אפס נקודה שקר

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מה זו התפישה הזו, על היות קו ברור בין שקר לבין אי שיתוף באמת?

ישנה מין גישה כזו, ש-לשָקר זה לא בסדר.
לשתף באמת חלקית, כל זמן שלא נאמר דבר שקר ברור, ‘זה בסדר’, לא נחשב כשקר.
הרציונל ללגיטימציית תעתוע מגובה במשפט המחץ:

אבל לא שאלת!

אז זהו שלא;

לשקר זה:

הזנה ביודעין את תודעת אחר בנתון שאינו תואם את המציאות הנתפשת של הדובר.
כך יוצר המשקר, במכוון וביודעין, פער בין תודעת בן השיח לבין המציאות.

כשמישהו אוחז במידע שרלוונטי לבן-שיחו, ומחליט שלא לשתפו במידע, במודע, הוא מונע מתודעת האחר לתפוש את המציאות כהווייתה, כפי שבעל המידע תופש אותה.

נכון, זה לא שקר אקטיבי.

עם זאת, לא הופך את (אי-) פעולת העדכון לאמת.

זהו אפס נקודה שקר.

אפס נקודה כמה?
מתמקייח? עושה את זה הרבה? לכן נלחם שייחשב מעט? כלגיטימי?

ישנם מגזרים, תרבויות, שמבחינות בין ‘הסתרה‘ לגיטימית ל’המצאה’ שקרית.

המעניין הוא, שהאוחזים בסוג כזה של תקשורת תרבותית, כאשר מעמתים את האפסים עם התנהלות זו ותיוגה כסוג של שקר פחדני, הם מחרפים את נפשם, נלחמים על כבודם.
ואז, באומץ- שאולי היה כדאי שהיה מוקצה למניעת מעשה ההסתרה המקדמי, הם נלחמים על כך שהתנהלותם המסתירה תיתפש כלגיטימית, לא ככחורגת מאמות מידה מוסריות, גם אצל בני שיחם. הם, הרי לא שיקרו, יושרתם חשובה להם.

למי מייחס את זה? כאן נתפס באפס נקודה משהו של שקר.  😳