איכות – קרבה לכוונה

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
עם התפתחות הטכנולוגיה האיכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד, וכן הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן

מושג האיכות נמצא בעיצומו של הליך אבולוציוני, שינוי, מורפוזה, התהוות;

  • כשאיכות השמע בטלפון בסבנטיז עולה על זו הסלולרי עשוריים מאוחר יותר,
  • ונוחתת אף יותר במעבר מהתקשורת האנלוגית הבזבזנית ליעילות הדיגיטלית,
  • כשפטיפון hi-fi מיושן מוציא צלילים איכותיים יותר מ- mp3 מגניב,
  • כשהנשאף הוא הנגישות לספריית השמע ובליטוף אצבע,
  • כשעיוות העדשה והגרעיניות בשבעימים נמוכה מהיום,
  • בעידן של 0/1, עובד/ לא עובד,
  • כשהטכנולוגיה במוצר מתיישנת טרם התקלקלותו,
  • כשהשעון הדיגיטלי בדולר מדויק יותר מהמכני ב-1,000,

האיכותי הוא המכני, הפחות מדויק, אך היקר לייצור, שהתפתחותו ארכה סנצ’וריז, וכעת מיוצר על ידי תריסר בתולות טיבטיות איטרות יד שמאל. להמשיך לקרוא איכות – קרבה לכוונה

Share

סיכויים

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

ברבע המאה האחרון,
עידן ה- 0/1,
הריאליטי מחד, סטיב ג’ובס וחסרי ההשכלה מאותו חד רק מצידו האחר,
נראה שסיכויי הפרט לתת ת’מכה גדלו.

אז זהו, שלא באמת:
הנגישות גדלה- של הכל לכולם,
הצורך באיכות ירד- עובד לא עובד,
כשאמפליטודת התגמול על הצלחות האמירה דרמטית,
מסך התגמול נשאר פחות לחלק ליותר שרוצים.

Share

מינורי במאזעל טוף

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

ה- Guardian מ- 3/9/2012 מדווח על שגעת הריקוד החדש האזונטו.
מתפעלים מהמקור מגאנה והיריבות התרבותית בניגריה.
מונדיאל 2010, יוני, דרא”פ. כדי לשמור על קצב התקדמות למשחק הבא, קבוצת החטיאריאדה בנחרצותי, נפרדה משאר רבע תריסר הצעיריאדה, שהעדיפה לצפות בעוד משחק. להמשיך לקרוא מינורי במאזעל טוף

Share

טקס

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה לצרכים תודעתיים.

  • כדי שפעולה תיחשב כטקסית עליה לכלול ממד הסמלה.
    • הסמלה- התמרת חפץ או פעולה לרעיון מופשט.
  • בטקסים עם מרכיב אמונתי, יש ‘חסינות’ תוצר ההסמלה מפני בחינת תקפות על ידי הכתרתו כבעל ערך בלתי תלוי- ‘מקודש’.
    כך, טקס הוא פעולה פרקטית שמתייחסת לממד מופשט.
  • ממד ההסמלה מכיל מרכיב לא רציונלי,
    • תהליך בו יש התמרה של אלמנט קונקרטי למהות אחרת
      במטרה לתת לו משמעות שונה לאלמנט המקורי
      הוא תהליך תודעתי.התהליך – לעתים, לא בהכרח – נעשה על ידי גירוי חיצוני, אך הוא אוטונומי בתודעת הפרסונה שעשתה זאת.
      ההתמרה היא תודעתית ולכן לא אמפירית. הרציונל להיות מעשה זה נועדה ליצור תוצר שונה מהותית מהמהות הראשונית ממנו הגיעה.
  • לחלק מהטקסים מאפיין מחזורי.
    • לכן, יש הקוראים, בטעות, לפעולות רוטיניות ‘טקס
      שכן, אם ממד ההסמלה לא כלול ברוטינה הפעולה איננה טקסית.
    • מחזוריות איננה תנאי לפעולה טקסית,
    • ועם זאת, ההתנייה לחפש וליצור את המחזוריות בטקס עשויה להתבטא בפרקטיקה טקסית דומה החוזרת על עצמה.
      – עריכת ברית מילה היא פעולה חד-פעמית, כשהרוטינה מתבטאת בעריכתה בכל תינוק זכר בן 8 ימים, פעולה דומה עם מרכיבי טקס זהים.
  • לטקס חשיבות באבחנה סוציולוגית, הכלה והדרה:
    • ליצירת מרכיב חִבְרות לנוטלים בו חלק,
      • התייחסות המשתתפים בטקס למי שלא נוטל בו חלק,
      • התייחסות מי שלא נוטל בו חלק כלפי אלה שכן.
Share

הסמלה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

  • ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו הבסיסית, ו-
  • קשירתו להוויה אחרת.
Share

השתכשכות באחווה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

  • האם מסת מפגינים כפול האנרציה עושה את דרישתם צודקת יותר בעיני
    • עצמם?
    • אחרים?
  • האם התנהלות הביחד-נס מעצימה את מחשבתו העצמאית של האינדיבידואל המשתתף?
Share

אחיזות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

בעזרת מלים אוחזים תודעתית במציאות, מנסחים פעולות ומניעים לביצוען.
לא בוראים מציאות.
יצירת מציאות באמצעות מלים, גם בשימוש במבנה תחבירי מעולה וחריזה ממושקלת היטב
היא שגויה במקרה הקל ומניפולציה שקרית בקשה.

Share

יורם קניוק

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

מה זה ויתור על יהדות?

“מכיוון שהשבוע ויתרתי על היותי יהודי,
איני מרגיש צורך לבקש סליחה, שיבקשו ממני או בכלל להשתתף בחג הזה.”

האקט הביורוקורטי נועד להיות צעד אחרי האקט התודעתי, לא לפני, הלא כן?
האין כאן רתימת עגלה לפני החמור?

האם אינדיבידואל רציונל רדיקלי, באקט הירואי, מגדיר זהותו/ אמונתו על פי תמונת ראי למה שהוא מתנגד?
רואה בכך שלוש בעיות:

  1. הזהות וההגדרה אמורה להיות אישית,
  2. זהות אמורה להקדים את הביורוקרטיה,
  3. הזהות אינה שווה בחשיבותה לאקט הביורוקרטי.
Share

הטיות פרדיגמטיות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

  • מאורע, בהתרחשותו, מהווה אישוש להנחות מקדמיות שאומצו טרם קרות האירוע,
  • הנובעות מתפישות עולם שהוטמעו בעבר.
  • המעניין, שאותו אירוע יכול לאושש פרדיגמות שונות ואף מנוגדות.
Share

כיבוד אמונה ליברלית

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.

