העבר את הטלפון והמייל למבקש, לא משנה למי לא חשוב לשם מה
הייתי אומר לאמי – את כל כך פרקטית, שזה לא מעשי
פרקטיקה זה לעניים. היישום, אצל שוחרי רציונליות, הוא השלב אחרי, לאחר ההבנה, או במקומה, הפחות חשוב, שנטולי תפישות עולם, פועלי סנטימנט, מונעי אינסטינקט מתמקדים בו
לעלות ברמת חיים זה אקט כלכלי, ירידה – טראומה מנטלית
עבורי לא לעשות דבר, גם אם מבקש. עשה עבור עצמך
עצלות – נטייה לשמור אנרגיה. הנעה לפעולה בתגמול מראש, וגבוה
ראיתי במי שמכיר את ניו יורק כמו שאני את ירושלים – מפגר סביבתי
בצילום יש להרגיש את הצלם, בהסרטה לא (קונספט עתיק).
לא מתפעל מחותרי שורה תחתונה: לא מהצמצום, לא מגמישות הנחת הקו ולא מהחתירה להוכחת רעיון מקדמי
התנייה לשימור תפישות
תקלה שלא עלתה בבריאות נפשית, פיזית או יותר מ- 1000 לא חשוב המטבע = חוויה
עיקר תשומותיי מתועל לקלסיפיקציות אנושיות מנבאות
'זה אנושי' מתנחם מי שנכנע לחולשתו בנורמטיביות הדומים לו
הומור – היכולת ליהנות ממצב ביותר מזווית הסתכלות, ממד וגָוון אחד
אני מתמיר חברים מיוצרי חוויות לרפרנס פוינטס
בזבוז: חיווי שלילי לשימוש יתר במשאב להשגת כוונת שביעות רצון
רגע, מסתלבטים עלי? לא, כי אם כן, המשיכו!
גורם שינוי מצבי היכול להתפש על ידי תודעה בלתי תלויה
בריאת מציאות היא שימוש שגוי בתמלול
חרדה – תיעול שגוי של אהבת סובייקט לעצמו
היכולת ליהנות ממגוון הרכבים סוציולוגיים, בריבוי מצבים. וליהנות מכך
היכן הציניות שלנו נעלמת עם הטקסים והשמחות שלנו?
ילדים, תלמידים, כפיפים יתלוננו על בעלי הסמכות שלא יישמו את שדרשו, בשל חשש מהם
לא מתפעל מפתרונות גורפניים; לא פותרים ומבטאים את מצוקת הפועל
שלטון מהווה בבואת נתיניו גם בממשל לא דמוקרטי
א. ייחול לכוח עליון פותרני, נכון להתגייסות, מתמיהה אותי
ב. כמיהה להתכנסות הזדהותית – קהילה, עם, לאום, מתמיהה אותי
ציניות – מקלטם של חסרי ההומור
מלחמה, משבר כלכלי, אסון קולוסאלי, הם מערבלי סוציולוגיה
אני אשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית
התביעה למניעת הגחכה מנחיתה ומנציחה את התובע
הנלחם בהגחכה מנסה להסתיר ולשנות מציאות ובפועל חושף, ומנציח נחיתות
הצלחה מחייבת תכנון מקדים וביצוע מדויק. ללא אלה – מקריות
עיסוק בזהות אישית בהקשר קולקטיבי, חושף תחושת נחיתות העוסק.
בעשור הרביעי מתקבעת תפישה פיננסית.
אם הפתעתי, שמייח, נהגתי באופן לא צפוי. מה אומר עליך שהופתעת?
עם התפתחות הטכנולוגיה איכות התייתרה. במקומה יש עובד לא עובד. הרכיב מתקלקל לפני שמתיישן
תשומות המנטליות נחלקות ל- פישוט פרקטי לאחרים, ולמורכב ערכית לנו
חיפוש אחר האורגניות בעיקרון המים הזורמים למקום הנמוך
הפער בין תפישתי את עצמי לתפישת סביבתי אותי
סליחה- שכחת הנזק היא תכונה אלוהית נשגבת או אנושית טיפשית
תחושת אי-נוחות בהסכמה וולונטרית של הנעלב להפחתת ערך שעשה אחר.
גאווה: תחושה חיובית בעקבות בעלות על תכונה או חפץ.
