קץ האליטיזם
בעידן הנוכחי יש פחות התמחויות, משרות ממשלתיות אטרקטיביות פחות מבעבר.
יש מי שזוכה לזכויות יתר לעומת עמיתיו בחברה שלא על פי פריבילגיה או הימנותו על אליטה, אלא בשל אינטליגנציה רגשית- EQ, או בשל VQ, סיפוק תחושת ערך לסיטואציה.
הבחנה בין פרט נמנה על אליטה לבין פרט פריבילגי הוא בתפישת פרטים אחרים; מי שנמנה על אליטה הוא פריבילג, במובן שפריבילג זוכה לזכויות יתר, בשל תחזוקו עמדה מסוימת.
מי שלא זכה לזכויות אלה אינו רוצה למלא את פונקציית בעלי הזכויות, אלא רק ליהנות מהפריבילגיות הנלוות.
פרטים מבקשים את הפריבילגיות הנגזרות משיוך לאליטה, ולא להימנות עליה, וזאת או בשל
- נעדפתו להישאר בתחומי עיסוקיו,
- או שאין לו את היכולת, ומתוך כך העניין הנדרש לעסוק בתחומי עיסוק הפרטיקולרי.
בממשל טראמפ, פוטין, אורבאן בהונגריה, וכעת בישראל על ידי נתניהו ומינויי מבקר המדינה ונציב שרות המדינה, בנוסף על השיח הציבורי ומינויים קודמים, ישנה מגמה של ניתוץ הרשויות הממסדיות שאמורות לנטר את רשויות השלטון.
סוף דבר
המתנחלים הם פריבילגים, הם לא אליטות.
נתניהו, טראמפ, מבשרים את קץ האליטיזם.
נתניהו, בדומה לטראמפ בא מאליטה. יש מי שיאמר שמשפחתו והוא חוו דחייה מהאליטה שאפפה אותם. ייתכן.
אביו, בן ציון נתניהו, עם השכלתו ומשרותיו היה חלק אותנטי ובלתי נפרד מאליטה, גם אם הודר בחלוקה הפנימית בתוכה, גם אם רצה את הכרתה ולא קיבל, היה שמח להימנות עליה.
נתניהו, מי שגדל בירושלים, ובצ'לטנהאם פילדלפיה, היכן שגדל, בעת שפעל והזיע, והתנהל וניתץ ושיקר, במשמרת שלו בהתנהלותו הפופוליסטית, ה'אליטיזם' – מושג קונסרבטיבי במהותו, נשמט לו, נמנע ממנו. האליטות, שהוא כה התלונן עליהן, ייחל להכרתן, לא רואות בו חלק ממנה. אלא ההמון.
בדמיון אירוני, O. J. Simpson, עשה ככל יכולתו להתרחק מההמון השחור, וההמון השחור הושיע אותו מהרשעה ברצח.