  1. הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
    • האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
    • הרציונל- המעשה נעשה ‘לשם שמיים‘ לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
  2. למאמין חשוב הכיבוד-
    • הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
    • והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
      • אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.

      אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.

      • תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
      • היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
        • מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
        • אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
  3. אישית-
  • אינני מאמין למאמין שמצהיר ש”איש באמונתו יחיה“, זה אוקסימורון.
  • מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
Share

תשומות אינטלקטואליות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

האם משלב מסוים,
עיקר תשומותינו האינטלקטואליות
מופנות לגיוס המאורעות שאנחנו חווים,
לאישוש הפרדיגמות המוטמעות בנו?

Share

תוצרינו הסוציו-מנטליים

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

הצדקה ערכית

תוצרינו הסוציו-מנטליים נחלקים לשניים:

  1. חלק אחד מחיינו המנטליים אנו מקצים לחקיקת חוקים וכלילת כללים,
  2. באחר אנחנו מחריגים עצמנו כיוצאי דופן מהחוקים שזה עתה כוללנו.

סלוואדור דאלי:

The only difference between me and the surrealists is that I am a surrealist.”

ההבדל היחיד בין הסוריאליסטים לביני הוא שאני סוריאליסט.”

Share

הבחנה נורמטיביות – סבירות

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

אחיזה תודעתית

אין הדבר חדל להיות אמת רק משום שלא מתקבל על דעת הרבים.
נאמר, ובבורותי איני יודע היכן.

נורמטיביות: התנהלות קונפורמית, מתכנסת לסטנדרטים של הסביבה המקיפה.

סבירות: התנהלות פרט שתודעה אחרת, בלתי תלויה, מבינה, מזהה בה היגיון.

אלה שתי התנהלויות שבחלקן חופפות. להמשיך לקרוא הבחנה נורמטיביות – סבירות

Share

רדיקליות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

  1. בחינת תפישות, עמדות או ערכים קיימים,
  2. האם להמירם באחרים, שונים מהותית מהקודמים,
  3. המרת הקודמים בחדשים,
  4. הנתפשים כקיצוניים.
Share

עלבון, הפחתת ערך

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

  • הפקרת תפישת ערכו העצמי של הנעלב,
  • על ידי הפקעתו מעצמו,
  • באמצעות הפקדתה ברשות האחר – המעליב.
  • הנעלב בוחר, וולונטרית, לשתף פעולה עם תפישת המעליב,
  • ולהפחית בתחושת הערך העצמי שלו.

להמשיך לקרוא עלבון, הפחתת ערך

Share

יושר אינטלקטואלי

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

אחיזה תפישתית

ניסוח תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, במנותק מהשלכות אישיות.

נדירות

“יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש.”

ערך נדיר-

  • לא בשל היותו מועט,
  • הביקוש  לו נמוך.

הסתייגות

לסובייקט יש רק את כליו התודעתיים שלו לתפוש את המציאות.

אובייקטיביות מוחלטת לא תיתכן, מעצם תפישת המציאות הסובייקטיבית.

לכן, מלת המפתח ‘חתירה‘ ליושר אינטלקטואלי.

שני מצבים

ברור ומטושטש

  1. הימצאות המצב מוגדר של היעדר יושר אינטלקטואלי, מצב ברור בו ישנה תפישת מציאות המקדמת ערכית את תפישת בעליה,
  2. תנועה על נתיב בחתירה, ברצון, בשאיפה לתפוש מצב במנותק מערכיות בעליו.

הפחתת ערך של דובר לעצמו יכולה להתפש כחתירה ליושר אינטלקטואלי, ועם זאת ייתכן שבהפחתת ערך נקודתית אחת מושגת תפישת ערך אחרת.

כך ייתכן, ניתן לאתר את החתירה ליושר אינטלקטואלי, מול בוטות המנעות.

נדירות

על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
נתיבי חתירה ליושר אינטלקטואלי נדירים, שכן

  • אינטואיטיבית,
    סובייקטים נוטים לייחס לעצמם ערכיות חיובית,
    נטייה שנוגדת מהות ‘יושר אינטלקטואלי’
  • במודע,
    ביטויי הפחתת ערך עצמי נתפשים כחסרי תועלת פרקטית, או אף מזיקים לטווח הקצר,
    אינם דרים בשלום עם ערכים מִקְדמיים אחרים.

סיבות המנעות מחתירה ליושר אינטלקטואלי:

“אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן.”

אברי גלעד, “ליידי גלובס”
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14

  • חשש משתמש שצריכת יושר אינטלקטואלי תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
  • סובייקט אינו סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שייתכן שיגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים – ביושר אינטלקטואלי.
Share

שיעור סוציולוגיה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

את השיעור הראשון קיבלתי בסוף 69′ אצל המורה זיוה מקוגון בשנקר חולון, כשגערה, לא זוכר במי-

“הראה לי את חברך ואדע מי אתה.”

Share

הכללות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

הבעיה בהכללות היא לא בניסוחן ובשימושן, אלא, ביישום שגוי:

  • בקטיגוריזציה לא נכונה ו/או
  • בשיוך מוטעה של פריט לקטיגוריה.
Share

תובנות

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג’יעג’ועים.
געיות והטעיות, ג’עג’ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

תלונה אפשרית

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

הכאת הבדיעבד

בהדרכה ‘רכה’ – הורות, ניהול אנשים מתוך סמכות הדיסציפלינה ורציונל,
לא מתוך כוח, היררכיה, משמעת או חשש,

בפרספקטיבת הבדיעבד, להמשיך לקרוא תלונה אפשרית

Share

הכללה

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

  • אחיזה תודעתית

כללה אינה דבר רע.
הכללה גרועה* – רעה.

הכללה

התייחסות לאובייקט פרטיקולרי כחולק מרכיבים רעיוניים מהותיים עם קבוצה של אובייקטים אחרים, ויחד מהווים קבוצה מובחנת.

להמשיך לקרוא הכללה

Share

מיילים, מלים ומלמולים

הערכת משך קריאה כ- 7 דקות

סדנאת תקשורת רב-תרבותית

סדנת השרדות

צ’ארלס (הוא לא סודני הוא חבשי, כלומר, הוא לא סיני הוא הונג קונגי) ואני יושבים במנגוצ’י, מלאווי.
300,000 תושבים. במפה, מסומנת כעיר ועם זאת אין בה באמת פסיליטיס אורבניים. הגענו אליה מבלאנטאייר– כ-200 קילומטר, לביקור צהריים בסניף הלוטרי המקומי הבלתי מתפקד.

