משך קריאה: 12 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

שאיילון מקדים

החברה הולכת, בעצם כורעת, ומשתינה על דגל:
ואני שואייל, מה דחוף לה

• להשתין על רצפה,
• על בד,
• ליד אסלה,
• ועוד להפיץ לכולם?

להרגיז? זה מרגיז? זה כאילו, כמו מישהו ששם על עצמו חגורת נפץ להרוג עצמו, לפגוע באחרים, ברכוש?

הסמלה

תהליך תודעתי בו נעשית טרנספורמציה – התמרה, שינוי מהותי  – לאובייקט, הופך אותו ממשמעות אח למשמעות אחרת ובו לאובייקט החדש משמעות וערך שונה.

תהליך

• בחירת אובייקט מסויים,
  אפשרי חפץ מוחשי או מופשט;
  בד המאופיין בגרפיקה מסוימת, פעולה כירורגית כ(ברית) מילה, צבר אותיות, שינון טקסט כתפילה,
• טעינתו תודעתית
  תהליך ההתמרה אינו פיזי, במציאות לא קרה במהלכו דבר,
  אלא נמצא תודעתית אצל מי שיצר את הפעולה או מי שלמד ממנו, הטמיע והעביר הלאה,
• נוצרה, נבראה, מהות אחרת, עם ערך אחר, שונָה ממהותה הראשונית מקורית, ללא קשר אליה,
  מגמת ערכה החיובית אוה שלילית הועצמה ל'יותר' מקודמתה,
• ובכך לייחס לאובייקט ערך אחר, שניתן באמצעותו לכנוס תודעות של אנשים, אנרגיה, הסתכנותם ו/או רכושם.

הליך ההסמלה מאפשר לכנוס תודעות למטרה מסויימת, בישירות,
או כגורמים מסייעים, תומכים פריפריאלית, להקמת ותחזוק קיום סדר חברתי, ובאמצעותו להשיג מטרות גדולות.

הסמלות נפוצות, בישראל:

• משרה ייצוגית, סמלית – נשיא,
• דגל כמייצג עם או לאום,
• טבעת זהב קשר נישואין,
• ששה נרות – התייחדות עם הרג מליוני יהודים בשואה,
• צפירה – זכירת חללי צה"ל,
• מזוזה – שומרת על דירת בעליה,
• שיר – המנון,
• קריעת דש חולצה – אֶבֶל,
• יהוה – כינוי אל,
• קידוש שם – הקרבת פרסונות את עצמם למניעת פעולות מסמילות את ביזוי האל,
• נישוק סמל קבוצת כדורגל, הצטלבות בהבקעת שער, הסטת מבט למרומים עם אצבע מורה על הפה*
• חתול שחור – מזל רע, וכדומה.

---

*

בשונה מתפיסת ראש אחרי החמצה- זו התקשרות לעמיתיו שחקני הקבוצה, מנהליה, והקהל, להם מתַקשרים את אכזבת ההחמצה.

בדרך כלל, סימבול מיסטי מתועל לקידום אמונה דתית, או לחיזוק תחושות לאומנות מדינית או התכנסות הזדהותית של קבוצות אידיאולוגיות או ספורטיביות.

המטרה

• כינוס לכידות חברתית להשגת מטרה מסוימת, או בניית תשתית מקומית באמצעות צבר הסמלות ויימון השימוש בהן להשגת מטרה גדולה יותר.
• בדרך כלל מתועלים לצורכי אמונה דת, או קידום אינטרס מובהק כלשהו שמשאבים קונבנציונליים לא היו מספיקים להשיגו.

תכלית, הסיבה, לביצוע פעולה אבסטרקטית אבסורדית של הסמלה, היא יצירת לכידות חברתית ואישית לטובת גיוס אנושי למטרה מסוימת.
הוגי ההסמלה חושבים שההסמלה תעזור להקצות משאבים לא קונבנציונלים, בלתי נגישים או מדידים, מקסימליים, שרציונליות מבוקרת לא הייתה מנפקת.

