סיפורי חסידים
גרסה לאומית
מודרנית
ב-1954, ראש הממשלה דוד בן גוריון נסע לארצות הברית כדי להיפגש עם הנשיא דאז, דוויט אייזנהאור ולבקש את עזרתו ותמיכתו ברגעיה הקשים של ישראל הצעירה.
באחד המפגשים עם מי שהיה אז מזכיר המדינה של הממשל, ג'ון פוסטר דאלס, זה התעמת עם בן גוריון באומרו: "אמור לי, ראש ממשלה – את מי אתה ומדינתך בעצם מייצגים? האם יהודי פולין או יהודי תימן, רומניה, מרוקו, עיראק, בריה"מ או ברזיל הם אותו דבר? אחרי 2000 שנות גלות, האם אפשר לדבר על עם אחד, תרבות אחת? מורשת אחת או מסורת יהודית אחת?
בן גוריון ענה:
ראה, אדוני המזכיר, לפני כ- 200 שנה הפליגה הספינה מייפלאוור מאנגליה ועליה היו המתיישבים הראשונים שהתיישבו במה שמוכר היום כמעצמה הדמוקרטית הגדולה הקרויה ארצות הברית של אמריקה. אנא ממך, צא לרחובות ושאל עשרה ילדים צפון-אמריקאיים את הדברים הבאים:
- מה היה שמו של קברניט הספינה?
- כמה זמן נמשך המסע?
- מה אכלו הנוסעים במהלכו?
- וכיצד התנהג הים במהלך ההפלגה?
יש סבירות יותר מגבוהה שלא תקבל תשובות מדויקות או אפילו דומות.
עכשיו ראה, לפני למעלה מ-3000 שנה היהודים יצאו ממצרים.
אני מבקש ממך שבאחת מנסיעותיך בעולם, נסה לפגוש עשרה ילדים יהודים במדינות שונות, שאל אותם:
- מה היה שמו של קברניט אותה יציאה?
- כמה זמן נמשך המסע?
- מה אכלו במהלכו?
- וכיצד נהג הים?
סיפור יפה. מעורר…, מה מעורר?
ואני שואייל
מה חלקו של המתעורר?
מה הסיפור, נניח האותנטי הזה,
הבטוח נכון תְכנית הזה, מאושש?
את עליונות החאום היהודי?
את לכידותו?
את נצחיותו?
מה יותר חשוב חיי אינדיבודאלים שקופחו בשימור לאום, או שימור אתוס לאומי על חשבון אינדיבידואלים?
ממה הסופח ממנו ערך, גאווה, סיפוק רווה את הנחת?
פרט להיוולד חתוך הסיטואציה, וכם לא הייתה זו פעולה וולונטארית, מה המשתייך לאתוס עשה כדי להמנות עליו?
במה שונה המתנאה על הימנותו על הקולקטיב על מתנאה מקולקטיב לאומי אחר?
האם בין מליון מגדירים עצמם כבעלי תודעה לאומית גבוהה חזקה,
לעומת מליון שמגדירים עצמם בעלי תודעה לאומית נמוכה חלשה עד בלתי קיימת,
מכל לאום,
היכן הבוחן ימצא יותר את מי שהוא יתייג כמרשימים אותו אינטלקטואלית?
תשובה אחת
בן גוריון כאינדיבידואל השפיע על מסות אנשים במימוש חזון קולקטיבי שלו, אליו הצליח לכנוס אחרים.
מדהים, מעורר את הערכתי הרבה.