דוריס, המלצרית המקומית במלון בו התמקמנו, מגישה לנו. בכך, נעבעך, אתרע מזלה, היא מהווה יעד לתעוקת שאיילות דיקמן:

“אמרי לי, דוריס, החיים שלך טובים?” להמשיך לקרוא מיילים, מלים ומלמולים

Share

הרהורים ספורטיביים

הערכת משך קריאה כ- 6 דקות

באבחנה באהבת הספורט באהדה, ההזדהות, אני נמצא ב להמשיך לקרוא הרהורים ספורטיביים

Share

תצורות מחשבה פוליטיות

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

בהמשך לתפישות פוליטיות, המחשבה האנושית נחלקת לשלוש תצורות:

  1. פעולות על פי ערכים שהוטמעו ומיושמים אינסטינקטיבית או נבחנים על פי רלוונטיותם למצב לאור הרקע האישיותי, תרבותי.
    • רוב האוכלוסיה
  2. פתרונות המייחסים ערך לפעולות כאן ועכשיו המשמרים מצב וסדר קיימים
    • אחוז משמעותי, הטייה לתוצאה, הקבוצה השנייה בגודלה
  3. פתרונות המייחסים ערך לרעיונות מופשטים, ידע מקדמי, חתירה לשינוי, לטווח ארוך, לבחינה על ציר זמן,
    • פלח קטן, הטייה להתייחסות תיאורטית, הקבוצה השלישית בגודלה

קטיגוריות מחשבה אלה מתאפיינות מהיות כמה אלמנטים. השלכות אלמנטים אלה מיושמות במגוון תחומים.
גם פוליטיים.

מכיוון שמכניקת מחשבה לא מחליפים,

  1. מי ששייך לקטיגוריה הראשונה, יכול לשנות דפוסי הצבעה, אבל יישאר שייך לתפישה פוליטית; שמרנית, ליברלית, או נטול.
    בדרך כלל יהיה שמרן.
  2. מי ששייך לקבוצה 2, השנייה בגודלה, יצביע בהתאם לסיבה אחת שתיראה לו הרלוונטית ביותר בנקודה הקריטית- בעת ההצבעה. את שאר הסיבות המשניות יכפיף באינוס רציונלי לסיבה העיקרית.
    משרעת הצבעתית.
  3. הקבוצה השלישית מכילה את מי שבוחן רעיונות על ציר זמן, פחות מחוייב להצבעה קודמת ומחיל תמלול רחב של גורמים בבחינת העדפתו.
    מאפיין יותר מצביעים ליברליים או מצביעי ימין שהדת אינה חלק ממשוואת ההצבעה.
Share

חד גדיא לטיני

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

ואני נזכריאיר דיקמן בר לטיני

במסימו האיטלקי שישב איתנו בבר בקוצ’במבה, בוליביה, 1985:
הפיל כוס בירה, שנשברה.
בעל הבית תבע “שלם לי (שווי של) $1.”
מסימו נחרד מגובה הסכום וסירב.
הביאו שוטר שפסק – “$1 לבעל הבר, $5 לי.”
כשמסימו שלנו מחה, הביאו לו את הסמל שהורה “$1 לבעל הבית, $5 לשוטר ו-$10 לי.”
מסימו מיאן, וכאקט אסקלציה נלקח לתחנת המשטרה, ואני מלווה אותו.
החד גדיא הסתיים ב- $1 לבעל הבית, 5 לשוטר, 10 לסמל, 50 לקצין ו- 100 למפקד.

Share

טיפול לאומי בטראומה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

ברמה הלאומית, בישראל, פעילויות האפטר-שואה מטפלות בפיתוח, טיפוח, שימור והעצמת הטראומה,
בעוד שברמה האישית היינו נוהגים אחרת לטפל בטראומה.

Share

מינורי במניפולציה

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

הזמנתי במסעדה בתאילנד פצצת סוכרים של וופל בלגי. 
המלצרית התאילנדית באה בצהלות ‘wow wa wow.’

Share

גם גסטרונומיה, היא עניין של גיאוגרפיה?

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

קבלתי מאכל משחתי במרקם מחוספס, בלתי מזוהה.

יכול להיות שלא זיהיתי בשל,
החושך/ הטעם/ המסעדה הארגנטינאית/ בעיר קולומביאנית,
שזה חומוס?

Share

רשתות חברתיות

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

ההצלחה של הרשתות החברתיות בעשור הראשון וחצי של האלף השלישי היא אחת ההצלחות הכי אם לא ה מאובחנות בתקופה זו, כשבראשן אחת, המאפילה על הצלחתן המטאורית של האחרות.

הצלחה פנומנלית זו נשענת על:

שאיפת אנשים, במיוחד בתקופה זו, לשלוט ולעצב תדמית נתפשת בכלל, בדגש על המדיה הממוסכת.

יתר השימושים הרבים של התועלות והצרכים המסופקים, נתלים על שאיפה בסיסית זו.

בשל רצון זה, נוצר היפוך מצבי, שבו רוב החברים ברשתות החברתיות אינם הלקוחות, שכן אינם משלמים.

החברים ברשתות הם המוצר, שכן אלה המשלמים עושים שימוש בידע הצבור עליהם.

Share

הערכותיי המעכירות

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

חרא הערכות השפרצתי.
ההערכות המגדירות, האססמנטס שלי, סובלות (גם) מהבעיות הבאות

  • הן שלי,
    תוצר של חושי ויכולתי לעבד ולהגדיר מאורעות
    ומתייחסות, בדרך כלל, לאוניברסאלי.
  • נחרצות
    לפחות נתפשות,
    לבטח נתפשות שבוטח בהן יותר ממה שאני בוטח בנכונותן.

לחלקן, בעיקר לקלסיפיקציות של אחרים הסכימו.
גם הסכים מי שהאססמנט על עצמו נתפש בעיניו כחיובי.

אם לא- פחות יסכים.
כלומר אני מתיימר לתת תיאור והשומע מסכים שהתיאור אובייקטיבי אם בעקבות הגירוי השומע ייחס לעצמו ערך חיובי.

Share

היררכיה השפעתית

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

מעצבי טכנולוגיה מודרנית

בין שלושת הדמויות- גייטס, ג’ובס, צוקרברג,
רואה את היררכיה – מבנה, מערך קדימויות, של מי השפיעה על האנושות כפי שנראית ב- 2007-2013.

