הערכת משך קריאה: 7 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
כפיית ימין | חירות הפרט
אין ספין שיסחרר
במרחב פוליטי, אין לדעת במדויק היכן נמצאת משקולת המטוטלת בתנועתה לימין; הערכה מורכבת ואמורפית, מדיסציפלינת מדעי האנוש מוטי אבחון מגמות, לא מהמדעים חותרי דיוק.
נתניהו יודע מספיק פיזיקה, מדע המדינה והיסטוריה כדי להבחין שבאיראן, טורקיה ובישראל המשקולת עברה את נקודת החזור. הוא מבין שכשהמטוטלת תחזור היא תכה בימין, שיקיא את ארדואן וח’אמנאי משם ואותו מכאן.
הוא משער נכוחה מה ילמדו עליהם, על דומיהם ועל תומכיהם, בכיתות ילדי אבנר.
ימין, הרוב
רוב האנושות חולק ערכים שמרניים;
♠ ביטחון או לפחות כמיהה לכוח־על מארגן – מיסטי אלוהי, או מדיני,
♣ שמירת מסורת – כהזדהות והשתייכות לקהילה,
♥ פטריוטיות – התייחסות למדינה כערך רגשי, מעבר לארגון חברתי,
♦ שלושה סנטימנטים אלה גוברים על חתירה מובהקת לרציונליות מערערת קונסטרוקטים.
ימין: ישום החלה סמכותנות של סממני ציביון רעיוניים על מרחב ציבורי.
ההבדל המהותי בין חולקי הטיות אלה מתבטא ב:
- השתייכות לליבה רעיונית מסוימת – הזדהות עם קהילה אידאית, זרם מובחן,
- מידת המוכנות להקצאה אנרגטית ליישום קודקס האידאות – עוצמה, אדיקות,
- לגונן על הליבה הרעיונית מאיומי החלשה חיצוניים – קידוש השם (השאלה של מונח מקומי)
- להחיל את עקרונות הליבה על המרחב הציבורי מחוץ לקהילה – כפייה דתית מגוננת, מיסיונריות מרחיבה (אוניברסלית).
במתח המובנה בין החלה פרקטית של סממני ציביון רעיוניים על מרחב ציבורי לבין חופש הפרט, ממשל ימין – בכל עת גאוגרפיה, תרבות ושפה, גם אם ברמת עצימות משתנה – נוטה להחלת ציביון על חשבון חופש הפרט;
- קידום כבוד וגאווה לאומית – פעולות פרקטיות מקדמות אידאות,
- כיבוד סמלי דת ולאום – אכיפת סנקציות בהרשעות על האשמות ביזוי,
- מינוי נושאי משרות ציבוריות מתוך מאגר חולקי ערכים אמוניים לאומנים – מינוי ענייני, מתעלם מסט אמונות נמנע מלהחיל סממני ציביון על מרחב ציבורי,
- החדרת ערכי קהילה לרשות הפרט – שמירת שבתון במועדים דתיים, איסור הפלות, מהוות דוגמאות להכרעות ציבורית חודרת למרחבי פרטים,
- הגבלת זכויות מיעוטים – ישירות או בעקיפין, אכיפת יֶתֶר, הגנת חֶסֶר,
- הענקת זכויות יתר – על בסיס מגדר לזכרים, לדת שלטת, לסממנים אתניים של רוב,
- אפלייה על רקע מגדרי, אתני, נטייה מינית – תת־יצוג שלטוני, פרלמנטרי, ובמוסדות ציבור, זכויות לתעסוקה, להורות להט”בית.
מוכנות שונה בין פרטים להקצאה אנרגטית לשימור ולהחלה של האידאה הימנית, מתאפיינת ב:
- ימני בז לרפיסות חולשת מי שלשמאלו,
- וחרדה מאימת קיצוניות מי שלימינו.
[שמת לב, שבה בעת, כל ימני ברגשי נחיתות אינהרנטים, כי הם מוטי סנטימנט ולא רציונל, מייחלים להכרה בלגיטימיות סבירותם ואנושיותם בדעת הרציונליסט ליברל שמולם.]
