חולם למכור למעט סינים הרבה יין. או להיפך.
האיש המתוק מעניין אותי בהשקעה ביקב.
(לא מעניין. מבחינתי יין זה יכולת מכירה, כשהמוצר הוא משני. לא נפעם מהיכולת.)
יש להם ייחוד:
הם מתכוונים, בשפתו, ‘לשווק יין כשר’.
לשווייק יין כשייר?
אני תוהה, 🙄 מה זה יין כשר, קיבינמט.
יין כשר, כך הבנתי, זה יין שמישהו שאינו שומר מצוות לא רשאי להיות מעורב נגיעתית באף שלב בייצורו.
כלומר בעל הבית לא יכול לגעת ביין שהוא מייצר, אלא עליו לשכור יראי שמיים ושומרי מצוות שיעשו זאת ויקפידו לשמור על מקום עבודתם וכשירות היין.
אני מתפעל מהפיתול, איך וירטואליה משפיעה על הבנאליה ומקבל במשפט הבא את אקטנציית הפרקטיקה השיווקית ערכית המלווה כשריים:
‘אמרתי לבעלים, שאם כך, אני דורש שהעובדים יהיו גם יוצאי צבא.’
הצעתי למכור את היין במחיר כפליים, שכן, הוא כשייר פעמיים.