  1. ביל גייטס
  2. סטיב ג’ובס
  3. מרק צוקרברג

בהתעלם הן מהאסוציאציות שכל דמות מעוררת, והן מהחיבה/ העדרה למוצריה, להמשיך לקרוא היררכיה השפעתית

Share

מוסקבה 2011

הערכת משך קריאה כ- 29 דקות

מסיבת סוף שנה

  • תקציב מסיבה – $11,000. מטורף. $157 לראש. ברבע מזה מתחתנים. צורח כשמציגים לאישורי.
    זה מה שהעובדים רוצים. האולטימה רציו מונדי שעובדת על בעלים נדיבים ומנהלים באוריינטציה אינטגרטורית.
    מציין בפני מי שדברתי איתו שאני לפני חוויה. אנתרופולוגית. בדיעבד, קלישאה מפגרת אחרי מציאות.
  • STAKAN. קלאב בסגנון עדות הבארוק. אוליגרכי. בהשראת הרפובליקות האיסלאמיות. 200 מטר מהכיכר. לא סטרומה. האדומה. מוסקבה.
  • הנהג מביא אותי בשעה 7 פנימה, מינוס 15 מעלות בחוץ.
    חצי מהמוזמנים נוכחים. כ- 60 איש בתחילת העשרימים. אוהב את הגילאים האלה: יכולות בוגרים, גבולות ילדים.
    קוד לבוש: בנים בחליפות. חצי מהבנות, אלה המתנוססות עד 170 מדדות על עקבי 20 סנטים. לעומתן, אלה מעל מטר ושבעים מהדסות על עשרים.
    נסטיה מהקומפליאנס, שבשיגרה נראית כמי שנמלטה זה עתה מלוקיישן של סרט פורנו, כמעט ערומה. בנפתולי נפנופיה אפשר לראות. כלומר אין צורך להציצ. רואים. וזהו. אין דברים כאלה מציין לעצמי ביובש.
  • דוחה את ההצעות לאוכל ובעיקר לשתיה. מילא הכבד בפעולה – כבר רגיל המסכן, אבל שאפחית במשהו, במודע, את תשומות תודעתי המתמעטות?
    אוסיף, ספונטנית לנאום המנהל, שלא יודע לשחות. ולשתות.
  • ב- 8 נותן בנאום. 5 עמודים. עבדתי עליו ארבעה לילות. אנגלית מרוססת – כל חצי משפט עוזרתי המצויינת מתרגמת. העברתי לה מראש את הנוסח, מודפס, כולל ההערות הספונטניות כ- ‘אני נורא מתרגש. מרוב לחץ, בטעות, נכנסתי לשירותי הנשים’. [פאט ריילי – באון-ליין לא יכולתי לציין שזה שלך, אז. סוגר את הפינה כעת.] אני צריך שבאון-ליין היא תתמודד עם הפרחות מופרכות נוסח ‘לאסי שבה הביתה’, ‘חוד החנית’ וחביטות בדוחות על כשלי תחבורת מוסקבה? היא עושה, כך אני מקווה – לא מבין רוסית, עבודה טובה.
    אני מסרב לדבר באמצעות המיקרופון. חשובה לי האותנטיות, מנעד הווליום והאינטונציה הטבעיים. רוצה למנוע את מלאכותיות השטחת הטון בשימוש במיקרופון. אם אין שפה, שהטון יתמוך.
    מדבר על 2010, מטיח בהם את תובנותי החלודות על גורמי מוטיבציה, ומסיים על 2011. מנסה לבנות מסר נוסח מאיר שלו – ריבוי רבדים, כל שומע יקח מה שאליו מותנה. שהרוב יקחו את היעדים המספריים שאינם ניתנים לפרשנות. השאר – את היתר.
    שותל דאחקות. ההלצות לא כדי להצחיק, אלה חיוויים לבקרה על רמת המעקב והקשב. הם מגחקים – בין מגחכים לצוחקים, במקומות הנכונים. ישנן תגובות לכפלי המשמעויות, והרמות ידיים לשאלות. הוספתי שלא יודע לשחות. ולא לשתות. כדי שלא יציעו, למנוע גילויי קרבה וחיבה מזוייפים ומיותרים – את האינטראקציות הנבובות של בוא אשקה אותך ואתה אותי. ו-כן, שמעתי, שמעתי, ו-לא, באטימותי, אני לא מאמין שישנן תרבויות בהן נפגעים שלא שותים איתם. ואם כן – זה בסדר, שיעיפו עלי ויחשבו שאני החנאנה.
    לקראת סוף האירוע מתבאס. השוס לא מספיק שוס. האימפקט לא ממש עִימְבָּגְד, אלא יותר הימפקט, חלושששש, מדיייי.
    מנער בחמיצות נרגנת את מחמאות העידוד והתמיכה שמורעפות על ידי מקורביי. כיוונתי ליותר. את הפוסט מורטם אשמור לגופה שתתקרר.
  • אין להם מה לאכול, אבל לרקוד הם יודעים” ידידי הנערץ ציטט את אביו שהיה מפטיר בעת שידור תמונות הקרנבל מריו, בחדשות ערוץ אחת.
    הרומנים יודעים לעשות שמייח” היתה מכריזה ריטה, אמי.
    הרוסים שלי יודעים לחגוג: מחלקים את התכנים להפסקות מתודיות, בהן אוכלים שפע מוגזם של אוכל ושוטפים בשפע לא מספק של אלכוהול.
  • כל צוות מציג תכנית אמנותית. הצוות הראשון מחקה דמויות מפתח.
    מה רבה שמחתי שויטלי קמלין, ליצן שמנמן ודחוס המאיים להתפוצץ מבעד לבגדיו המתפקעים, אותו אני מחקה במשרדי בהליכתו הדובית והמתנודדת, לא מקפח אותי; הוא מרכיב משקפי היפסטרים, מפשיל את חולצתו מתוככי מכנסיו א-לה סטייל כותב שורות אלה בתלבושת נאומי הבוקר שאני מטיח בהם, ולקול געיות הנוכחים הוא מכניס לי, בהתיזו אנגלית מרוסקת שברי מלים.
    רגע, מה, הוא מסתלבט עלי? לא, כי אם כן – שימשיך. בכל מקרה עלי לרשום אותו למועדון האווזים, אלה שמתעאווזים עלי, וגם וכמו כן עלי לעדכן אותו שלמצער, האנגלית הרופסת שלי לא ממש ולא באמת הרבה יותר טובה מלהגיו שלו. לאחר מכן, הוא מתנודד אלי בהליכתו האופיינית שכעת מוקצנת באדי אלכוהול, מוודא, אם טו דו ביי?, אלעס אין אורדנונג?, או הכל בסדר?, שאני לא יודע להגיד או להבין ברוסית. בכל מקרה והכוח אני מבהיר לו שהכל מצויין מאוד ביותר.
  • תכנית האוסקר מתחילה. קטיגוריות בהן מתחרים העובדים היתולית, אך התחרותיות רצינית עד אימה. פחד. הנבחר יצויין. יקבל פסלון עם שמו חרוט. גראצ’ה התלונן עלי בעבר בפני הבעלים, שאני לא מציין טכסית את עשייתם.
    משעשע. תוך כדי, אלכסיי, איש האייטש. אר., המארגן, נזכר שאין מי שידבר בשבחו של גראצ’ה ראש הצוות המצטיין. שואל אם אסכים. מסכים. בטח מסכים. לשם כך עטיתי חליפה וקשרתי עניבה, לא?