 מכניקה, תצורת פעולה

יצירת תשתית של קבלת פעולות לא רציונליות,
כמקדמי עשייה ערכית
באמצעות קבלה מקדמית של פעולות מסמילות, לא רציונליות:

• אימוץ ארטיפקט מסמיל ראשוני, קונקרטי, אורדינרי
  בד מצויר בגרפיקה מסוימת.
• ייחוס ערך לאובייקט אחר, שלא קשור אליו,
  קונספט הוליסטי של התארגנות אנושית מורכבת כמדינה.
• יצירת מיתוס מקשר
  ייחוס הגרפיקה המקושרת לקונספט.
• הטמעתו
  באמצעות ריטואלים חוזרים של סמכויות בתחום הסימוליות וסוכני הטמעה כמערכת החינוך, ההורים, והעצמה מתמדת,
• נוצרה מכניקה הסכמתית של פעולות לא רציונליות,
  יצירת סט הסמלות מסוג זה.
• המאפשרת לאדם 'לכבות' את הרציונל.
  בעת שנוצרה השפה מתקיימים כמה וכמה התמרות ממין זה, הן על ידי סוכנים משווקים- הורים, מחנכים, דמויות משפיעות, מנהיגים, והן הפרסונה לעצמה לצריכה פרטית.
• בהסמלתו עשה זאת קודם.
  היכולת לכבות את הרציונל מתיימנת ומתפתחת.
• ולעשות פעולות נוספות לא רציונליות,
  כחלק מרוטינות, כטקסים משמרים ערכי לכידות משפחה או מדינה, ולעתים פעולות רדיקליות מסכנות חיים, בשם שימור או הגנה על ערכים.
• נוצרה זיקה בין שימור ערך ההסמלה לבין תפישת ערך עצמי של מישהו,
  אדם יכול להיעלב- להפחית לעצמו ערך וולונטארית במקרה שהסמלה שהוא עורך מבוזה, לצפות שעמיתיו להסמלה יתבעו את עלבונם על פי הפרוטוקול המסייע למקרים כאלה-

  חוק הדגל הסמל והמנון המדינה תיקון – פגיעה בכבוד המנון המדינה

  או אפילו לנקוט בפעולה אלימה עצמאית, ולדרוש שדמות שמבזה סמל, עשתה פעולה שאיננה חורגת פיזית מרשות עצמה, תיענש, שחירותה תפגע בשל ביזוי הסמלה.

התשתית לעשייה לא רציונלית הונחה.

כך, אנשים נהרגים על ווריאציות של קידוש השם, מסירים עורלות לילדיהם*, כך אנשים תובעים להעניש מי שמבזה סמלים, כך כדורגלנים מנשקים את סמל קבוצתם, ואוהדים מתפרעים.

4/11/1995, יגאל עמיר רצח ראש ממשלה על רקע פרקטי לחלוטין- רצה לעכב את תהליך אוסלו, לא על רקע הסמלות.

---

*

לעתים, כשההסמלה 'חשובה', אבל הרציונל התומך בה לא מספיק (חזק) מגייסים רציונל אחר, כ'בריאות' במקרה של מילת גברים יהודיים.

מטרת הסמלה

גיוס תשומות אנושיות חריגות באמצעים אי-רציונליים ליירוט מטרה רציונלית.

במצבים רציונליים, אנשים מונָעים לפעולה ללא הסמלה,
מתוך הכרה נכונה או שגויה, שפעולה או מניעה מסוימת יקדמו את אינטרסיהם.

במצבים רציונליים, גופים רציונליים כממסד, ריבון, ממשלה, צבא, קבוצות, מטמיעים אלמנטים אי-רציונליים, סמליים, כדי לעודד את אנשיהם לעשות פעולות בלתי רציונליות – הקרבת חיים, חופש או רכוש, במטרה להגשים מטרות רציונליות.

