מינורי במנטליות אנליטית אנאלית

הערכת משך קריאה כ- 4 דקות

מוקדש* לג’**, הפרקטיקן פלורליסט*** הנבון****

שואייל חבר ילדות
– הוא, איך לומר, יש לו יכולות רגולטוריות מפותחות –
על מיצוב מכרים משותפים בסולם 1-10, היכן ממוקמים מבחינת ההומור*****.

מעניין- אותי כן? מבחינתו בלבול מוח מול בזבוז תשומות – עוזר לאישיותי הנידייפת לקבל בקרה מנטועים עמוק בקרקע.

מנצייל את משורת הסבלנות, ובודייק את גבולותיה.

לאחד- אחיו, חילק 6;
המשפחהל’ה מעל הכל,

לאחר ניפק 5;
יש עליו קונצנזוס- אין לו חריצות מי יודייע כמה, אבל בהומור הוא ניחן,
על משקל – אביו של ידידי הנערץ, כשבכל שנה שדרו כמה שניות במבט ערוץ 1 את מצעד הנמצחות בקרנבל ריו, ברזיל, היה חוזייר ואומר: “אלה אין להם מה לאכול, אבל מה לרקוד הם יודעים”
[ומי שלא מוצא את ה’כמו’, שלא יטרח לחפייש אמשיך- לאהוב אותו באותה מידה.]

לי הקצה 4;
תודה,

לעצמו נתן “אני, חוש הומור? אולי 4”;
בבחינת- העולם מקום קר, אפרורי, קשה, קר, לא מבזבז משאבי שמחה, נותן דוגמא ומחמיר גם עם עצמו.

החיוויים המספרhים נראים לי בתפזורת על משרעת צרה מדיי על המחוון שהצעתי.

“למי יש יותר מ- 6 בסולם עד 10?”, לא התעצלתי, הצקתי וביררתי,
הרי עוסקים אנו בנושאים קיומיים, מייד אחרי שרידה,
אם גם הוא, סביבתו ושאר הנורמטיבים משוכנעים שאלה ‘בלבולי מוח של מצ’ועממים.’

“אין הרבה כאלה בסביבה שלי” ענה.

אוה, מבוטא- !Ah

  • בשלב הראשון המלצתי לו להחליף סביבת חיים-
    ההכרה, הגישה, שאין בסביבתו הומור לא עושה טוב לעור הפנים,
  • וכן, כבכל שיפוטיות, שיפוט זה, גם, מעיד עליו, על תפישתו, ורק אחר כך על מושאי שיפוטיותו- סביבתו.
  • בשלב הבא, הצעתי, ברחימו ובדחילו, ‘אולי כדאי לשקול לשנות את הסולם?’, שכן, אם 6 זה הציון הגבוה ביותייר, הרי 10 זה ה-6 החדש, הלא כן?
  • יכול להיות שהוא ואני מבינים ‘הומור‘, אחרת?
  • ואם הוא כזה פורייץ גבולות רדיקלי, איך יכול להיות שהוא נתפש כשמרנוביץ’?

אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים רפובליקנים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית?
שיהיה.

** עד שג’ לא ינחה ‘חשוף אותי’, יישאר בחסות האנונימיות,

*** כך הוא אומר על עצמו – ‘פרקטיקן’ כתכונה מאפיינת ו’פלורליסט’ כאיכות ליברלית,

**** כך אני אומר עליו – נבון, מבוטא- Na’von, מבין היררכיות, קדימויות, משקלים ברמת פרקטיות אקדיימית.

***** כמובן שאינני מנפק הגדרה מה זה הומור,
הרי כ-ו-ל-ם, יודעים מהו הומור, הלא כן?

ועצם שאיילת השאיילה ‘מהו הומור’ תביך את רוב האנשים, שכן מרבית המושגים המקיפים אותם כה נהירים להם, ששש- כאילו, שהם יחששו שאיך שיגדירו- יימצאו כלא ראויים להערכה כפי שהיו רוצים להתפש על ידי הקהל להגדרתם.

אז משאיר את העונה להתייחס ל’הומור’ לפי תפישותיו. שכן- לא באמת משנה.
ואני חמלתי שכמותי, עוד נתפש כמציק ומתנשא?
כן ברור לי שאין עוד מי שיגדיר הומור באופן וולונטארי, בלי שנחשף להגדרתי, באופן דומה.
אז שיישאר בהגדרת ההומור של העונה, המתענה.

Share

2 תגובות בנושא “מינורי במנטליות אנליטית אנאלית”

  1. זו הדואליות של הדיקמניזם הומור ברצינות ורצינות בהומור עם קבורת חמור

הערות? אשמח לתגובתך