    מבטיח להם שאדבר יותר מאשר קודם. ראשית, מודה להם שכובדתי בחיקוי. מצביע על גראצ’ה, הגרסה הארמנית של ברוטוס, ההוא מפופאי, כעל דמות המאצ’ו הגברי הקלאסי. אך, בעוד הגברים מתאפיינים במעטה קשוח, קריספי ומתפצח בקלות מבחוץ הם רכים מבפנים. גראצ’ה שלנו, שיום יום טוחן אותי באפס אנגלית בקול משי ואינטונציית קשמיר בבקשות שנחלקות לתשובותיי שבין ‘לא יכול’ או ‘לא מוכן’ להיענות להן, ניחן גם באיכויות נשיות של רוך מבחוץ ונוקשות צור מבפנים. את התוספת המתבקשת, המופעלת על מכרים מקומיים שבעצם -הוא ‘נקבה עם שק אשכים שעיר’ השמטתי.
  • התכנית מתקדמת. החקיינים של גראצ’ה והראפרים של יֶיגור מתחרים ראש בראש. צוות השופטים, אני ביניהם, מניפים את הציונים. בהפסקה אולגה נוביקובה שקיבלה את עיטור זו שהביאה את סך החוזים הגדול ביותר בחברה, מתמקחת למה נתתי לצוות שלה 4 ולא 5.
    הם לא מקבלים ‘לא’ כתשובה. כן אני יודע שזו קלישאה מוכרת. אז זהו, פה זו מציאות השרדותית. הם לא היו יכולים לשרוד את פרנסתם כאנשי מכירות מהקצה של הז’אנר אם כן היו מקבלים תשובה שלילית. תוסיף את הקשיחות הסובייטית…
    שיוויון בין הצוותים. מציע שובר שיוויון לפי רמת רעש מחיאות הכפיים לשמע שם של כל צוות. ייגור לוקח, זוכים לביצוע חוזר של הראפ עלי.
  • ממשיכים בקריוקי. רוקדים. עניין של טעמים – הבנות רוקדות בתנועות חדות, מוגזמות, בוטות, חסרות חן, כצ’יר לידרס לפני קהל, מחקות את איליין בניס, כאילו. זה לא הם, זה אני. מה אני מבין בריקוד? well, לא הרבה. עניין של העדפות. אחרי מועדון שחורים בעיר שכוחת אל ונטולת לובן בדרא”פ- East London, חוויית חיי כמה חודשים קודם, כנראה, כל מוכרחיםלהיותשמייח בקלאב פוסט סובייטי ייראה לי אילייני.
    מזמינים אותי, אותי, לרקוד. אני הרי פארטי פופר ידוע. שאחרב גם מסיבות רוסיות? אין מצב.
    שמייח במוסקבה. תם פרק א’ של המסיבה. ה- Par.
  • פרק ב’. ה- ty. הם שותים. כאילו. לא כאילו. הם שותים. לא מכיר דברים כאלה. מקבל חיווי שהמים והקולה נגמרו, שחצי ליטר וויסקי איכותי לראש לא מספיק. באחת עשרה וחצי נשלחות אלי משלחות בראשות רומן, המנהל הבכיר שלהם, שמשיאות לי עצות ידידותיות ונדיבות להתגבר על פאשלת אזילת הנוזלים, פאדיחת האין מספיק, פשע המחסור שדינו קשה ומחילה לו אין, ברכישה נוספת, לפני שכולם יידעו שהוויסקי נזול אזל.
    כדי שלא אחזור על מה שהייתי אומר לאמי – שאם הייתי חכם לפני המעשה כמוה לאחריו – מצבי היה טוב יותר, כשהראו לי את תכנית המסיבה הזהרתי, שלא אשלם רובל אקסטרא. על כלום. לא מוכן להיות על המנגל. שיוודאו מראש. הריטה שלי מתעורר – לא מוציאים ממני מה שלא התכוונתי לתת. איש האייטש. אר. נבוך. עוד ברוסיה וברומניה הוא ניהל משמרות בקזינואי מוסקבה ובוקרשט. לא האמין שיצרכו את הכמות שרכש.
    כמה עולה בקבוק? אני עוטה את ארשת הביצועיסט הפותרן. 7,500 רובל מבשרים לי. יעני $250, לבקבוק? אני מוודא. כן, הם מנידים את ראשם בצער ובהשתתפות. וויסקי איכותי מסבירים לי שתייני הספירט.
    שלאק! הטראפ הקלאסי מופעל עלי. אני על המנגל. כנראה שזה נראה עלי. יותר משלושה מבררים אתה נהנה? מתאפק לענות ‘ככלה ביום חופתה’, שכן, כנראה הכעס נראה. אין בי, מחד, את הנדיבות הקולית הזו, הזורמת של ‘יאללה בסבבה’, שכולם ייהנו, ולא את הרתיעה מהעימות, מאידך.
    אני אומר לבעלי החברה “לצערי, כסף אני לא מבטיח לייצר מהכנסות – אלא, ממניעת הוצאות מיותרות.”
    איפה התקרה? מברר עם האייטש. אר. לתחימת סף ההוצאה, להערכת הסיכונים. הוא מושך בחוסר אונים בכתפיו. מבחינתי, שיתייבשו. שיאבדו נוזלים. לא מוכן.
    הצורך, כזכור, הוא אם כל הפתרונות: מבשרים לי חגיגית שהחדשות הטובות הן שהמקום, בטובו, יחייב אותנו במחירי ספק, 6,000 רובל לשלושה בקבוקים. שלושה בפחות ממחיר אחד. משתווקים עלי.
    האשכנזיות, חוסר האמונה וחפותי מאינטליגנציה רגשית מתכנסים יחד בועטים בשווקנים, ומתמקדים במחיר – שלא יספרו לי מה מקור הסחורה ושלא יביאו לי את ה’אח שלי, תאמין לי, לי זה עולה יותר.’ רוכש.
  • וזו רק ההתחלה.
    עומק מרבצי הספות סביב הקירות לא מאפשר ישיבה נוחה. המשענת רחוקה מדי מכדי לאפשר הנחת רגליים והישענות. קונספט שאינני מכיר מהעבר, ורווח בקלאבים מוסקבאיים. כעת מבין למה. עיצובן מיועד לשריעת גופות ממוטטות אלכוהול, שכעת מציפות אותן.
    על אחת מהן, מחוץ לשני חדרי המסיבה שלנו, רואה מישהי מתייפחת. אלכסיי אייטש. אר. לידה. מוודא שהיא משלנו. וואלה.
    היא מליטה – וואחד פועל, שנים חיפשתי היכן לתחוב אותו – את פניה בכפותיה בנחישות שלא מצליח לזהותה. בהמשך- כן; השבוע, בקורס הניו קאמרס ציינתי לעצמי, שהילדה הזו היhתה יכולה להיות נאה, אלמלא האף; מצדו המזרחי נראה חוטם נורמטיבי לכל דבר ועניין. ממערב, הנחיר השמאלי בדפורמציה שלא בטוח אם בדרך הטבע. כלומר מזהה אסתטיקה בחוטמים דיסהרמוניים וא-סימטריים, אך שלה – חוצה את גבולות הטעם הטוב* – טעמי שלי כמובן.
    * אמנע כאן מהתמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.