[יאיר לפיד, הקול הנורמטיבי העירוני, השבע, בהתייחסו להגירה מישראל מטעמים רציונליים, טרם היותו שר אוצר, השתמש במנעים לאומיים סמליים כעליונים על שיקולים רציונליים.
בשלב זה, הערכים הלא-רציונליים מוטמעים.

בתפקודו כשר אוצר- יוקר מחייה, יכול לגייס טיעון לא אבסטרקטי ולא רציונלי-
מולדת לא עוזבים בשל יוקר מחייה.
ולהיתפש כנותן טיעון רציונלי וסביר,
ואף ערכי חיובי.]

מדוע הסמלה היא 'אבסטרקטית אבסורדית'?

במהותה, בשונה מייצוג, הסמלה היא אלכימיה- יצירת מהות ב' באמצעות התודעה המתמירה את מהות א'.
שינוי ערך של ברזל לזהב- דגל לקונספט של התארגנות חיי אנשים.

אין דברים כאלה.

לאחר שלא שותף לתהליך של צפירה-עמידת דום-אבל, בשונה מצפירת אזעקה שמייצגת אזהרה, מי שמסמל או מקבל את ההסמלה התהליך יכול להיראות אקזוטי, אסתטי, תרבותי, בעיני המתבונן החיצוני, אך ברור שלא הותמרה אובייקט אחד לאחר פיזית.
הבנת המתבונן החיצוני לא נצרכת לאחר מאשש, הוא חופשי מקונצנזוס המקיפים, הבנתו היא פנימית, עצמאית, ותהיה דומה לאחר שאינו שותף לאינטימיות ההסמלה.

ממש אותו מי שעושה הסמלות ערכיות,
בבחנו הסמלות ערכיות של אחרים
יחוש מנעד של
בין הערכה, עניין, אמפטיה להסמלה מצד אחד, לבין בוז, לעג או חשש לצד אחר.

בקרה רציונלית

לבוחן הסמלה שיש לו הסמלות משלו,
לכל בוחן,
יש סולם, אישי, עצמאי, נבנה או נרכש
כביכול רציונלי לחלוטין מבחינתו,
שעוזר לו לבחון את

• מידת רלוונטיות ההסמלה, האם לקבל אותה,
• מידת ה'אדיקות', כמות התשומות שיש להקצות
  • לשימור הסמל, חיובית,
  • לשמור על בזיונו שלילית.

בגרות רציונלית

מי שנופח קדושה בהסמלות אינו בוגר רציונלית.

חוסר בגרות היא מידתית.
כך,

• מתבגר רציונלית – חסר בגרות רציונלית 'מתון', ייפגע אם יש מישהו יבזה סמל שלו, ויישאר פסיבי,
• צעיר רציונלית – חסר בגרות רציונלית פחות 'מתון', יגייס את הרשויות שימנעו פעולה מבזה,
• עולל רציונלית – חסר בגרות רציונלית 'קיצוני' יעשה פעולה פיזית למניעת הביזוי.

אבחנה בין ייצוג להסמלה

יש המבלבלים בין 'הסמלה' לבין 'ייצוג'.

אותיות הן ייצוג.
עיגול אדום ובתוכו מלבן לבן הוא סימן 'אין כניסה'.
חץ לבן על רקע כחול הוא הנחיה להתקדם בכיוון החץ.

אין בייצוגים ממין זה טעינת ערך.

מנגנוני ייצוב

לפועלים במרחבי ההסמלה יש כמה מנגנונים מייצבים:
מנגנון

• אפארציונלי, שאחראי לכיבוי והדלקת הרציונל.
• הבודק האם ההסמלות תואמות את מידת אי-הרציונליות שלו.
• הבודק האם יש 'לשמר' את ההסמלה מול איום הפרכתה.
• המקצה מידה של תשומות וסיכון לשימורה.

