תגית: אמונה ודת

אינטלקט:
הצדקת פרדיגמה מקדמית – 'קדושת אל, מדינה', חשובה מבחינתה.

קולקטיב, מנהיג, עליונים על אינדיבידואל.

שימור התכנסות הזדהותית, אמונה בכוח עליון מארגן, מדינה כאקסטנציה;
פשוט להבנה, הזדהות, קבלת המון.

יושר אינטלקטואלי נדיר, לא בשל מחסור,
אלא מפני שאין לו ביקוש, נתפש כחולשה.

נאמנות לאידאולוגיה, למנהיג, גוברת על רציונליות.

'עשו את זה לפני' – מסורת, מהווה טיעון רציונלי.

ערעור נתפש ככפירה, בגידה, שעונש בצידו.

 תגובתיות לסנטימנט ערכי רגשי מְזָמן סתלבט מנהיגותי ציני.

הטייה לבניית קונסטרוקטים אמוניים, לא לפירוקם.

כמיהת ההכרה, שהוא – הימני, אינו אלים נבער.

חשש מעוצמת אדיקות מי שלימינם, בוז לרפיסות אלה שלשמאלם.

האם, מי, כמה הוגים, פילוסופים, סופרים שמרנים מוכרים?

הצדקת מהלך רגשי, אינטרסנטי בהתעלמות מיושרה, אמת, לוגיקה, רציונלי.

הומור אפולוגטי, קורבני – "אנחנו החשוכים."

ישיר – ללא אנדרסטייטמנט, הפשטה, מורכבות, ניואנס וסאבטקסט.

בלבול בין 'נורמה' – כמו כולם,
לבין 'סבירות' – מבחן היגיון.

איום בעלבון שקול לארגומנט לגיטימי.

נתון לשליטת הרוב, השואף להחיל צביון.