היהפוך אֱמוניסט לחותר רציונליות?

שמרניסט, אֱמוניסט, לאומניסט

  • חותר התכנסות קולקטיביסטית,
  • מיומן באהדה קבוצתית רגשית,
  • בעד מדינה חזקה,
  • שואב את הזכות לארץ מהתנ"ך,
  • הִ/מִתפעייל מהרטוריקה של נתניהו,
  • שואף להעלאת אחוז חסימה –
  • מיצוק לשלושה גושי אלקטורט פוליטי לא כאבולוציה אלא בחקיקה(!),
  • במסגרת זכויות אזרח מברך על שינוי אזרחי מגזר מובחן לאזרחי ישות לאומית אחרת, במנותק מרצון פרטֵי אותו מגזר,
    • ו'על הערבים להודות על שהמדינה מאפשרת להם לחיות בה ברווחה הם רואים מה קורה לאחיהם',
  • מחייב החלת צביון קולקטיבי, 'מתון' אבל…
  • מסניף יידישקייט בבית כנסת, גם אם פחות מחצי תריסר פעמים בשנה,
    שואף לריאות, וחשוב לו שבנו יצטרף,
  • צם,
  • שומר על כמה מנהגי מסורת, כשחשוב לו להחיל לפחות אחד על הכלל,
  • רואה במסורת 'עומק תרבותי',
  • אתוס יהודי כגאווה,
  • צ'יזבטיאדה חסידית
    – איך אותגר שמעֶרל משטעייטל לשמור על מסורת/ מצווה כלשהי, ותוגמל על מאמציו
    כתחכום מפולפל ראוי להיות מונחל,
  • יש גאווה לאומית,
  • וסנטימנט לטקסים ורטוריקה רגשית,
  • ו'העולם, צר לו בהצלחותינו,
  • וזהותו כיהודי קודם להיות ישראלי,
  • מצטמרר בהצלחת ספורטאי ציוני ובהתנפנייף דגל.

מי שגדל בבית בו ינק ערכים לאומיים,
היה רייגניסט,
הצביע ליכוד, נתניהו,
הצביע, ליש לפיד, ושוב ליאיר עתיד

כעת משתעשייע – מבוטא: משתשייה – האם להצביע מרצ,

או שכנורמטיב מיומן, מבין שלמי שלועייג ליאיר לפיד-

  • הוא מייחס סוג של תקפות, הערכה,
  • נוכח שהלועגים ליאיר לפיד, אינם לועגים ליאיר לפיד,
  • הם לועגים לנוהיו,
  • כשמבחינתם להיות נבערי נתניהו, זה לפחות אותנטיות נטות יומרה?

אולי יהפול ל-

  • עמוק,
  • רגיש ספונטני וגמיש
  • אך גם נגיש?
  • הרי הוא מבחינתו בכלל ליברל, מצהיר שאינו רוצה לשרוף הומואים, ולא להדיר זכויות נשים, רק לייצוג פרלמנטרי ערבי,
  • וגם כמה מחבריו הם ערבים,
  • והוא יש לו חמלה,
    ותקווה וחזון ואמונה, כשהכהן הגדול (היה?) יאיר לפיד.
  • תופש את עצמו כהיברידיסט, לפידיסט – תודעה כגסטרונומיה פיוז'ן אקלקטי המשלייבת ערכים נעלים מכמה תרבויות מחשבה,
  • כשבפועל, בחתירה למרכז, היא כלי מאיקיאה נניח, המרכז בתחתיתו את האדים על דפנותיה, שהתנזלו, וטפטפו לתחתיתה, מתערבבים, ועוברים הליך מיצוע. לא ערכים ולא ציפורניים.

כשנואש מלרתום את הקפיטליזם הריאקציונרי נוסח המאה הי"ט לרווחתו,
מה נואש? 'הקפיטליסטים נושכים אותי!' הוא צורייח, 'אוטוטו אצא (טוב לא אני, ילדיי) לרחובות' הוא פועה
מייחל לסדר סוציאלי צודק, חומל, מנחם,
אולי, אפעס על הדרך, בהשילו עמיתים לערכים, אושיות שותפים לדעה כצללים, חזנים, רגבים, אז אולי, על הדרך, גם יתפתייח לחתירה ל-

  • רציונליות,
  • אינדיבידואליות,
  • זכויות מיעוטים?

נֶה, לא נראה לי.
כלומר… כן, אולי,
כשארכיב משקפיים, וכשהעורי יהפוך כושו וחבר את נמרמרותיו.

Share

השאר תגובה