הנחלת ערכים.
חינוך
תגית: תקשורת
הומור
היכולת לבחון, להגיב וליהנות מתפישת מצב ביותר מ –
- זווית הסתכלות אחת מתבקשת,
- ממד, רובד, נדבך צפוי אחד,
- מגָון מונוכרומטי חד ערכי.
להמשיך לקרוא הומור
נחיתות*, פריכות תרבותית
* המושג נחיתות תרבותית נגוע.
בעידן הפוליטיקלי קורקט,
לא יאה
לתייג תרבות אחת
כ-‘נעלה’
על תרבות אחרת.
מה שכמובן,
לא הופך
את אי נאותות הקביעה
לבלתי נכונה. להמשיך לקרוא נחיתות*, פריכות תרבותית
עליונות*, עוצמה תרבותית
* המושג עליונות תרבותית נגוע.
פיעפוע תרבות עליונה לנחותה
תרבות: קבוצת אנשים החולקת סט ערכים, סטנדרטים אסתטיים.
בעידן הפוליטיקלי קורקט,
לא יאה
לתייג תרבות אחת
כ-‘נעלה’
על תרבות אחרת.
מה שכמובן,
לא הופך
את אי-נאותות הקביעה
לבלתי נכונה. להמשיך לקרוא עליונות*, עוצמה תרבותית
איכות – קרבה לכוונה
מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;
- כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
- ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
- כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
- כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
- כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
- בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
- כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
- כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,
האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ’וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה
תפישה פוזיציונית
בכמה מהמקרים, כשאנחנו פותחים באני חושב,
בעצם אנחנו מדברים מתוך הפוזיציה, האינטרס, הפרדיגמה, הרצון, שהכתיבו את דעתנו?
סיכויים
ברבע המאה האחרון,
עידן ה- 0/1,
הריאליטי מחד, סטיב ג’ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר,
נראה שסיכויי הפרט לתת ת’מכה גדלו.
אז זהו, שלא באמת:
הנגישות גדלה- של הכל לכולם,
הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד,
כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית,
מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.
נבואה
“נבואה ניתנה לנבונים,
אני, כשוטה, לא אתנבא.
having said that להערכתי, מה שיקרה הוא…”
גשר בין דתיים לחילוניים
- השאיפה, לגשר והדברות בין חילוניים ודתיים תמוהה בעיניי. כלומר-
- כחילוני אין לי צורך ב’גישור‘.
- מבחינתי, איש באמונתו, בסמליו ובמנהגיו יחיה.
- אין לי עניין לצרף את המאמין להיעדר אמונתי.
- למה למאמין יש עניין להדבר עם חסר האמונה?
- יכול להיות שהמאמין רוצה לצרף את חסר האמונה לאמונתו, או לפחות לקבל תמיכה לתחזוק אמונתו?
- מפני שכך מתחזק את אמונתו?
- אין לי עניין לעזור למאמין להתמודד עם חיזוק אמונתו בכך שאגלה גמישות, פתיחות להיעדר אמונתי.
- מעלה את האפשרות שה”חילוניים’ המשתתפים בגישור הם בעצם ‘דתיים עצלים‘-
- פרט לתחזוק הפרקטי של מכלול המצוות הם מקיימים תודעתית את שאר דרישות הדת.
פסימיות
ייחול החוזה שתחזיתו לא תתממייש.
יוקר הזמן
האם המעיד על זמנו כיקר בעצם, לא מעוניין להקצותו לאחר?
- כלומר, לא בחינם?
- לעיתים, גם הכרה בהקצאת התשומה עשוייה לשמש כתשלום מספק.
מי שמך?
לתהיה ‘מי אתה ש…‘ תעליב, תוריד ערך או סתם תפגע מתבקשת התשובה, ש’השואל הוא שהסמיך.’
אחיזות
בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.
האם ניתן לחוות חוויה ללא תמלול?
לא.
הטיות פרדיגמטיות
- מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
- הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
- המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
תשומות אינטלקטואליות
האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?
