משך קריאה: 1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
הפרדה מגדרית
באותם כינוסים של מפגשים חברתיים עם תוכן (שלא לומר מצע אינטלקטואלי) הבחנתי שהנוכחות הנשית פחותה מזו הגברית, בין הדוברים מקומן נפקד אף יותר. במובהק.
בניו יורק 1992 היה הפורום הראשון שהשתתפתי בו.
עשרה זוגות.
רק הזכרים דברו.
ואני תמה: למה?
יע”ק: התאמצתי להגדיל את אחוז המגדר הנשי אבל נחלתי הצלחה מוגבלת למדי כשכרגע אישרו רק 2 מ-8 שהוזמנו
אני: זה נושא מעניין בפני עצמו;
למה?
[הייתי שמח לשמוע הסברים של אנשים, נטולי בתיחות דפלות.]
יע”ק: האמת לא נראה שהמגדר, אלא, שאלו שהוזמנו כולן ענו שהנושא דחה אותן
אני: (לדעתי) זה מובהק מדיי מכדי להימלט מאבחנה מגדרית
יע”ק: אני יכול להגיד שהזמנתי נשים מבריקות….
אני: ואיך אתה מסביר את זה?
אני: זה נושא מעניין בפני עצמו;
למה?
[הייתי שמח לשמוע הסברים של אנשים, נטולי בתיחות דפלות.]
יע”ק: האמת לא נראה שהמגדר, אלא, שאלו שהוזמנו כולן ענו שהנושא דחה אותן
אני: (לדעתי) זה מובהק מדיי מכדי להימלט מאבחנה מגדרית
יע”ק: אני יכול להגיד שהזמנתי נשים מבריקות….
אני: ואיך אתה מסביר את זה?
יכול להציע, בזרם התודעה החופשית, ביטויים שמהווים נקודות להתייחסות:
- הסגברה (והיפוכה)
- סבלנות (וחוסר),
- נטיה לעצבנות,
- חתירה לפרקטיקה מיישמת,
- מיקוד נושאי כמאפיין לעומת התבדרות,
- ביטחון וחשש,
- נטיה להתמיר ת’מופשט, ת’תיאוריה, לפרקטיקה יישומית,
- הטיה ליחסים לעומת תוכן.
