תגית: פוליטיקה

עליונה על רציונל.

אמת, אצילות, רהיטות, רציונליות –
פריבילגיה אינטלקטואלית מתנשאת.

גם המאמין האדוק ביותר שואף חיזוקים רציונליים – מופרכים – לאישוש אמונתו.

איום אינהרנטי – טבוע במהות,
בעלבון אימננטי – תיכף יקרה.

"אתה שבע אני ממצוקה",
דבקות במנהיג פריבילג כמייצג.

דרישה להחלה במרחב ציבורי.

אמצעי רגשי לתחזוק מנטלי.

כלי ניהולי לאחיזה שלטונית.

אי-הבנה, שדרישת כבוד לערכי ימין –
מניבה לעג.

"שנאתך מעבירה אותך על דעתך"
כארגומנט תמיכה לגיטימי בנערץ.

נחישות מנהיג לדבוק בכהונתו נתפשת כנאמנותו להמון.

תפישת מוסר סמכותנית חיצונית.
בלי בקרה, ללא עצמאות תפישתית.

דבקות בפורמליזם כתחליף מהות בעת שנוגדת אג'נדה.

עבירות מנהיג מתקבלות באי-אמון או בסלחנות.

צידוק שמאפשר תמיכה בעבירות מנהיג.

פער בין שפת המון נמוכה
לכמיהה למליצות מנהיג.

מעריצי השליט מתביישים כעת בפני אינטליגנטים
ויתביישו בעתיד בפני האידיוט בראי.

פשטנות עריצות הרוב.

הרוב התומך במנהיגים פופוליסטים (כנתניהו) מזדהה עם מכלול ערכיהם.
המיעוט שלא – סולד יותר מחתירה לרציונליות ליברלית.