תוצרינו הסוציו-מנטליים
הצדקה ערכית
תוצרינו הסוציו-מנטליים נחלקים לשניים:
- חלק אחד מחיינו המנטליים אנו מקצים לחקיקת חוקים וכלילת כללים,
- באחר אנחנו מחריגים עצמנו כיוצאי דופן מהחוקים שזה עתה כוללנו.
סלוואדור דאלי:
“The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist.”
“ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט.”
רדיקליות
- בחינת תפישות, עמדות או ערכים קיימים,
- האם להמירם באחרים, שונים מהותית מהקודמים,
- המרת הקודמים בחדשים,
- הנתפשים כקיצוניים.
צניעות מעושה
עאלק ענווה
“צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית.”
.Feigned modesty is like authentic vanity
בני מצא בהארץ 17/4/2013:
“בלי היהירות שבענווה הכוזבת ובלי שפלות הרוח הכוזבת שבענווה”
(“הדוב” William Faulkner, בתרגום אמציה פורת.)
עלבון, הפחתת ערך
- הפקרת תפישת ערכו העצמי של הנעלב,
- על ידי הפקעתו מעצמו,
- באמצעות הפקדתה ברשות האחר – המעליב.
- הנעלב בוחר, וולונטרית, לשתף פעולה עם תפישת המעליב,
- ולהפחית בתחושת הערך העצמי שלו.
להמשיך לקרוא עלבון, הפחתת ערך
תמלול חוויה
האם החווה חוויה יכול לחוותה ללא תמלולה?
הטיות פרדיגמטיות
מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע, הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
בין יושר לחוסר יושר אינטלקטואלי
היעדר יושר אינטלקטואלי
לפני שאני משקר אחרים,
אני רוצה לקבל החלטה האם אני משקר לעצמי.
בעוד שאני עלול לשקר לאחרים בנסיבות שונות ומשתנות, בפיתוי למקסם רווח או מחשש להפסד,
לעצמי – אינני רוצה לשקר בשום סיטואציה, תנאי, מקום או זמן. להמשיך לקרוא בין יושר לחוסר יושר אינטלקטואלי
יושר אינטלקטואלי
אחיזה תפישתית
ניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות.
נדירות
“יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש.”
ערך נדיר-
- לא בשל היותו מועט,
- הביקוש לו נמוך.
הסתייגות
לסובייקט יש רק את כליו התודעתיים שלו לתפוש את המציאות.
אובייקטיביות מוחלטת לא תיתכן, מעצם תפישת המציאות הסובייקטיבית.
לכן, מלת המפתח ‘חתירה‘ ליושר אינטלקטואלי.
שני מצבים
ברור ומטושטש
- הימצאות המצב מוגדר של היעדר יושר אינטלקטואלי, מצב ברור בו ישנה תפישת מציאות המקדמת ערכית את תפישת בעליה,
- תנועה על נתיב בחתירה, ברצון, בשאיפה לתפוש מצב במנותק מערכיות בעליו.
הפחתת ערך של דובר לעצמו יכולה להתפש כחתירה ליושר אינטלקטואלי, ועם זאת ייתכן שבהפחתת ערך נקודתית אחת מושגת תפישת ערך אחרת.
כך ייתכן, ניתן לאתר את החתירה ליושר אינטלקטואלי, מול בוטות המנעות.
נדירות
על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
נתיבי חתירה ליושר אינטלקטואלי נדירים, שכן
- אינטואיטיבית,
סובייקטים נוטים לייחס לעצמם ערכיות חיובית,
נטייה שנוגדת מהות ‘יושר אינטלקטואלי’ - במודע,
ביטויי הפחתת ערך עצמי נתפשים כחסרי תועלת פרקטית, או אף מזיקים לטווח הקצר,
אינם דרים בשלום עם ערכים מִקְדמיים אחרים.
סיבות המנעות מחתירה ליושר אינטלקטואלי:
“אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן.”