    מתעניין אצל האייטש. אר. “מה קרה?” “אתה בטוח שאתה רוצה לדעת?” מוודא, דואג ברגישות לחוסני. “בהחלט” משיב לו מניה וביה. מסתבר, שאנשי האחזקה איתרו נזילת מים משירותי הנשים. פרצו לשם כדי לחזות ביקירתנו שלנו, מחמל נפשנו, בת יוספה פורת, ישובה על ארטיום, בתנוחה שלא משתמעת ולו לפן אחד, כמו שמתבטאת אחותי האהובה, כשהאסלה מנותקת מתושבתה, אחרת איך, הן, הן הנערה והן האסלה, ידהרו בקצב?
    יפה, העניינים מתחממים. מה הבעיה? אני תמה. המקום מחייב 5,000 על נזק, מסביר לי בסבלנות, לארטיום אין כסף, השומרים לא נותנים לו ללכת הביתה. ו-למה לשלוח את גיבור השעה, אושיית התרבות, נושא הנערה, נשוא הקנאה הביתה? אני מתפלא. חראשו, משלם חמישיה, מוודא שיקחו לנפקן מהמשכורת. ועל הדרך מחוייב על 20 כוסות, שנשברו להן מעצמן, ככה וולונטרית בלהט הפאן.
  • ואז, קיריל מכיר לי את החברה שלו, שמסתננת פנימה ויחד עימה עוד כמה מרעיו. ומרעיו. שואל אותי אם יש בעיה שהם בפנים. משיב לו שלא. הוא שואל אותי שוב. אני מבין שאולי כן. מציע שאלך לשאול את האייטש. אר. קיריל מתחנן לא, לא, לא. אז ברור לי שיש בעיה.
    בחתירה לסדר, בתפישה התרבותית, יש משמעות למלה. קיריל מנסה לקבל את ה’אין בעיה’ המקדמי ולחשק אותי, את עצמו, את הסיטואציה, כך שהוא יהיה בסדר, ואין חזרה. מוכר מכל מקום, רווח אצל ילדים, שם ברוסיה, זה חזק מאד.
    ניסו לגהץ אותם מעמדית כל כך, שכל יישותם מוכוונת להתמודד עם רצונם להיבדל. ייגור מסביר לי בשש מלים שאלה פרום דה סטריט, ואסור לנו לתת להם להיכנס. מקבל החלטה- החוצה! חש שיש איזשהו רספקט אלי אישית, מתוקף גילי הכפול/ מעמדי/ זרותי/ קרחתי – לאף אחד אין את הפריזורה שלי/ בהיקת חולצתי הלבנה שנלבשה לראשונה לקראת האירוע עם העניבה חמורת הצבע האפור כהה/ אישיותי הכריזמטית מגנטית לשעבר – ניתן למחוק את המיותר. מתוך כך פונה בגינונים של שומר בארים סובייטי למסתננים: “סורי, פליז אאוט. נאו!” הם, המסתננים, שואלים אם יכולים לקחת את האלכוהול המשלים שרכשתי. אני מתפעל מהתעוזה ומשיב רוסית, הפעם רהוטה: “נייט!” אבל ללא הקיבינימט.
  • והיא, דאשה, אז עוד לא ידעתי את שמה, וגם כעת לא זוכר קיצור של מה זה, זאת אדע לימים, בעצם, ללילות, כלומר בהמשך, בשלה – מתייפחת. וואלאק, כמה אפשר? וראבאק, לא מבין על מה היא מתייפחת שעות. מה, היא לא גמרה? כלומר סיימה? עלות התיקון מושת על ארטיום. יכול להיות שהפמיניסטית עולת הימים, יורדת הלילות, מתרעמת על אי-השיוויון, שלא נתנו לה לשלם? מעלה את האפשרות שאולי כואב לה – כלומר, יכול להיות שנצבט לה טוסיק בין אסלה לקרש? היא פוכרת [אח, עוד פועל שיוצא מהארון] את אצבעותיה וממוללת את סידור התפילה, מניח שזה לא – המאה ה-20 הרגה להם את אלוהים, ועם זאת הכמיהה לצורך לזהות סדר גורלי לא שכחה – מסתבר שזה סידור הרכבות שלה, בנחישות. מסכם עם האייטש. אר. שהיא כנראה… נבוכה. מתביישת. נֶבֶּשְקוּ.
    היא לא הולכת. “בהמתנה לרכבת הבוקר. היא בת 20. וגרה מחוץ לעיר.” מתרגם לי את המציאות.
  • ו-העניינים מתחממים עוד. כלומר הגרבג’ טיים מתלהט. רומן ששוכר לשתיה ושותה לשוכרה, נכנס לתפקיד מיסטר הייד: הוא מזדקף נהיה איטי יותר, לואט את תנועותיו, ולא זוכר אם מעמת את החיפוש או מחפש את העימות.
    יש להם, בחיי, את תנוחת העמידה, הקרובה מדיי האחד לשני, בה הם מריחים את הבל האלכוהול הנידף במקרה הרע, וברע אף יותר את באשת קלקול העיכול או ניחוח החניכיים הלקויות. וכל זאת, בישירות מבע ללבן של העיניים, במרחק טינטש אחד מאף היריב.
    ואני תוהה, איך ברגע האמת והצורך אני אעשה זאת? איך אצליח, נמוך מכולם בראש, נשימתי הבאושה תמיט חרפה על המעמד, ראייתי הלוקה תצריך הרמת צוואר ורטיקאלו- גרוטסקית נוסח אריק בנאדו, וזאת כדי להתכוונן לאטֶרלית למרחב הצר של תעלת הקריאה המולטיפוקאלי של משקפיי?
    כשרומננו שלנו גומר להציק לדי. ג’יי.אית רק כאשר הסקיוריטי של המקום מנהל איתו מגע, בשלב זה עיניים, קרוב, והסקיוריטי שלנו מהמשרד מפריד ביניהם. ואז רומן פונה להראות לדמיטרי האקאונטנט לשעבר, שבא לכבד אותנו בנוכחותו, מי כאן הגבר, שלא יתעסק עם יאנה האקאונטנט לשעבר-עבר, שהיא באמת, אבל באמת ולגמרי, פצצת עולם, וכעת היא של רומן. כך אני מקבל תרגום לגופו של עניין מתוך הריאליטי המוקרן לפני. האייטש. אר. משלח את דמיטרי לביתו, ואני רושם לעצמי שעלי להתנצל בפניו.
  • 3:00, ידיים חמדניות נשלחות לעבר בקבוקי הג’וני ווקר שרכשנו אקסטרא. בנחישות אמא דובה המגוננת על חלב-גוריה, אני מסרב לכל מי – לפחות תריסר נסיונות, לחמוד את זוג הווקרים שבידיי. כולל נסיונות מגע: אשכרה לקחת לי מהיד.
    נרשם תחילתו של עימות של פאשה עם המלצר שרוצה לחייב אותו על הקולה האישית שהזמין, שכן הכללית נגמרה. גופות מכורבלות, מתרבות, מעטרות בחוסר חן את הספות שמיועדות מראש לאכלסן. מין בילוי כזה, שבבורותי התרבותית לא מצליח לשוות לו נופך מרשים. שאר הגופות מתגפפות בנחישות ש-יאה לחדרים אחרים.
