משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
יהדותי
ב) מה המשמעות של זה בעינך? האם למונח יהדות יש משמעות מעבר לדת?
זהות (הגדרה זמנית): מערכת תפישות מאופיינות שמבדיל סובייקט אחד מאחר.
בהקשר קולקטיבי, המשותף לקהילה מובחנת.
זהות, כמו מוסר הם לרפוסי דעת וחלושי אופי;
נצרכים לסביבתם הקהילתית כמגן ביטחון להתנהלות במרחב.
מי אני?
אני יאיר דיקמן. קטן, שמן, קרח, עם זין קטן וריח רע מהפה.
ישראלי בשל אזרחותי הביורוקרטית. כמו שביורן שוודי ופאבלו ארגנטינאי.
אני חי בישראל בשל היותה מרחב המחייה שהיום הכי תואם את העדפותיי.
העדפותיי הן תוצר של בית גידולי,
ובכל זאת, נטולות תפישת גורל, זהות או רצון להשתייך למכנה משותף כלשהו.
מניח שאוסף תכונותיי דומה לבני שישים ושתיים, זכרים, לבנים, גרים בישראל, שהוריהם ניצולי שואה ממזרח אירופה. מערכת ערכיי הם, אפעס, וריאציה אקלקטית של קפיטליזם ריאקציונרי ליברטריאנית מוסח המאה הי"ט, פרוגרסיבי, חותר אנרכיזם ומבין שבכל זאת יש צורך בסוג של סדר חברתי, רצוי רופף.
יהודי? אני?
אני יהודי מפני שיש מי שמתייג אותי ככזה.
עצמונית אין לתיוגי כיהודי אין עבורי משמעות.
בגיל שש עשרה ומשהו כשהוצאתי תעודת זהות הותרתי את רובריקת הלאום ריקה. המערכות הוסיפו – 'יהודי'.
אני מבין שבערכיי והתנהלותי אני דומה יחסית ללא מעט יהודים,
ובאופן מוחלט יותר ליהודים מאשר לתיוג אתני אחר.
האתוס של השכלה וחשיבותה, עיסוק באינטלקט שמיוחס ליהודים, מאפיין גם אותי.
אין בי כל שמחה, אהדה, הזדהות עם אנונימיים לי, יותר אם הם ישראלים או יהודיים מאשר אם הם כל דבר אחר.
אני מבין שיש אנשים שדומים לי שרואים עצמם כ'יהודים' בהיבט תרבותי, התנהלות חברתית, חתירה לליברליות. אלה העדפות של תוצרי דת בעבר, וכעת הם נטולי אמונה.
אתוס יהודי
תשובתי לשאלה על יהדותי
אין לי תודעה קולקטיבית, לא סופח ערך מהיותי שייך לקהילה מסוימת עם קשרים מטפיזיים. לא שייך.
לכן השיוך שלי ביורוקרטי, טכני – אזרח ישראלי.
היהדות שלי היא מאפיין, לא שיוך.
יש מי שרואים בי יהודי. עסק שלהם לא עוסק ב=איך רואים אותי, אלא איך אני רואה את עצמי.
רןוא) האם אתה מגדיר את עצמך כיהודי?
ב) מה המשמעות של זה בעינך? האם למונח יהדות יש משמעות מעבר לדת?
עניתי?
דיקמן זהו, שיהודי אתה בטוח שכן, גם אפילו שאתה לא ממלא בטופס שאתה יהודי מישהו שם מחליט שאתה כן.
למושג 'יהודי' יש משמעות אחת שהיא בעצם מנהגים והליכות חלק אתה מקיים וחלק אתה לא, זה בסדר גם בקרב ״יהודים יהודים״ יש המקיימים יותר ויש המקיימים פחות.
יכול מאוד להיות שמשך החיים נוספו לך מנהגים וגם הליכות של עמים ודתות אחרים או שלא.
אבא שלי סיפר לי סיפור שאספר לך כשניפגש. סיפור כל כך קל פשוט אפילו מגוחך שמצביע על כך שיהודים הורגלו אחרת… הן במימד הרגשי והן בממד החינוכי.
אתה רומז על כך בבלוג, רק שאתה מסתובב סביב מבלי להכנס למעגל, ובצדק.
לי אין ספק שאדם שהורגל לסט ערכים ומנהגים כחוויה או כהרגל חיים במשך 62 שנים ירגיש יותר קרוב, במקרה כזה להיות יהודי מאשר משהו אחר.
ישנם מקומות בעולם שסט הערכים שונה וההרגלים שונים וגם מושגי קפיטליזם ורציונל שונים.
תודה יפה,
הפוסט עוסק בעיקרו בזהות לא ביהדות.
אתה מסביר לי למה אתה רואה את עצמך כיהודי, זהותך, וזכותך,
ולמה אתה רואה אותי ככזה.
אז זהו שאני לא רואה את עצמי ככזה.
לי אין זהות קולקטיבית,
אני לא חושב שאני מסביר מה אני,
אם אתה שואל, כן בי בבפנים אם אני רוצה או לא רוצה יש לי זהות קרובה מאוד לעם היהודי החילוני.
אני מרגיש יהודי, אגב אפילו לפעמים לצערי! אבל כן בבפנים מרגיש יותר שייך ליהודי ישראלי שוב לצערי די הרבה פעמים לא הצלחתי אף פעם להרגיש אמריקאי נוצרי או סקוטי מוסלמי.
נהדר,
אז למה אתה משליך עלי את מנגנון הרגשות שלך?
ממש לא, התייחסתי למה שכתבת. יש שם רמיזות מסויימות שלך. שלהן התייחסתי.
אגב זהות זה משהו שיכול להשתנות במהלך החיים…
אז אני לא רואה עצמי,
כנראה בניגוד לרוב המכריע של האוכלוסיה,
בקונטקסט קולקטיבי, זהותני