משך קריאה: 6 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
עדינות
גוון, צבע, פרפר, פרח, צליל….גם חיוך בו כל הפנים מתגייסים: הפה, הלחיים, הנחיריים, העיניים, הגבות…אליהם מצרפים חלקים נוספים בגוף, מי שרוצה כמובן.
עדינות יכולה להיות קול אנושי, למשל תינוק שנושם בשנתו, בחלומו, בדממת הלילה, כל החיים לפניו. או קול רך במיוחד, או יללה של חיה, רשרוש של המים. רוח העוברת בין עלים של עץ. או בין מחטים, שניהם עדינים. יכולה להיות גם מנגינה עדינה, פריטה רכה (רפה) על מיתר, שיר של ציפור שלא נגמר ומתפתח ועוד מתפתח וכל העולם פעור פה כדי לשמוע טוב יותר, עוצר את נשימתו כדי לא להרעיש, מקשיב לפלא, לקסם, כל יום מחדש. גם ההקשבה היא עדינות, יושבים זו לצד זה מבלי שנאמרות מילים, עור הגוף, אור העיניים…אבא שנותן יד לבנו הקטן והם הולכים ביחד, מתרחקים בשקט, בעדינות, שני עולמות מחזיקים את כל עולמם.
אני זוכר את אותו הבוקר מלפני עשרות שנים, סוף של אותו הלילה, הלכנו לאורך הים, גליו היו קטנטנים, צנועים, צנומים, קצף בעיקר, מלחלחים כמו כדי לנקות את הצדפים הרבים המתרכזים על החוף, ובמפגש הזה שמעתי צלילים שמימיים, קריסטליים ועדינים כל כך שלא אוכל ולא ארצה לשכוח, ומאז אני מחפש וחולם ורודף והוזה וטרם זכיתי לשמוע שוב (אולי כי אני כבר לא הולך לים..?), אבל כן זכיתי לשמוע פעם אחת.
יש פתגם אלבני שאומר: לכל כוס ריקה יש כוס מלאה, לכל קול רקע יש קול שני.
עדינות… עדינות… איזו מילה עדינה. עי"ן אַיִן, שקופה. דל"ת ונו"ן רכות לרוב. לא אם אתה נודניק. אבל ככה, בעדינות, מילה שקטה המתכרבלת לה, שברירית ויפה.
לפעמים אתה הולך בדרכים ומוצא משהו שהוא תמצית העיקר, משהו שיש בו רק את המהות, הגרעין ממנו הכל מתחיל. השיר הבא הוא עבורי תמצית העדינות, תמצית כל הגלים והצדפים, הציפורים והחיוכים, האבות והבנים…
זה שוב פאדו, הפעם מושר על ידי גבר (ממצא נדיר בנוף זמרות הפאדו הרבות).
השיר מתחיל בפתיח קצר ויפהפה של הגיטריסט הברזילאי Yamandú Costa.
כל צליל שלו הוא יצירת אומנות המלווה בתנועות גוף, נשימות, הבעות פנים של הנאה והפתעה.
יש לו הרבה סרטונים מרתקים ביוטיוב, בחלק מהם הוא מנגן לבד או עם אחרים, בחלק אחר הוא חוקר את תולדות הגיטרה בארצות שונות, פוגש אנשים, נגנים. יש לו כבר כמה פרקים שצולמו במקומות שונים: ברזיל כמובן, אורוגואי, ארגנטינה, שם הוא עשה שלושה סרטונים, השלישי עם הגיטריסט הנערץ Luis Salinas, קולומביה, יפן וזה מעניין, גם כשלא מדברים ספרדית ולא קוראים כתוביות בפורטוגזית. אחד הסרטונים שלו הוא מסע שלו לרוסיה: הוא מנגן על גיטרה עם שבעה מיתרים, לעומת שישה שיש לרוב הגיטרות בעולם כולל בארצו, כלי די פופולרי בברזיל. הוא גילה שגם ברוסיה מנגנים על גיטרה עם שבעה מיתרים וגם שם הוא פופולרי. זה סיקרן אותו להבין למה דווקא בשתי המדינות האלו ומה החיבורים האפשריים, והוא נסע, פגש נגנים מקומיים, הופיע איתם, פגש בוני גיטרות… עולם מרתק.
הוא מנגן את המבוא לשיר, פתיחה קלילה, אוורירית, שמשאירה המון ספייס לכל מה שיתרחש בחדר בהמשך, המון מקום לכל אחד… הזמר הפורטוגלי המרגש António Zambujo, בעל הקול הרך והעיניים המחייכות קלות שר את הבית הראשון. איזה דו־שיח עדין וחברי בין הגיטריסט לבינו, המון הקשבה, המון הנאה האחד מהשני, מבטים, חיוכים. עד הנקודה הזו בשיר הכל ממש מושלם ועוצר נשמה, והבשורה הטובה היא שזה גם ממשיך. אחרי עוד מעבר גיטרה מדהים, כולל מודולציה*, מתחילה לשיר הזמרת הברזילאית המהממת, Roberta Sá שכל הסופרלטיבים שכתבתי עד כה מתארים גם אותה… ובסוף הם שרים ביחד.
הביצוע הזה של השיר הוא גם הזדמנות לשמוע את השוני הרב שקיים בין פורטוגלית לפורטוגזית; שתי שפות רכות ומזמרות ושורקות.
הראשונה יותר קצרה, עירונית ומתאפקת, השנייה משוחררת רסן.
הראשונה שרה במרתפים אפלוליים, השנייה רוקדת ברחובות.
גם סגנון השירה של שני העמים האלה שונה ומאופיין, ויחד עם זאת החיבור כאן הוא סביב המשותף: שירה ללא מאמץ, אנרגיה שקטה, מעט אוויר, מילים המחליקות מהשפתיים למרחק הנראה לעין…
קשקשתי מספיק, בוא נקשיב להם, לזרם העובר באולפן… אני מזה מקבל הגדרה מוחצת (מצמררת?) של המילה עדינות:
הדרן שלו בקונצרט עם התזמורת קלאסית, בפריז… קטע מדהים… הוא נראה אנטי גיבור אבל זו טעות אופטית שנובעת מקריטריונים פאסיאלים, חיצוניים, בושה עלי.
* מודולוציה – השיר נוח לשירה לגבר בסולם בו מתחילים, אבל לאישה זה נמוך מדי, אז בלי שיותר מדי מרגישים בכך הם עוברים לסולם הנוח לה, מעבר לסולם אחר, לאיזור צלילי אחר.
- טיירי וידר – מיילס דייוויס
- טיירי וידר – ביל אוואנס
- טיירי וידר – ג’אז
- טיירי וידר – Mariza
- טיירי וידר – Barbara
- טיירי וידר – Tose Proeski
- טיירי וידר – Ibrahim Maalouf, Juliette Greco
- טיירי וידר – קול ללא סווינג
- טיירי וידר – אין לי מושג
- טיירי וידר – הללויה לאונרד כהן
- טיירי וידר – ואן היילן
- טיירי וידר – טקסים טריו
- טיירי וידר – מריזה ומיגואל פובדה
- טיירי וידר – Caetano Veloso
11 תגובות בנושא “טיירי וידר – Yamandú Costa”