אברי גלעד, “ליידי גלובס”
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14
- חשש משתמש שצריכת יושר אינטלקטואלי תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
- סובייקט אינו סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שייתכן שיגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים – ביושר אינטלקטואלי.
אינטליגנציה
יכולת לבחור בין חלופות באופן מתומלל.
מינורי אמת בפרסום
לאחר שהערינו את המסבחה החד-פעמית של עלי קרוואן, בני ואני לגמנו בפוש השקשקים בירה מצוננת היטב.
מבוסם, שכן לא יודע לשתות, הובלתי לחנות ענתיקות ממול.
ממוללים את החפצים עם הבעלבית.
“איזה דברים מופרכים שאני לא צריך אתה יכול למכור לי במחיר מופרז?” אני מקדים.
“תגיד איך אתה יודע לנקוב את המחיר בקנייה, ובמכירה?” אני מקשה.
ההוא לא מתבלבל ונותן לי את הסיפור הבא:
יום אחד מגיע אלי חבר הביתה.
הוא מתפעל מהבית ושואל “מאיפה הבית?”
“זה מהכלב” אני (המוכר) עונה לו.
החבר עולה קומה, רואה בריכה בתוך הבית “ומאיפה זה?” הוא שואל.
“זה מהכלב” אני עונה.
פתאום הוא רואה את אשתי יוצאת מחדר השינה.
הוא מתפעל מיופיה, ושואל- “מאיפה היא?”
“גם היא מהכלב.” אני עונה.
“כמה אתה רוצה על הכלב?” הוא שואל.
“תביא מליון והכלב שלך.” אני עונה.
מסכמים, משלם הולך עם הכלב.
כעבור שבוע חוזר החבר ואומר-
“אל תשאל, חרא כלב, מחרבן בכל הבית ואוכל את הרהיטים.”
“ששש…” אני משתיק אותו “אם תשמיץ איך תמכור אותו?”
תובנות
פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי
| dr;tl: | did not read; | too long. |
| אבחנות, | בחינות, | הבחנות |
| ונביחות. | ||
| יומרות | והצעות. | |
| פשטנות | והפשטה. | |
| דעות, | טעויות, | תיאוריות |
| וטאוולוגיות. | ||
| פירושים, | שיפורים, | .פישורים. |
| פרשות, | השפעות, | הפרשות. |
| מסמור, | מסמורים חלודים, | מזמורים חלושים. |
| משרד חקירות, | קליניקת חפירות, | מעבדת הגדרות. |
| לשכת ניסויים, | מרחב הצעות, | מתחם בדיקות. |
| חוות יצירה, | סדנאת המצאה, | מוסך הרצה. |
| צמצומים ומצמוצים, | צרצורים וריצודים. | |
| תפישות וטיפוסים, | תפיסות ופספוסים. | |
| כיף, | פכים, | ופקפוקים. |
| תובנות עבשות, | טוגנים מיובשים, | תופינים יבשים. |
| טיולים, | טיטולים וירטואליים, | טלטולים מנטליים, |
| טלטלות מנטליות, | ריטואלים ויראליים, | טרטורים טוטאליים. |
| טרחות מעיקות, | תעוקות מרוחות. | מריחות מעיקות |
| קופסאת תכשיטים, | כליא ברקות. | |
| פטפוטים, | טפטופים ופתפותים, | |
| אחיזות מציאות, | אחיזות מצוצות, | זחיחויות מצויות. |
| תחזיות צפויות. | ||
| מלים ונמלים, | משמימים ומשעממים. | |
| המהומי מהות, | מהויות מעומעמות, | המהומים מעומעמים, |
| עמעומים מהומהמים, | נהיות ואהממים. | |
| דעות מגבלות. | גילויי הודעות גבוליות. | |
| הגדרות, | גירודים, | גידורים. |