העדר יציבות רגשית קשור לדימוי עצמי נמוך, חיפוש פתרונות גורפניים ומידת רציונליות נמוכה
תפישות קיצוניות נתפשות כשליליות, אך הן ביחס לנורמה ולא לאמת או הגיון
מרוב עלים לא רואים שלכת, ומפיצ'פוץ' מולקולרי נוסחה מתנדפת
מרבית מכריי דתיים – חלק מזערי שומר מצוות, היתר – דתיים עצלים. חסרי אמונה – מעטים
כששתי חברות מתממשקות וחברה אחת חוקרת, מספקת לאחרת ערכי תקשורת, התנהגות ואסתטיקה היא עליונה
התפעפעות, התכנסות תרבות אחת לעליונה ממנה
facebook – פלטפורמה לניהול ייצוג המשתמש
מבקש לקבל תמיד, כל תוכן, כהוויתו, מיידית, ללא עריכה
מדיום לא נוח לקורא וליוצר, מתעקייש מפני שמתמצת וניתן לשליחה
המתחזק עצמו רגשית תמידית, מחווה שאינו מצליח במשימתו
מנוד ראש, כמוהו כתשובה מנומקת היטב
אנא העבירו לכל מי שמבקש את פרטיי, אל תהוו חסם זמינותי
נחרצות הבורים בורות הנחרצים
לטוות גובליינים? לפתור תשבייצים? להדביק ויטראז'ים?
לגזור קולאז'ים?
אני לוקייח אחריות על קלישאותיי. חושייד שהקלישאה עליך? הישאר בטריבונה. אם לא – פיקסליך יוחזרו
העוסייק בתחזוק רגשי מתמיד, מחווה שאינו מצליח
שאלה שאינה מכילה תשובה, אג'נדה או כוונה
פסקה היא ריאל אסטייט. פריצה אליה היא סוג של אלימות
אוהב אותך באותה מידה, לא אמרתי כמה
עצה גרועה היא לא רק שהנועץ נדפק, אלא גם שהיועץ לוקייק את פירות תוצאותיה הבאושים
כשוטה לא אתנבא. בוחן התנהלות מנתח סיטואציה ומשער את הממשק ביניהן
היכן צודק – לא מעניין. מעניין היכן טועה, להחליף פרדיגמה
בת כמה את? לא נראה, לא נראית!
מאזעל טוף!
בן כמה אתה? לא נראה! מאזעל טוף!
שיוך תכונות שליליות לקבוצת אנשים לפי תכונות מולדות
תנאים הכרחיים, לא מספיקים, לחיים טובים: יציבות רגשית, הרדמות מיידית, חרבון שגרתי
אם אתה מאחר או נעדר, יידע אותי באותה עת שאתה יודע
רתימת יכולת טיפול במציאות עכשווית כלמציאות קודמת
לא רואה הסדר עם פלשתינאים. ה'פתרון' יהיה תופעת לוואי של מאורע גדול ממנו. מעדיף לצאת חד-צדדית
'רגישים' רגישים לעצמם. תובעים מסובביהם להתגייס לניטרול אימי המציאות
האם מצופה ממני לכבד את מי שחותר להגביל חרות להגברת אֱמוניות, לאומיות משילות וצביון? אני לא.
הפער ביו יושר אישי לאינטלקטואלי אצל שמרנים, מרהיב
מלים אינן בוראות הוויה
הדדיות מהווה תחליף לנורמטיבים ללא סט ערכים
אם רואה מישהו ומשים עצמי כ – לא, מניח שגם הוא הבחין בי והתעלם
פתולוגיה: התנהגות נשלטת, מזיקה לבעליה, שהלוקה מוצא בה היגיון המספק מענה לעניין, ייצר או צורך
כל הארה תתקבל בברכה
כעצלן, תן לעשות עכשיו ולהעיף את הלכלוך התודעתי המעיק
התכונה ייחודית שהייתה האטרקטיבית ביחסים היא זו שהמאיסה
מעדיף ריגוש חוויה חדשה על פיצ'פוץ' קודמת
אופטימיות תפישה רציונלית תפישה אמונית
יותר קל להגן על מרחב נוחות קיים מאשר לבצע התאמות למרחב נוחות אחר.
מרחצאות רגשיים, סדנאת הזעה
מעדיף להאזין. רק שיהיה מעניין – מלמייד מחדייש מצחיק. את עצמי מכיר, מצ'עמיים.
תפישת עולם – צֶבֶר ערכים של פרט.
