לא ידידי
בחזית הפרלמנטרית של מתנגדי ראש ממשלה שלושה כתבי אישום נמצאים עבאס, בנט, גנץ, ליברמן, לפיד, וסער, על אף שאנחנו חולקים אוייב* פוליטי משותף, הם אינם ידידיי. לא רעיונית ולא בפועל.
* אוייב, כן, לא יריב – מי שמתנקש בדמוקרטיה ובשלטון חוק הוא אויבי. מאיים על חיי, חירותי.
לפיד ועודה? ייתכן שאנחנו חולקים תפישות ובהן חתירה לרציונליות וליברליות.
וגם להם, אפעס, לא נראה לי שדחוף לשבת איתי לקפה.
הקלישאה ש'אויבו של אויבי הוא ידידי', היא מופת פרקטיקה.
[הזכרתי שפרקטיקה זה לעניים, ובשפה מכובסת ל'נטולי שפע'?].
יש מצבים שפרקטיקה כזו תחשב מתוחכמת, פורצת דרך או מתווה אופן פעולה מקורי, בלתי צפוי. להלן חבירת מצולע צולע כ– המשותפת–העבודה–ימינה–ישראל ביתנו–כחול לבן–מרצ–רע"מ–תקווה חדשה.
קיום הקלישאה מעיד שיישומה אינו מובן מאליו.
אויבו של אויבי – ברגע מסויים וזמנית, במקום מסויים ומקומית – עשוי לחלוק איתי אינטרסים מסויימים, בהתמודדות מול איום משותף.
- אין לנו זהות אינטרסים, מעבר לסיטואציה זמנית מקומית, בה אנחנו נמצאים באותו צד של מתרס האינטרסים מולו, זמנית מקומית.
- יש להניח שאף אין זהות ערכים – למה שתהא?
האויב המשותף מכתיב ערכים, כופה עלינו זהות? - חיבה הדדית? יש לבדוק, ממש לא בהכרח.
לברית המועצות של סטאלין, החל משלב מסויים, היה אויב משותף – גרמניה הנאצית, היטלר – כמו לאנגליה של צ'רצ'יל ולארה"ב של רוזוולט.
בעוד שלשלושתם היה אויב קיומי משותף – גרמניה–היטלר,
לאנגליה–צ'רצ'יל ולארה"ב–רוזוולט היו ערכים פוליטיים דומים, מדינותיהם חלקו יחסי ידידות.
אנגליה וארה"ב לא חלקו ערכים ולא ידידות עם בריה"מ–סטאלין. רק אינטרסים מול אוייב משותף.
היחסים הידידותיים בין אנגליה לארה"ב היו עוד לפני איום האויב המשותף, והושתתו על ערכים תרבותיים דומים והיסטוריה, שמוקדם אף שתתה דם שניגר בשל אינטרסים וכמה ערכים מנוגדים.
בנט, גנץ, סער, ליברמן, לפיד, חלקו עם ראש ממשלה שלושה כתבי אישום קואליציה. חלקם עוד טרם כתבי אישום, ושמשו כניצבים בפרומואים שהפיק לערכים דמוקרטיים, התנהלותיים, סתלבט על שלטון החוק ועל בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
ישיבה עם נתניהו מעידה על פרקטיקה וערכים של שותפי נתניהו; הם חולקים עמדות אמוניות לאומניות, גם אם במיקומים שונים ומשתנים על הספקטרום השמרני של המפה בסוגיות פרט–חברה–ריבון, להלן פוליטיקה.
אשמח שמיכאלי והורוביץ ישתפו איתם פעולה למיגור אויב הדמוקרטיה ושלטון החוק.
חזית הסירוב לנתניהו יחד עם עבאס תאומו, תואמו, ההתנהלותי סחטני של בנט – כל סיכום הוא הפתיח של המו"מ הבא – הם לא ידידיי. גם לא הרעיוניים.
ואם היו.יש, מי שראו.רואים בבני וביאיר פרסונות שראויות להיות חבר אישי, אני לא נמנה עליהם.