| הגיגים, | געגועים, | ג’יעג’ועים. |
| געיות והטעיות, | ג’עג’ועים מוטעים. | |
| חידודים מדכדכים, | דכדוכים קהים. | |
| הערות על תודעות גבוליות. | הארות על גבולות תודעתיים. | |
| הארות על גללים תודעתיים. | חארות. | |
| פסיפס מילולי, | מוזאיקה תובנתית, | קלידוסקופ אסוציאטיבי. |
| פרוטיי, | פירותיי, | פרוטותיי, |
| התפרדויותיי | פרודותיי | התפטרויותיי, |
| התפרעויותיי | הפרעותיי | פרעותיי, |
| התרפטויותויי | תירפויטויותיי | פאתטויותיי. |
| פיטפוטיי | פריטותיי | התרפטויותיי |
| התרופפותיי | הפטורותיי | |
| אמיתות לא נכונות, | נכונים לא אמיתיים. | התעמתויות מוכוונות. |
| זבזובים קלישאתיים, | קלישאות מזובזבות. | |
| בזבוזים כושלים, | שיקולים כוזבים. | |
| ציוציי | ציציותיי | צוויצצוויותיי. |
| קושיות, | תהיות ומענות, | טעויות ותעיות. |
| טעויות גלויות, | טעויות גועליות, | גילויים מוטעים. |
| השתאויות משועשעות, | שעשועים משתאים, | השתעלויות ושלשולים. |
| שילשולי לשון, | לשלושי פונפון, | נפנופי לשון. |
| פניני לשון. | ||
| הכללות מקולקלות, | קללות מלוקקות, | לכלוכים מקוללים, |
| כללים קלוקלים, | מולקולות לחות. | |
| תכנים שאבד עליהם הכלח, | קלחים מעובדים לעוסים. | |
| ניסוחים, | ניכוסים | וכינוסים. |
| אסירות תודה, | עושר תודעה, | עצירות תודעה. |
| כניסות | ויציאות. | |
| מירוקים, | קירקורים, | קימורים, |
| ריקוקים, | ביכורים, | ביקורים. |
| תיאורים, | טיהורים, | זיהומים שפתיים. |
| זיכוכים, | זיכויים, | זיקוקים, |
| זיחוחים, | שיחוקים, | חיזוקים, |
| חיזויים, | קיזוזים | וקידוחים. |
| פירותיי, | פירוטיי, | פרוטותיי, |
| פרזותיי | פרסותיי | פעיותיי, |
| פעוטותיי, | פיטפוטיי, | פתפותיי, |
| טיפטופיי, | פימפומיי | וטמטומיי. |
| פרשנות מנסחת, | ניסוח פרשני. |
משולש האגרסיה
- פרדוקס-
- האגרסור פועל מול אחר,
- האחר מתגונן מפעולת האגרסור,
- האגרסור נפגע מההתגוננת,
- מנסח רציונל לפגיעה המקדמית,
- ופוגע את הבאה.
ידידי הנערץ מקיים מערכות יחסים. רבות. מגוונות.
לאחרונה היו לו כמה שנשאו את אותו שם. מ’.
נתן בהם שמות וסימנים, לפי,
- ‘מוצאה האתני‘ ושם משפחתה הזהה לשלו, שברה את ליבו, באמת, בעיקר בשל הרגולציות הנשיות שהציבה לו,
- ה’ישנה‘, שכן הייתה צעירה, יפהפייה, ממצוקה ורב גונית, עליה טבע את המפשט ש’לתחת שלה יש אטיטיוד של כוס’
- ה’חדשה‘, שהייתה המבוגרת מכולן, קשוחה, תובענית, עצמאית, לא מחפשת את דובשו המטריאלי.
ביום סתווי יפהפה שולח לו סמס, יומיים אחרי שבילינו צהריים כייפי יחד, שלחתי לו ‘רוצה צהריים?’ הגרסה של ‘ערה?’, ל-1 בצהריים.
לא ענה.
כעבור שעתיים וחצי שולח לו סמס שבו אני מפציר בו שמעתה יקרא לי ‘מ. האשכנזי השמן’.
הוא לא מבין.
מבהיר לו שנכנסתי למעגל חברותיו, הוא לא חש מחוייב להשיב לי.
- מתנצל- נדחה.