אל להתלונן על רושם שהותרנו בתודעת אחר. היה לנו חלק ניכר בכך.
שמחתי ככלה ביום חופתה, כחלה בבוקר אפייתה, כחמאה בעת חביצתה.
הומור הופכי, סגי נהור, מתבוסס בנומך דומה לסלפסטיק
תפישת עולם מולקולרית, עכשווית, ניזונה מכותרות, היפר פרקטית, נטולת הקשר, מטפלת בסוגיה, לא בתפישת חיים לא מרוצה מפותרניה ואופיינית לקולות צפים נטולי תפישת עולם
פייסבוק הוא כלי לכאן ועכשיו, והשפעתו פרטיקולרית והכוללת נידפת
זמינות אינה תלויה בעומס מטלות, אלא תלוייה בסדרי עדיפויות ופניות מנטלית
הנעה לפעולה באמצעות טובין שלא ממין העניין
אם בחצי שנה בה נחשפתי לאחר לא חרצתי דעתי – בעייה שלי. אחרי – בעייה שלו.
פגוש פוגש פגשתי פרקטיקנים קונקרטיים, זהירים מולקולריים לא מאמינים לאיש חושדים בכל.
יש מי שלא יודייע לספר סיפור,
ויש מי שלא יודע לשמוע
happy new year 2016
החן בשיפוטיות – הרי אין בה יופי או חן – הוא שהשופייט אינו מפלה התנהלויות ירודות; גם מהן מקבייל השראה.
אינני מתגעגייע למה שלא יקרה
טעמים כחרדות הם ביטוי אישיות. הם לא 'נכונים,' 'צודקים' או 'רציונליים'. לכן אין לאמץ טעמי וחרדות אחר.
ישנם שני סוגי הלוואות, חדשות שמתיישנות וישנות שלא מחזירים.
אני לוקייח אחריות על הכל, ואשם על לא כלום
הנוטה ממחשבה רציונלית, מאיים על הלא-רציונלי יותר מאשר על הרציונליסט.
פרט המקבל על עצמו זהות קולקטיבית, מסוכן לעצמו, לאחרים, ולי.
ייחול החוזה שתחזיתו לא תתממש
חתרני יושר אינטלקטואלי שמייחים להודות בטעותם –
ביטוי לעָצמה.
הביקוש לתרומתי הייחודית משול לצעיף בחוף ים באוגוסט לוהט ולח. גם ההנאה מהתרומה דומה.
זרמת כסלעים מפכים במעלה ההר
אינני מתָקְשר לפרנסתי. עושה זאת למחייתי.
אינני מנסח קלישאות לפרנסתי; למחייתי.
מעט מאד דברים ידעתי לעשות' בחיי. ליהנות- זוכר
משיאי תהומות פתטיות: ציטוט מי את עצמו. בפתטא זה לא חטאתי. פשעתי. גם לא הייתי פתטי. אני בדדי!
איך היה?
תודה.
מעדיף לייצר את החוויות הבאות,
מלפצ'פייץ' קודמות.
מי שלא עונה לטלפונים, הודעות או שאיילות, בתואנת 'עסוק' חושף את מצוקתו, היותו כאוטי ושאינו משתלט על תשומותיו
ניתן להגיד עלי הרבה, הכל לא יהיה בלתי נכון. אם יאמר- 'הוא היה רציני', איעלב עד עמקי נשמתי הרדודה.
בעת העליצות המזוייפת עידן הפוליטיקלי קורקט, צרחת אי-הנוחות היא הביטוי בו אני בוטייח אותנטית
נחמה- שימוש מניפולטיבי בתודעת אחר לפיצוי רגשי, חינם, בלא טיפול במציאות.
לא הטרדתי מינית.
הטרדתי, מעיק, אציק בעיקר לגברים בגיל העמידה בשאר הנושאים.
כל ערך נגזר ממני. כל אינדיבידואל חושב כך. זוהי מהות הומניזם רציונלי.
דוקטור דיקמן – מחליא בריאים
כשל בין תבוניים – חוסר הבחנה בין תפישת ערך אישית ו/או קולקטיבית לבין נטולת הטיות אלו.
פער שלילי בין ערכיות הכוונה איך נתפשים בתודעת אחר, לבין ההכרה שנתפשים שלילית
תודה לך, חבוביק- עשיתי דיל טוב יותייר, אני נהניתי יותייר!