    זהו, אני פוקד על האייטש. אר. “קאט.” לתמיהתו, כך מסתבר, הוא שבוי בקונצפט הטריוויאלי, שכמו שאין עשן בלי אש, אין מסיבה רוסית ללא תגרות. הוא לא שמע על פתרון הקשר הגורדי – חיתוך. “קאט!”, אני חוזר בסמכותיות של טלי סבאלאס מקוז’אק, גארבג’ טיים. כולם הביתה. “אנד נאו!” במהלך הפינוי נרשמות דחיפות קלות בין אנשינו לסקיורטי המקומי, תהליך הקאט הוא אכן תהליך ולא תהריץ – לפחות 20 דקות לקלף את כולם. אני מתנצל בפני ההנהלה המקומית.
    בדרך, שולח את האייטש. אר. לדאשינקה הבוכיה ואומר לו “תגיד לה שיש לי שני חדרים בבית היא יכולה לישון באחד” ובמקביל ממשיך לדחוק את הפינוי.
    בחוץ, האייטש. אר. וקיריל מיישמים את תנוחות הקרב, שכן קיריל, עוד באירופה, כלומר במשרד, מייחס כמה מצרותיו לעוינות ההדדית עם אלכסיי. נותנים לאחד את השני המבט ממרחק אפס. מרעיפים השני לאחד את מילות הקרב השגורות למעמדים אלה. כשקיריל שם עלי את המעיל שלו ואלכסיי את התיק, אני מפריד ביניהם במגע. ייגור ודמויות נוספות מצטרפות להפרדה במיומנות ונחישות, וגורעים ממני, זה שלא מבין את התרבות, שמשתלב בסיטואציה אותנטית כהשתלב המגדלור הזוהר בעלטת האפילה, את התענוג המפוקפק של בטישת אוויר בידיים נואשות, חסרות קואורדינציה, מעוררות חמלה תוך צווחות גוערות באנגלית מבאסת שמחות מחרבת מסיבות.
  • במכוניתו של אלכסיי, איש הסקיוריטי ודאשתנו מצטרפים. ב- 4:00, בדרכנו לביתי, אחרי שנותן לסקיוריטי את האודים מוצלים מאש – הג’ונים, שולח לבעל הבית המקומי הודעת טקסט: party is over. Ok.
  • יורדים מאלכסיי ליד ביתי. שואל לשמה – דאשה, משיבה בביישנות, מדדה על מסמריה על הקרח, מטר ימינה ואחורה ממני. מגיעים לדירתי בשתיקה. בעודה חולצת את עקביה, אני מניח מגבת בחדר שמייעד לה, מותיר אותה להתמודד עם פריסת הסדינים, ופונה להתרסק על מיטתי.
    מוטרד. מגלגל את המאורעות. לפי סדר, ערכית, תרבותית, מהסוף להתחלה. פתאום נבעט ומתבעת – מה אם פתאום יופיעו חבורת אנשים חבושי כובעי ענק ויאשימו אותי באונס? גם נכנסה עם ארטיום לחדר שנכנסים אליו לבד, גם שברה את האסלה, גם נתפסה על רטוב, גם אין לה לאן לחזור. ואני סופח את צרור התקלות האלה אלי? למרחבי האישי?
    התבלבלתי. תקלה. שיקול דעת לקוי. יכולות בדגרדציה.
  • מתעורר, ב- 10 ומשהו. שומע את נוכחותה. מפריעה לי לארגוניזציית הבוקר
    – מה שחסרי מיומנות הגדרה מכנים טקסים, בְּבלבלם אלמנטים עם הסמלה בפעולות שגרה חוזרות על עצמן – להלן רוטינות.
    ולי זה מביא לי רעיון. אני מהדס מעדנות לשירותים קצרים עם הפיז’מה המאגניבה שרכשתי בפאריז
    – מאורע משמעותי, שכן אלה תכריכי מיטה שרכשתי לראשונה בחיי. בשנות ה-60 ישנתי עם אלה ששרה’לה הלפרין, השכנה מאילת, העבירה לי מבנה, אפי הלפרין, המבוגר ממני בעשור. לפני כן עם חיתול, מאז – נטול.
    מברך אותה “דוברה אוטרה”, מצפה שתחמיא לי על האחלה פיג’מה – סתאאאאם, ומטלפן לאייטש. אר. לפי הצלצול הצרוד וקולו המתמשך, ולהיפך, מבין שמעיר אותו. לא נורא, מברך אותו ומבקש ממנו שיברר איתה את תכניותיה להמשך, ושיוודא איתה שלא נגעתי בה.
    ווט דו יו מין? הוא לא מבין. אני חוזר על בקשתי “אסק הר איף איי טאצ’ד הר.” חוזר. מעביר אליה את השפופרת (שפופרת, עכשיו מאיפה?) שומע דיבור חפוז שלה, שתיקה, שאלה של לא מבינה, ואת ההיפוך המקביל של דא, דא, דא רק בלא. היא מביאה לי “ספסיבה” חפוז ומבוייש ויוצאת.
  • חצי שעה עד שהנהג יגיע לאסוף אותי למשרד. בנסיעה מדווח לבעלים המקומי בקצרה. גם הוא שבוי בקונצפט הברזל שמסיבה-אלכוהול-חופשי-תגרות, ברוסיה, זה כמו פיצה עם גבינה צהובה – בלתי ניתן להפרדה.
    בבורותי האנתרופולוגית, בהתנשאותי התרבותית, לא מבין למה לספק לחתני השמחה אלכוהול ללא סוף וללא תחימת קץ סגור ומוגדר לאירוע. לא יודע אם אני אערוך את המסיבה הבאה, אני מבטיח לאיש הטוב, אם כן – זה יהיה אחרת. נוסח האחד במאי בקולחוז: רק Par, והיתרה tee.
    והוא, וֶולודיה אחד משני בעלי הבית, למוד הניסיון, בוגר התרבות, הוא בכלל שמייח מהעובדה שהמשטרה לא נקראה. לך דע איזה התרחשויות נוספות היו כשהפלגנו מהמקום לעבר הזריחה.
  • בנאום הבוקר הבא, בחלק הראשון שאלתי איך היה. קבלתי תגובות צוהלות, החמאתי, הודיתי, מסיבה פצצה.
    ואז בחלק השני, התהפכתי עליהם, “למדתי” שיתפתי בתובנותי העמוקות, כלומר המעיקות, “שלא רק אני לא יודע לשתות. גם חלקכם.” משחק להם יאנוש קורצ’אק, המורה שמילקיהו, ופוגע באושיות כבוד ותפישת ערך עצמי.
  • הכל פאטרן. הכל. מה שאנחנו רואים ומצרפים, ומאורעות יחידניים שלא יודעים לשייך אותם לאחרים ליצירת הפאטרן.
    הם, אני, הסיטואציה. אין פרט הנמלט מהפאטרן. קטעים. חוויות.
    כל שיני, ספורות, בפי, בינתיים, עד להודעה חדשה.
    בחיאלוהימבספרהתורה, לא הכחדתי/ הוספתי דבר.
  • בעצם נ”ב.
    מסתבר ש1: קיבלנו טלפון מהקלאב. נאסטיה קומפליאנס, היא הרי נערת קלאבים ידועה, הטרידה את המועדון בתביעה לקבל מעשר מההכנסות. והתפטרה. עברה למתחרים.
  • למעשה נב”א.
    מסתבר ש2: אלכסי, איש האייטש. אר. מפיק המסיבה בפועל, בעימות מילולי מול קיריל שהטיח בו, באלכסיי, האשמות על קבלת טובות הנאה מקיום המסיבה, לא טמן ידו בצלחת אלא תחב את שתיהן בסט אבחות רצופות בכיוון סרעפתו וקיבתו של קיריל. שאותו לפטר היה כמו להסיר שיער. בשעווה. בסוף קרה.