ישנו מתח מובנה בימין, שמאיים להניב דיזוננס
♠ בין נטייה לממש סנטימנטים של החלת סממני צביון פרקטיים על מרחב ציבורי,
♣ לבין הגבלת חירויות הפרט.
במקרים בהם (גם) אֱמונים לאומניים
- הם הורים
- לבת בהריון לא רצוי שרוצה להפיל,
- לבן להט”ב שהחברה והרשויות מקשות עליו ומונעות ממנו לממש זכות הורית,
- כשלתפישתם רשויות אוכפות בחומרת יתר סממני ציביון, באופן שנוגד את תפישתם את חירות הפרט,
- במקרים בהם מנהיג קהילה נערץ, נחשב כעילוי בהיבטי אמונה או לאומנות, שהתנהלותו האישית לא תואמת את ערכיהם,
במצבי דיזוננס פרט–חברה מעין אלה, ימני אדוק עלול להיות לא מרוצה משלטון ימני. עדיין יהיה לכוד בהעדר חלופה. אולי יוכל להעביר תמיכתו לחלופה בתוך מגזר הימין (אם יתגבר על הקלישאה שלאמוני שני בתי כנסת; זה שאליו הולך, וזה שאליו לעולם לא ייכנס).
ימני, שלתפישתו חירותו ניטלת ממנו על ידי שלטון ימני ממנו, יתחבט להגן על חירותו מול כפיית ימין אדוק מדיי.
בממשל שמאל ישנה התנגדות גורפת של ימניים לכינונו בשל שלילת החלת סממני ציביון. לא ניבע קרע בהגבלת זכות הפרט.
בממשל ימני מובהק מרחב הדיזוננס מתרחב, שכן המתח בין החלת הסממנים לחרות הפרט הוא אינהרנטי, פוטנציאל התפרצות.
מחאת החיג’אב באיראן היא תוצר אכיפה של סממן ציביון חזקה מדיי. הנורמה ההתנהגותית תמכה בהחלת ציביון על מרחב ציבורי. ניסיוןאכיפה,ניסיון שליטה שיצא משליטה בה נהרגה מי שסרבה לעטות חיג’אב האיצה את תנועת המטוטלת לכיוון זכויות הפרט.
התרת נהיגה בסעודיה לנשים מקורה בהבנה שכדי לשמור על ציביון שמרני יש להתיר מעט חופש.
שמאל אוטואימוני
בעלי תפישות חותרות רציונליות, ערעור פרדיגמות, חופש הפרט, ליברליות שיוויון ושלום ממתין, אינהנטית לתקוף את מנהיגיו.
קונספט ‘מנהיג’ מנוגד למחשבה רציונלית, שרואה ערך בניהול יעיל, רציונלי ואנושי, מתנערת מייחוס מיסטיות לאנשים.
לכן איש שמאל ממתין שה’מנהיג’ יתבלבל, או סתם יטעה, וינער ממנו.
נתניהו
נתניהו, להערכתי, לא אמד נכוחה את עוצמת ההתנגדות למהלכיו מצרי החופש, ולחולשת התמיכה בו.
המורשת הכה חשובה לו, שתנוסח בתצורה לה קיווה – התאיידה לו. אין לה תקומה.
הוא מבין את את הטיית כותבי ההיסטוריה. שבו(ח)רים אוהדי פופוליסטים לא נמנים עליהם.
נותר לו רק השלטון.
מבחינתו, הוא יאחז בו בכל יכולתו, חיי חירותו תלויים בכך.
לא נחמה
בפעולותיו, בחבירתו לגורמים ולהליכים אנטי דמוקרטיים, כמו באיראן, נתניהו עושה נזק למימוש תפישות ימין.
יש מינון יתר שימניים ‘מתונים’, רפוסי הקצאה אנרגטית יכולים לקבל.
הוא בונה על מנגנון השנאה לשמאל על מצע של התכנסות נורמטיבית, קונפורמית.
הסנטימנט המתכנס הזדהותית לערכי ימין אמנם נשאר, עם זאת, דיזוננס החירות האישית המאויימת, עלול להתעורר אצל חלקם מגירויי החלת יתר של סממנים ציביון, והם (אולי) לא יהיו איתו במגמה של כיוון תנועת המטוטלת.