אני אוהב שמשמיצים אותי זה עושה לי טוב אם לא לעור הפנים לאור הפנים
לא מערבים ביזנס ופלז'ר. מה זו הגליצ'עה הזו? אצלי, אם אין פלז'ר- אין ביזנס.
חזרה על סט פעולות, במנותק מהפרקטיקה לביצוען, קשורות תודעתית להסמלת רעיון פרקטי- נשגב, שמייחד קולקטיב איתו מזדהים
המשתמש ב'מאד מאד', לא סומך על השומע שייחס מידתיות למג'וריזציה של הסיטואציה
כעצל אני מחפש את המתווה המאפשר יצירת ואירוח תוכן.
התודה כמובן- לך.
מקומך בעולם הבא,
בכל האמור בי, כן?
מובטח!
רק תגיע לשם
אינני חותר הסכמה, חותייר הבנה
בבחירת טעמים ובכלל כשאינני בטוח מהן העדפות האחר, אעדיף את טעמיי
בייחלנו או חרדתנו ממאורע האם אנחנו מתייחסים אל עוצמת השפעתו או התכנות קרותו?
מאחורי עמדות טקטיות פרקטיות מולקולריות גלויות נמצאת – על פי רוב – שמרנות קונספטואלית אסטרגית, לטנטית
עצמאות – התנהלות שאינה תלויה באחר. אם טרם ההתנהלות, המתנהל סופייח תשומות סביבה כדי לפעול,
ניתן להתדיין על מידת התלותיות; 'עצמאות'- זה לא.
דימוי עצמי נמוך מאופיין בנטייה אקססיבית להתמרת חיוויֵי מציאותכטריגר תמידי, מיידי,לחיווי חיובי או שליליעל תפישת הערך העצמי
יישום פרוטוקול 'הדדיות'
מהווה תחליף למוסר לפרקטיקנים נטולי תפישת מוסר.
חגים שמייחים לך ולמשפחתך
לא כל הימניים אֱמוניים לאומניים אלימים בפועל.
עם זאת, בפועל-
אלימות שאיננה על רקע אישי
היא על רקע התכנסות אֱמונית לאומנית.
הדימוי בונה הוויה וירטואלית, נוספת,
אחרת. מלאכותית.
אֱמוניות לאומנות נוטה להפעלת כוח, נסמכת על ציוויי סמכות עליונה.
אחא-נא-רח"ם – אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
ימי חג וזיכרון, ככל טקס,
מכילים שני אלמנטים:
מניפולציית יוצריהם,
תמימות מקיימיהם.
1. לא מאמין שאישיות ואופי משתנים, 2. לצערי אני עושה פחות דברים פעם ראשונה ויותר אחרונה
נרטיב: הסבר על מאורעות עבר המצדיק אידיאולוגיה עכשווית.
אבי אמר: יותר קל להיות עני בניו יורק מאשר בתל-אביב.
שלא מבחינים בין חוויתם הפרסונלית פרטיקולרית לתופעה גלובלית אוניברסלית.
הוריי לא נפטרו. הם מתו.
אם רוצים להקל עלי שיחליפו לי נורות בביתי.
עלבתי במי שלא התכוונתי.
הפחיתו לעצמם ערך, עצמונית, וולונטארית, בלא שהתכוונתי לכך, אם גם היוויתי טריגר.
אלה שרציתי להעליב-
לא נעלבו.
לקיחת זמן ממני, מגעילה אותי.
כשמחכים לי, אני מגעיל את עצמי.
ד"ר דיקמן מומחה להחמרת תצוקות:
תעוקות כלליות,
מצוקות תודעתיות
וצלקות אישיות,
חוקייר גוף ונייפש
טיפול באמצעות מגרייפות חלודות מלובנות,
רדיפת רוב, חירוב שמחות, החלאת בריאים.
אני מתפעל שזוגות, בתחילת הקשר, משתפים כוח עליון סימבולי, אח גדול, וסופחים כוח עליון ריאלי, אח גדול, בפרימתו.
אמי הייתה אומרת לי:
כן, שמענו שאתה גאון,
אני רוצה קבלות!
'אלימות מילולית', כ'טוהר הנשק' = אוקסימורון. אלימות היא מעשה, נוגד ריבונות אחר.
אהבה עמוקה
עם רתימת ייצוגי מציאות,
מנמיכה עד מתעלמת מבקרה מְתָקפת רציונלית
להעצמת ריגשה חווייתית.