ינואר 2011

Share

מינורי בדיסקרימיניציה

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

במוסקבה, הכישור המרכזי לפקידת קבלה, פרונט-דסק, פרונט-פייס, הוא המראה. והאנגלית.
היסטורית הפקידות הקודמות- מדהימות. אחת גם הייתה בסדר באנגלית.

השנייה פנתה לקריירת דוגמנות עיצוב שיער.

היינו צריכים פקידה חלופית.
מצאו מישהי. עומדת בדרישות השכר. האנגלית לא משהו.
״אבל יש בעיה״ הסתייגו ״עור הפנים שלה לא טוב. תראה ותחליט
״לא מוכן לא לקבל אותה לעבודה בשל עור פנים״ שומר על חזות וג׳יבורית בסביבה קרניבורית ״אם מתאימה- קחו
לקחו.
רואה אותה בבוקר למחרת. אבעבועות הרוח עשו בה שמות. אולי גם באנגלית שאולי תראה ימים יפים מאלה, כעת לא נשמעת משהו.
עובדתית החזיקה שבועיים.
למה? ניתן לפרשנות.

פרשנותי? מהעוינות שהפגינו כלפיה מהרגע הראשון. המראה.

Share

טקס – ויקיפדיה

הערכת משך קריאה כ- 7 דקות

אחיזה תודעתית, שלא לומר הגדרה

טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.

טקס נבדל מפעולה אחרת, שאיננה טקס, בכך שבטקס נעשית פעולה שתכליתה הוא סימול- הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין לפעולות אלה תכלית מעשית משל עצמם. להמשיך לקרוא טקס – ויקיפדיה

Share

מינורי בבריכה

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

מורן פותחת את הירחון הפנימחברתי, ורואה את החבר שלה מתועד בבריכה בפעילות נופש עובדים בקייץ, כשהוא מעורבב עם כחצי תריסר רוחצים ואיזה פליצה לידו. כלומר, בקרבתו. במרחק מגע.

 “זאתי, מה עושה כל הזמן ליד אלירן?” שואלת מורן הידועה בתשוקתה להיות מוטבעת, כלומר- לטבעת, והמועמד, איך נאמר, מצידו, מפגין קרירות משהו, אולי אטימות, שלא לומר סרבנות נחושה.
להערכתי, אם אתחוב את פרדיקציאתי, זה זמני, הוא עוד לא יודע, אבל הוא הוכרע.

לא שאני יודע מה קורה ביניהם, ובכלל מי זו, אבל, מה זו הקנאה הזו?” אני שואל.

זה ככה ב-עדה” מעידה חברתה מיטל, שהיא בכלל מעדה אחרת.

אני רואה כל הזמן שמסתובבות סביבו בחורות” מורן מבהירה את תפישתה על העובדה שחגות סביב אלירן בנות.

אלירן, איך לומר, שרמנטי, ומקפיד בהופעתו. ראיתי, איך נאמר, נאים ממנו.

מורן נראית טוב. נחושה. לא רהיטות, לא אינטלקט, יהיה גם מי שיאתגר את הקביעה לחכמה, אבל יש יכולות ומיומנויות שרידה פרקטיות.

תגידי,” אני מעיק “מה המשותף לכל מי שסביבו?” ומוסיף להקשות “ואולי בכלל נראה לך שהוא יותר שווה, כשכל מיני ציפורות ומלכות מזמזמות לידו“?

לא יודעת” היא מבטלת את הפלסף בהינף יד, ומצמצת “אני אראה לזונה הזו מה זה.” וטופחת להמחשת רצינותה על התמונה.

Share

מינורי במורבידי #1

הערכת משך קריאה כ- 1 דקות

דודה סטלה מציינת שבתאריך המסוים ההוא, היורצאייט– יום השנה לסבא.

את יודעת דודה סטלה” אני משיב “אין לי יחס למאורעות כאלה. כזכור, לא ערכתי לוויה לאמא.”

כן” משיבה הדודה “גם אני מבקרת רק לעתים רחוקות בקברו של ראובן” בעלה שמת.

האם מי שפוקד אחת לשנה, דומה יותר לזה שלא מבקר כלל, או לזה שמבקר בתכיפות?

Share

הכרזה על מות אמי

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.

מייל 16/12/2005

Share

הודעה על מות

הערכת משך קריאה כ- <1 דקות

חברים,
אמי האהובה נגאלה מייסוריה לפני זמן קצר.
מבקש להימנע מכל פעולה של ניחום אבלים ותנחומים.
תודה על הרצון, הערכה על הנכונות.

דיקמן

Share