סין אזראייר יחרב ביות אכבר

משך קריאה כ־ 3 דקות

שן קטנה תחריב ארמונות

מאת: עובד עמרם Oved Amram

משפט זה היה שגור בפיה של סבתא רבה שלי, סמרה, עליה השלום. פיו הקטן של בעלה יצחק היה צפוף שיניים, ובלשון המעטה, לא החמיא לבעליו. זה הסתירו בשפמו וזקנו וטבק הלעיסה שנהג בו כמו באותם הימים. את המראה שכחה סמרה עם הזמן, ומשכהו עיניה לעת זקנה הסב לה עיוורונה נחת. אך קמצנותה חרטה בלבה את לעיסות פיו של יצחק, והיא חשה שבכל נגיסה מכלה יצחק את המעות מכיסה עד שנשתרש המשפט ״שן קטנה תחריב ארמונות״. את המשפט הזה הותירה לילדיה כצוואה – ראו הוזהרתם.

לימים משבגרו ונשאו בניה הילך משפט זה כנר לרגליהם ואימה בנפשותיהם. בקפידה יתרה בחנו את פיותיהם של צאצאיהם ושחררו אנחה עצורה למראה שורת שיניים אחידה. כל זאת עד שנולדה ווג׳ידה בתו היחידה של סלים, בנה של סמרה. משגדלה הפעוטה וחייכה את חיוכה הראשון נכחו הוריה, גם הם קמצנים בעוכרי נשמתם, כי בתם נושאת בפיה שתי שורות שיניים קטנות וחדות – נבואתה של סמרה התגשמה – סין אזראייר יחרב ביות אכבר… מייד נודע הדבר בקרב בני המשפחה ואלה כולם חשו שסבא יצחק הלך לעולמו והותיר את צלמו בקרבם.

אבי, נכדה של סמרה, עליו השלום, אף הוא חש מאויים. יותר מן המראה חרד היה על המעות שעשיות שורות שיניים כאלו לנגוס בחסכונותיו.

אבא בחן את פיותינו ושחרר אנחת רווחה בכל פעם שהרגיש שפסח עליו צו הגורל, זאת עד להגיעי לגיל תשע. מידי יום בחנתי את הניבים שצצו בפי וקיוויתי שימצאו את מקומם הראוי אך לצערי נתבדיתי. יחד עימי היה מביט בי אבא עד לאותו יום בו בחן את פי והכריז:״ סין אזראייר יחרב ביות אכבר״. למסקנתו החד משמעית הגיע אבא כשהבחין כי בפניו עומד בנו הקטן בפניו התפוחות ובטנו המשתפלת ופיו אינו נח לרגע בין נגיסה ללעיסה.

“לג׳נין” הכריז אבא, ״אתה בא איתי לג׳נין״ – היו אלה ימי הזריחה של העיר הערבית אחרי מלחמת ששת הימים ורבים מתושבי עפולה נהרו לערוך בג’נין את קניותיהם. העיר הציעה שלל רב של מוצרים במחירים זולים ויותר מכך שרותים מגוונים אף הם במחיר שווה לכל כיס.

שמחתי להתלוות לאבא עד לרגע בו השכלתי להבין כי אנו במרפאת שיניים – אבא גמר אומר בלבו שגזרת הגורל לא תפול על צוארו. עוד בטרם בחנתי את החדר האפלולי התעוררתי על כסא גבוה, פי מדמם ושקית פיסטוק חלבי בידי: ספק לנחם אותי, ספק את עצמו, אבא קנה פיסטוקים. הכאב החד מנע ממני לאכול ואבא פצח את הפיסטוקים, חייך ואמר אתה “נראה טוב”, הבטתי באבא ובקשתי “ספר לי על סבא יצחק.”

Share

הערות? אשמח לתגובתך