המגן על רגשות אחר
בעצם,
מסמן
איך רוצה שאחרים ינהגו ברגשותיו שלו.
'זה אנושי' – אני שומע את האליאס "ישנם עוד אי-רציונלים כמוני ש…"
בהיברידיות נתפשת באבחון תפישת עולם של מישהו,
האינסטינקט האותנטי שלו הוא שמרני.
'שמירה על חוק' כערך לעצמו, היא דרך נטולי מוסר (= סט ערכים התנהלותי) עצמאי, להגן על עצמם, מהדומים להם ומעצמם.
מתמירי שאריות בריאות נפשית נידפת-
צובטי, סוחטי שחלות, שורטי טחול עד זוב,
לקומודיטי עובר לסוחר,
עבור ליטוף(ונצ'יק), וירטו-קונצפטואלי
מי שמותנה לנפק מחוות רגשיות,
כתחליף לקומודיטי ריאלי.
כאיש קטן – לא מייחל למה שלא יקרה
פרדוקס: שמרן בז לחולשת מי שמשמאלו, חושש ממעשי האדוק מימינו, מתגונן מהדומה לו מולו מייחל להכרת רציונליסט משכיל.
העניין שאני מוצא בלעג
לנטולי מחשבה הרציונלית,
גדול יותר מחששי
מהצלחת שאיפתם להחיל את תפישותיהם האמוניות.
מי שלווה ממני כסף לצריכה אישית- לא היטבתי עימו
ולא עם יחסינו.
זה אומר: עלי, עליו, על צריכה
ועל כסף.
האם העדפת הזדהות קולקטיבית על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לדימוי עצמי נמוך?
הסבר אלטרנטיבי שנוגד הסבר רווֶח מקובל על תודעות עצמאיות,
הקושר את התופעה במימוש שאיפת גורם עוצמתי עויין
פגוש פוגייש פגשתי, מי שלא יקח פחות מהמקסימום שיכול, ולא יתן יותר מהמינימום שחייב.
לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית, פן – אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
אם לא עמדתי בציפייתך,
התקלה בציפייתך הגרועה,
לא בפעולתי הבלתי צפויה.
בעידן העליצות המזוייפת הפוליטיקלי קורקט, צרחת אי-הנוחות היא הביטוי בו אני בוטייח אותנטית
מבחינתי- אח אנא רח"מ- שכמותי, מבכר מהות,
על ברכות תחליפיות.
באין מהות אמיתית,
אריח ת'ברכות, ואשיב לשולחן:
"נעימות הן לי כמור ולבונה,
לתתרן."
אמונית .Vs רציונליות: האם תפישה מקדמת חיוב, נוגדת שלילה להנחה מקדמית, מול תפישה מנותקת מהשלכות מקדמיות.
יישום עקרון ההדדיות,
הוא תפישת ה'צדק' של נטולי מוסר*.
* מוסר – סט ערכי התנהלות.
בכיף, מבוטא 'בחייף',
ובאמת – ללא מאמץ.
יש מי שלשמוע אותו זה כמו לצפות בערוץ 8
חזרת? הכל טוב? זימון תור לדוקטור דיקמן, מחליא בריאים
מי שמתלה התייחסות, לסוגיה, מראש, כתנאי.
מאיזו מצוקה המתלה מגיע? כולה מלל.
במקרים אלה אני מאבד עניין בסוגיה. התניית הרגולציה,
אותי – מרתקים.
יש מי שלתקשר איתו זה כמו למחוא כפיים ביד אחת
קונסטרוקט: מבנה תפישתי בונה נדבך על מציאות, כהבנה לקויה או מרומנטיות המשנה מהות לתפישה רצויה.
שמרנות – מהות
לעם שאין עבר אין עתיד
המכסה את היעדר שערו חושף את עומק מצוקתו
שנאה ועלבון 'ימני' כלפי 'שמאל', בוז והתנשאות 'שמאלי' ל'ימין'.
פרוטוקול מבוכתי: 1. הכרזה – "אני נבוך." הצהרה לאחר –
"דע, אני נבוך."
עדכון –
"קרה ככה וכך."
הצעתי לטיפול –
"מציע ש…"
קלאסיקה: אוסף ערכים אסתטיים שנוסחו בעבר, תויגו חיובית, ונותרו כסגנון מובחן
העובדה שאינני מסכים,לא רוחש כבוד לאמירה, אינה מהווה איסור על הבעתה.