- מסביר את הסיבות לכשל- נדחה.
- נעלב, שאני עושה דגרדציה לחברותיו. פאסיב אגרסיב.
זה לא משולש? דוגמא לא מספיק אחת לאחת לעקרון? ההקשר לא נראה? לא נורא.
איך קבלת את העבודה?
כשספרתי שהייתי במקום מהמופרכים ביותר- מלאווי,
במשרה מההזויות ביותר- מנכ”ל הלוטו המקומי,
נשאלתי ‘איך קבלת את זה’.
כאילו שזה מעניין או משנה.
מכיוון שמעביר את התשובה במנגנון הכרעת 3, 30, 300 מלים, עונה או ב-
- “ביורוקרטית אדמיניסטרטיבית, ממש לא מעניין איך.” או-
- כשהבנתי שאני לא רלוונטי לשוק- רוצה הרבה יותר מדיי עבור המעט מאד ערך שיש, רוצה ויכול לתת,
שאלתי עצמי במה אני טוב:- לצערי, ברור לי שבמעט מאד דברים.
- אבל יש דבר אחד, שאני הכי טוב בעולם. באמת- מספר אחת. אלוף העולם.
אני הכי טוב שיש ב-לדעת מה עושה לי טוב ונעים. בזה- אין טוב ממני. - מאידך, מה טוב לאחרים אני הרבה פחות.
לכן, במעט הזמן שנותר, כל זמן שהזרועות הרפויות האלה יכולות לסחוט, הראש הרופס הזה יכול לרצות, רוצה לסחוט את מה שאני באמת הכי טוב בו.
כך קבלתי את המשרה.
מיילים, מלים ומלמולים
סדנאת תקשורת רב-תרבותית
סדנת השרדות
צ’ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ’י, מלאווי.
300,000 תושבים. במפה, מסומנת כעיר ועם זאת אין בה באמת פסיליטיס אורבניים. הגענו אליה מבלאנטאייר– כ-200 קילומטר, לביקור צהריים בסניף הלוטרי המקומי הבלתי מתפקד.
דוריס, המלצרית המקומית במלון בו התמקמנו, מגישה לנו. בכך, נעבעך, אתרע מזלה, היא מהווה יעד לתעוקת שאיילות דיקמן:
“אמרי לי, דוריס, החיים שלך טובים?” להמשיך לקרוא מיילים, מלים ומלמולים
לא מסתדר
לא הסתדרתי
בחיי
תרתי משמע,
לא הסתדרתי
- לא עם אלימות,
- כן, גם בפעולה רגולטורית, אני רואה אלימות
- ולא עם רגשי נחיתות,
- ציפיות אחר לתמיכה ועידוד דימויו העצמי הנמוך,
- ציפיית אחר להעצמת גילויי אישיותו הנידפת,
- חוסר יכולתו, היעדר אחריותו,
להשתלט על סערת רגשותיו,
למתוח את ריפיון ריסון התפרצויותיו,
להתמודד עם פראות/ פרעות/ חידלון/ מניעת מעשיו.
לאטרל ורטקליות יחסית
ביחסים, הצדדים מביאים להנאתם המשותפת את
- העניין,
- החיבה,
- התכנים,
- התקשורת.
את עצמם.
חסר תחליפיות. טובין בנדירות, ובה במידה שלא בעתו או בשינוי טעמים- חסר ערך.
כצעיף חורפי בחוף ים בקייץ.
במקרים של פגיעה בתפישת אחד הצדדים, או יותר, בערך משמעותי, בשל נדיפות שיווי המשקל יכול להיווצר מצב של חוסר הלימות.
טרום אבדן העניין ההדדי נקלעים נו למלחמת שליטה, בין התנהלויות.
לעתים נראה שיחסים ברי-תיקון. ממשיכים, שוכחים, הלאה, זורמים, אולי מדברים על כך, אולי סולחים- אוקסימורונית, זוכרים לשכוח.
- בהתנהלות לאטרלית, המאורעות עצמאיים, נבחנים מה משרת עניינית או הנאתית ברגע נתון את הבוחן.