שאיילות השערתיות

אם נבחן את מידת ההתרגשות הנגטיבית מביזוי סימבול בין אוכלוסיות עם רמות השכלה שונות, האם נצפה להבדל?

האם נצפה מאוכלוסיות משכילות פחות לאמץ יותר או פחות הסמלות?

האם נצפה שככל שאוכלוסיה יותר משכילה, יותר מיומנת עם ייצוגים ומחשבות אבסטרקטיות תיאורטיות, 'תתרגש' יותר או פחות מביזוי הסמלות?

ישנם אינטליגנטים בין מי שנוטה להסמלות למי ששולל את קיומן. היכן יש יותר?

המעניין

מרתקת (אותי) העובדה, שאנשים שלא יכולים לשאת את תיוגם כ'לא בוגרים רציונלית' מאמצים הסמלות.

משער שלכל אדם ישנה טביעת אצבע אֱמונית, רציונלית, שהוטמעה – לא יודע אם טרם לידתו או במהלך חייו הראשוניים, ומלווה אותו ביציבות.

אין תנועה, מעבר, מחֶסֶר רציונליות ליֶתֶר, ולהיפך.

יש תנועה:

• בטווחים קצרים,
  פרסונה עם רמת אמוניות מסוימת סופחת אמונות וסימבולים תואמים.
  בשוליים, אולי, תשיל אמונות מסויימות.
• בטווחים ארוכים,
  האנושות נעה, לא קוהורנטית, לא ברציפות, לא בסינכרון ועם זאת במגמה ברורה של הגברת רציונליות, התפוגגות סמלים, ושחלופם בריבוי ייצוגים.

מפליא

איך אנשים פרקטיים, עם יכולת הפשטה מצומצמת ומוכוונות פרקטית רחבה נוטים להסמלות אבסטקרטיות, אמורפיות, וירטואליות תיאורטיות  (לפי סדר א' ב')?

יכול להיות שבהטענתם ערך לחפצים אורדינריים הם חשים שהם ממלאים עצמם ערך?

שקילה

שקול

המפשתנת, בהשתנתה על הדגל, עשתה זאת כדי למחות. ואפילו לא חשוב על מה.

כך, היא מייחסת ערך מוסף, אחר, לפיסת בד עם ערך ראשוני פחות.

כלומר היא מתכתבת עם מי שמתנגדת להם באותם אמצעים. הם דוברי שפה ותרבות משותפים.

שקולים

לא שקול

עם זאת,
היא עושה זאת ברשותה, ולא גורמת נזק לאיש.

ברי פלוגתא, שתובעים להענישה הם אלימים ומסוכנים ממנה מפני שחורגים ממתחמם שלהם, ורוצים לפגוש בחופש שלה- בלתי נסבל בעיני.

בוש בעובדה שרבים מהמעגל הקרוב לי גורסים שיש משמעות למעשיה מעבר להשתנתה על בד.

שקול

אני מסתייג מ'חוסר בגרותה' הרציונלית ובה במידה תומך נחרץ בשימור חירותה למימושה.

נ.ב. סליחה, טעיתי הכאה על חטא

הגברת פרובוקטיבית.

כלומר, אינה מתייחסת לדגל במשמעות ערך, אלא מבטאת מסיבותיה האמנותיות האידיאולגיות, את התנגדותה לתפישות האחרים, מניח שהיא חווה ריגוש מיכולתה לעורר פרובוקציה.

אישית, לא הייתי בוחר בפרובוקציה כזו, כפרט בחברה, מאד הייתי רוצה שהחברה ואיש מפרטים אחרים לא יגביל אותה, ומאחל לעצמי שחברה תבגור באופן כזה, שבעתיד קרוב כלשהי מעשיה יהיו מיותרים.

סליחה, האווילות שקולה בין מי שמייחס לאובייקט מוסמל ערך חיובי או שלילי, תרם להתמרתו חיובית או שלילית. נטלי כהן  וקסברג- נראה שאינה שם.