אוהב אותך יותר ממה שאתה משער והרבה יותר ממה שמגיע
לא הסתדרתי לא עם אלימות ולא עם רגשי נחיתות
הפוחחח גדול חסזק, דל שומן עם הרביי קצפפף, מוקצפף אחח לא רותייח בחוס זחוחיד.
מערכת תגמול, שכר, אמורה לשקף את הערכת המשלם לתפוקה מצופה
מספק/ עובד ביחס לאלטרנטיבה.
תקלה שלא עולה בבריאות נפשית או פיסית או על כמה מאות זו חוויה.
שטחי, לא כמו דף A4, שֶפִּיל נוירוטי קיווצֶ'עץ'. כמו עמוד!
אמשיך לאהוב אותך באותה מידה.
האם 'התבוללות' בין גזעית;
התכה אֱמונית, פיעפוע לאומי, טשטוש צביון,
אינדיבידואלי, רציונלי,
אינם עדיפים על תשלום
בדם, באלימות בְּחֵרות או בצער,
על קידוש אידיאה קולקטיבית?
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
התנייה מובחנת לקיום תקשורת יזומה, יוצאת מצד אחד, לכיוון אחד.
עידן הלאומנות – פוסט מֶלטינג פּות.
בקשתי האחרונה – אם אינני יודע לענות חיובית, שחיי ראויים – נא להפסיקם.
happy new year 2017 שלא נתגעגע למה שלא יקרה
באיחורך השלמת מחזור: מעתיד מבטיח דרך הווה פרקטי, ואז לעבר מביש.
טיול מוצלח: לטעמי –
1. תנועה על פני מצע גיאוגרפי מעניין,
2. עם התממשקות אנושיות מרתקות,
3. המותירים תוצרים תודעתיים אישיים רגשיים, חוויות משמעותיות ותובנות להמשך חיים.
תקשורת מגנה על שלטון אינסטינקטיבית,
אינה מאוזנת, או שאינה תקשורת.
סינתזת זרים, אנונימיים, מתכנסים אדהוק, על תשתית קבועה, חזקה, נטולת אידיאולוגיה,
המאפשרת להביא יכולות, כשרון, מעשה, לביטוי מהנה את משתתפיו ובסיומו – פיזור.
תפקיד הריבון – להקים תשתית, לתחזק אותה, למנוע השתלטות החזק מדיי על המרחב הציבורי.
אני מבין שהסבירות
שאחר ישנה את סט תפישותיי או את העדר אמונתי לאמונה גבוהה יותר
מאשר שאני אשנה אמונת אחר,
שינטוש אותה לטובת חתירה לרציונליות.
אֵין הַנַּחְתּוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ,
ולא התכנת על גרסתו.
אימת הסוציולגיה: החשש, האימה, שחתירה להתנהלות נורמטיבית נתפשת לא תצלח, מכתיבה התנהלות לא נוחה לסובייקט.
המדיום הוא המסר. בגרסת 2.0 המסר הוא סך תגובותיו.
פתיחות תודעתית אינה קבלת פרדיגמה חדשה. היא התנערות מקיימת
חיוויי התנהגות אינם מְתַקְפִים בהכרח, את שמתכוונים לבטא.
העדר חיוויי התנהגות מְתַקְפִים בהכרח, את שמבטאים.
בפרישת רציונל התנהגות מול חיווי חצוני, בעצם,
סנטימנט התנייתי נחשף.
סנטימנט – העדפה התנייתית למימוש ערך.
שואף שתודעתי תהיה כאסלה, נקייה משיירי הפעילות הקודמת.
אגנוסטיות מעידה על נדבך אמוני בתודעת האגנוסטיקן.
באפריקה, לא כל מה שיכול להשתבש ישתבש. גם מה שלא יכול.
צביעות היא טרוניית, אכזבת, האשמת אחר
שהתנהל/ מתנהל על פי סט ערכים, תפישות, אינטרסים שונים מציפיית המלין.
שרשה לה פאן
לפרט שואף להחיל צביון קהילתי, אני רוחש את שאֱמוניסט מונותאיסט מייחס לפגניסט
אוסף פרטים, מפקירים חירותם, בהפקדת סמכות להפקעת חירות פרט בשם התכנסות הזדהותית
תפישותיי הן הדבר השני הכי מעניין אותי. הראשון – התייחסות סותרת אותן
לפני הקורונה התעטשתי כדי להחניק נאד, כעת אני מפליץ כדי להסתיר עיטוש
האם תביעה ל'חשבון נפש' היא ציפייה פתטית, מהנתבעים,שיקבלו את תפישתו הערכית של התובע?
