מינורי בהפסקת עישון

בנובמבר 2013, חדלתי עישון.

אחת מני חברותיו של ידידי האמן, להלן ה', הייתה גרמניה. לא, מוצאה לא קשור.
הוא מעשן 40 שנה כאילו בריאות ילדיו תלויה בכך.
היא להנאתה.
אני התחלתי יחד איתו בטנדר 504 של אבא שלו, מאחורה. פולריס.

בתקופת הצבא עישנתי. במתינות. לא מפסיק חיים. תמיד עם אנשים ומשקה. לא לבד.

ראיתי במעשנים רוטיניים, 'מכורים' כקלישאה, ו'חייבי מנוחה לראש'. לא רוחש כבוד גדול.

איריס עישנה. קופסה ליום. בישראל טיים. בארה"ב Winston, חפיסה רכה. זוכר שעצרנו להפסקות סיגריה ברכיבה, מחפשים לרכוש סיגריות. לי ברור שבאופיי הנגרר הייתי מעשן פסיבי, במובן של מעשן אקטיבית כשאחרים יוזמים.
ב-1991, החליטה להיות אמא, חדלה מעישון. כמה שבועות אחרי, נכנסה להיריון עם גיל. האם אחת מתופעות הלוואי של הפסקת עישון היא כניסה להריון? כמה חודשים לאחר מכן ניסתה לעשן. לא הבינה למה. מאז לא עישנה.
מזלזלת בתופעת ההתמכרות – להבנתה אין דבר כזה התמכרות לניקוטין.

עם הפסקתה אני נסמכתי על עישון שנור. לא החלטה בפועל:

• לא רכשתי סיגריות*,
• יש ימים ללא עשן, יכול להיות שבועות,
• עד שלוש סיגריות,
• בחברה – ברור, על משקה,

* פיחס מגעיל.

טיפלתי בהתמודדות עם הרצון לנגישות לסיגריות והקבס שלי מלקחת משהו, באופן אופייני. לי. 👿 

• מי שהייתי משנורר ממנו בקביעות
  • הייתי מביא לו, אחת ל-תחושתי פחות מ- 20 סיגריות, מניח שלתחושתו אחת ליותר קופסא, ומתמלל שכך אני מרגיש נוח לקחת ממנו.
• למעשן מזדמן הייתי פונה עם מטבעות – יותר מאשר שווי הסיגריה, ולא הרבה יותר כדי שלא איחשד כ-מי שרוצה לקבל חינם.
  • מבין שבעצם ההצעה הכספית
    • אני מאלץ, מפעיל לחץ כבד. מאיתך גם נהנה מהאינטראקציה,
    • כשקיבלתי סיגריה, באותם מקרים רווחים תוך סירוב לקחת את הכסף, הייתי מתעקש, מעט, עד הגבול שלי נראה ייתכן שגוי כמעיק, משתדל לא לעבור עליו.

בארוחת ערב של שלושתנו, אצל ה' על הבלקון, עישנו שלושתנו.
לא זוכר את הקדימון לאמירתה:

"מי שעישן התמכר.
עישון של אחת לכמה ימים הוא המשך ההתמכרות."

בום טראח ובוינג: אני, מכור? לא נאה לי.

לא יודע אם אני מכור, מאז לא נגעתי בסיגריה.

לפעמים בא לי – מכור – יחד עם קפה, יתאים עם אלכוהול, אחרי גרעפס, נניח של קבב עם שום.

לא נאה לי לשייך את הפסקת העישון לגברת. אולי היא טריגר, ואולי היא.