- בהתנהלות ורטיקאלית, המאורעות נתפשים כמשורשרים, קשורים בקדימויות זמנים וקשרי סיבה תוצאה, חלק מתפישת אופי אופיינית של הנבחן.
מינורי באקספליסיטיות
צורך שירותים מאקס סלבריק’ה ספורטיבית.
“תגיד תגיד“, שואל אותו “איזה קונצנזוס יש עליך, ואתה יודע שהוא לא נכון?”
חושב רגע ומשתף “כולם חושבים שאני מאד אוהב את אשתי. ואני כל הזמן מחפש לזיין.”
אני עֵד, חושב לעצמי על החלק השני של המשפט.
אני נהניתי יותר
תודה לך חבוביק,
עשיתי דיל יותר טוב-
אני, נהנייתי יותייר!
הבחנה תקשורתית- מולקולה מסתירה
יש מי שבאופן בחינתו את המציאות,
יתעכב על המולקולה הזו, שמסתירה את העיקר.
מינורי במניפולציה
הזמנתי במסעדה בתאילנד פצצת סוכרים של וופל בלגי.
המלצרית התאילנדית באה בצהלות ‘wow wa wow.’
הבחנה תקשורתית- תיאור מציאות – קידום אג’נדה
יש הנוטים לתיאור אמת ומציאות,
ויש הנוטים לקידום תפישה, אג’נדה מקדמית,
כמאפיין אישיותי.
רשתות חברתיות
ההצלחה של הרשתות החברתיות בעשור הראשון וחצי של האלף השלישי היא אחת ההצלחות הכי אם לא ה מאובחנות בתקופה זו, כשבראשן אחת, המאפילה על הצלחתן המטאורית של האחרות.
הצלחה פנומנלית זו נשענת על:
שאיפת אנשים, במיוחד בתקופה זו, לשלוט ולעצב תדמית נתפשת בכלל, בדגש על המדיה הממוסכת.
יתר השימושים הרבים של התועלות והצרכים המסופקים, נתלים על שאיפה בסיסית זו.
בשל רצון זה, נוצר היפוך מצבי, שבו רוב החברים ברשתות החברתיות אינם הלקוחות, שכן אינם משלמים.
החברים ברשתות הם המוצר, שכן אלה המשלמים עושים שימוש בידע הצבור עליהם.
הערכותיי המעכירות
חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות
- הן שלי,
תוצר של חושי ויכולתי לעבד ולהגדיר מאורעות
ומתייחסות, בדרך כלל, לאוניברסאלי. - נחרצות
לפחות נתפשות,
לבטח נתפשות שבוטח בהן יותר ממה שאני בוטח בנכונותן.
לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.
אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.
בקשות
קורא אהוב ומזדמן- ברכות,
התפעלויות וחיוויים חיוביים ממערכות ממוחשבות בנוסח- “אהבתי את כתיבתך, היא הייתה בעלת ערך עבורי” או, “I really enjoy your writing style” מקבל עשרות. ביום.
לא מעניין. כמובן.
מבחינתי,
את הטקסט המצורף ניתן להשליך לפח האשפה הוירטואלי הקרוב למקום מגוריך. זה בסדר.
אם כן קורא ורוצה להביא, לי, ערך או תועלת, אשמח לכל חיווי.
מכיוון שאין את ממד ההתכנסות להסכמה נורמטיבית,
בקרה חיצונית מקדמת, היא בעלת ערך רב.
לכן, כל תגובה, כ-
- דבעאילדמי”ל (- דיקמן, באמאש’ך עזוב אותי, יש לי דברים מעניינים יותר לעשות),
- הפסקתי לקרוא בפסקה ה …, דבעאילמי”ל,
- מצאתי את השגיאות הבאות …
- הניסוח שלך ל… לא תקין.
- לא הבנתי את …
- לא הסכמתי עם …
- או כל תגובה אחרת תתקבל בברכה ותודה.
ממנאד רוש פחות מתפעל.