היעדר חיווי 'קריאה' בווצאפ, הצהרת חסר תשומתי
אשמח ככלה ביום חתונתה
פדופיליה אינטלקטואלית: תאווה להחדרת רעיונות אמוניים לאומניים לחסרי ישע אינטלקטואלי
רעיונות – אובייקטים נטולי חיים
פומיקס, פולימיקס –
תוצר תוכן דיגיטלי, וורבלי, גרפי, מצוייר, מתוסרט, מונפש, דינמי, קצר,
להעברת מסר פוליטי
ברשתות חברתיות
נשמור על צניעות, או לפחות על יושרה – ממני לא למדת דבר
אי־הסכמה אתי, מעידה על מחשבה.
הסכמתך אתי –
מעידה על מחשבה נכונה.
אופטימיות חסרת תקנה, כפסימיות – התמודדות עם מוראות המציאות, רק באופן מכמיר לב
עשייה ללא תמלול תודעתי מקדים היא סוג של אלימות
בחיי, לא ידעתי לעשות דבר. אבל מה – הייתי זמין, נגיש ותגובתי לכול
תכלית מנגנון חלימה –
הצעה של מנגנוני התנהגות לגירויים עתידיים אפשריים שמקורם
במציאות חיי החולם
'חתירה למודעות' עבורי, היא ה'ואהבת לרעך כמוך' כתמצות רעיון היהדות
חיווי נחרץ מה לא רוצה, לא מעיד על ידיעה מה כן
'חדש לי' התגוננות שמרנית
את השלטון שלי אני רוצה כמו את הטחול שלי: מתפקדים. לא להלל אותם ולא לחשוש מהם
יחסים בין אישיים הם תצורה של קפיטליזם ראקציונרי נוסח המאה הי"ט
זה לא שהזיכרון בי,
זה אני שבוגד בזיכרון
עידן המסך: המסכה. מוכרות, צבירת נוכחות על המסך
הזכרון אינו בוגד בנו.
אנחנו, בוגדים באמת.
טיפול במטא: התייחסות למרכיבים תפישתיים המתממשקים עם נושא
ליהירותי אולי אין תקרה. אני מקווה שיש לה רצפה.
אני לא דוחה. מקסימום – לא עושה
ציפייה שעמדה הנסמכת על סנטימנט או על נורמטיביות, תאומץ
תחושות מודרות > קורבנות > נחיתות = אי־לקיחת אחריות
לצניעותי אין תקרה, מקווה שיש רצפה
יושר אינטלקטואלי: בחינת מצב ללא ערכיות אישית
אין דבר שטוב למות עבורו. יש מה שלא שווה לחיות עבורו – חיים לא ראויים.
בדיחה לא מספרים פעמיים. הלצה משובחת משתפרת.
חבטה הלוצה
שָׂשִׂי, אסיר חדש, הצטרף לתא.
שמע את אחד היושבים זורק: "17".
החבר'ה צחקו.
אחרי שנרגעו אחר קרא: "32".
הג'מאעה נקרעו.
כשהשתתקו, שלישי קרא: "מה עם 66?"
נפלו מכיסא ישר בְּרִצְפה.
החדש שאל את שכנו: "צ'יקו, מה כל כך מצחיק במספרים?"
"צ'מע" השיב צ'יקו "כבר שמענו הכל, תריסרי פעמים אז נתנו להלצות מספרים, כל אחד מזכיר לנו את הבדיחה על ידי מספרה."
ששי הנהן וניסה: "19!"
אף אחד לא צחק.
פנה לצ'יקו: "כנראה 19 לא מצחיקה במיוחד."
"להיפך," ניחם צ'יקו "זו הכי מצחיקה."
"אז למה לא צחקו?" הקשה ששי.
"הלצות" ביאר צ'יקו "צריך לדעת לספר…"
ההשתדלות שלך להסתכל על החיים ללא ציפוי של כחל וסרק מייאשת את הקורא התמים המנסה לחיות בשקט בתוך קלישאותיו עד הפנסיה ומעבר לה
מתחבר עם רוב התובנות. גם אלו שאני לא מתחבר (חושב לא נכון?) לומד הרבה.
שמח שיש לי אותן עכשיו במרוכז