סובלנות והעדרה

משך קריאה כ־ 1 דקות

גילויי צוק איתןהטולרנטיות שהפגנתי כלפי חיוויי אמונה והתכנסות הזדהותית היו מעטים, הסבו לי מעט כבוד ועוד פחות אהדה.

ההערכה שהפגנתי למחשבה אמונתית מזערית, ועל ציר זמן במגמת הקטנה.
האמפטיה הלכה ופחתה, הטולרנטיות הצטמצמה ככל שבן השיח, אמוני או מתכנס, גיבה עצמו ברציונליות או בהכחשה שתפישותיו נובעות ממקורות אלה.

כשהזדהות התכנסותית גובתה ברציונליות סלחנית לאמונה, עירבה אמונה ודברה על התועלת, היתרונות, הרגש החיובי, כיף היחד – אבדתי. איבדתי.

גילויים של התכנסות הזדהותית באשר הם, מעוררים בי דחייה,
סממניה אי-נוחות,
והיוזרים, הנרקומנים, המשתמשים, המסניפים- רתיעה.

נכון לכל הגילויים, בדגש על התכנסות לאומנית*  ואהדת ספורט שחורגת מעבר לאסתטיקת סינתטיות הספורט כשלעצמו.


*

ההבדל בין לאומנות ללאומיות

לאומיות
קלסיפיקציה נטולת ערכיות ללאומים, עמים.

לאומנות
הזדהות ערכית של פרסונה לעם, ללאום.

Share

הערות? אשמח לתגובתך