לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
על פניו, ההוראה פשוטה, חד משמעית, נחרצת, ברורה.
תהייתי
האם יש אפשרות,
שהנחיה זו בעצם אומרת-
יש לבחון מציאות כהווייתה, ללא תיווכי ייצוג.
ובשלילה,
להמנע מייצוגים המהווים מהות כשלעצמה,
בעת שמתווכים רעיון,
במיוחד כשהוא מורכב, מופשט.
