פשיזם

פאשיזם – דיאלקטיקה

א. פאשיזם – פתיח

ב. פאשיזם – יסודות

ג. פאשיזם – מרכיבים ומצע

ד. פאשיזם – סנטימנט

פשטות ונחרצות תְכָנית

פשיזםדיאלקטיקה פשיסטית מתאפיינת, כשיטות טוטליטריות אחרות, במסר פשוט, נחרץ, נישא בסמכותיות מלווה בסימולים, סמלים, גרפיקה מובחנת להעצמתו, כדי שיועבר אפקטיבית להמונים, באופן שלא ייטה לפרשנויות מטשטשות את עיקרה.

פשיזם וחופש – דוגמא לכוחן של מלים: מהות והיפוכה- חופש של מי?

כל זאת כדי לתמוך בפעולה נוגדת את האינסטינקט הבסיסי הקיומי-

העדפה וולונטרית
של פרט
לוותר על תפישת טובתו האישית
לטובת
אינטרס הכלל,
כפי שהריבון מנסח
לספיחת ערך עצמי.

מאפייני שיח

  • רסיפרוקליות
    ישנה השלכה הדדיות שמהווה טיעון מנצח – אם ההוא טען כך, למה אני…
    מכיוון שקיימת מיומנות של התכנסות לרוב, יש צידוק והשפעה של דעת אחר על דעת המתדיין.
  • צביעות
    פער בין התבטאות לבין התנהגות בפועל- 'צביעות! אם אמרת כך, למה לא הפריע לך שכך…', תביעה מאחר לאמץ את ערכי הטוען.
  • להכעיס
    מיומנות ההתכנסות היא משוכללת ברמה כזו, שלא נראה לטוען אפשרי שמי שנמצא עמו בויכוח חושב אחרת, אותנטית, ואינו מתכנס לאותן תפישות.
  • טהרנות
    מי שאינו מתכנס לתפישות מוטמעות של רוב, אלא חתירה לרציונליות עם בקרה מתמדת.
  • רוע מוחלט
    גישה שישנו אלמנט שלילי, מאיים קולוסאלי, בר השמדה.
  • התקרבנות
    פחד כגורם מניע, מאיים, שיש לטפל באיומיו,
    ובה בעת מהווה הצדקה לפעולות שאחרת היו נחשבות כבלתי מוסריות,
  • אישוש אינסטינקטיבי
    • תמיכה התנייתית חורגת מרציונליות, לאישוש הנחות מקדמיות על קיום הריבון, הקולקטיב תפקיד הפרט, האויב הערכים המשותפים,
    • תמיכה מקומית אם מקדמת אג'נדה מקדמית תומכתף
    • העדר מנגנון בקרה וערעור גורף לרעיונות באשר הם –
      רעיון בלתי נכון,
      גם אם טרם הוזם, הוא 'נכון' זמנית,
      הפרכתו תמצא בהמשך.
  • מניעת ביקורת
    החלשת אינסטינקט ביקורת רציונלית מערערת קונסטרוקטים אידיאים קולקטיביים,
  • סנטימנט חיובי למושגים מטפיסיים
    כקדושה, גורל, עם, מדינה, גורל משותף, טקסים, סמלים, התכנסויות, נאומים מכוננים,
  • מטפיסיקה מגוייסת
    התייחסות מקדמת מטמיעה לסמלים קונקרטיים ולחשיבותם כאינסטרומנט מעצים לכידות,
  • חתירה לקונצנזוס
    הסכמה היא ערך חיובי נשאף,
    אמירות מ'חוץ לקונצנזוס' הינן ערך שלילי,
  • צדקת הרוב
    'רוב' אינו רק מושג אריתמטי, יש לו כוח, יש שאיפה להימנות עליו, מעבר לפרקטיקה, גם ערכית, שכן הרוב 'צודק', מוסרי וערכי,
    יש להעצים כוח רוב,
    מי שנמנה על מיעוט עדיף היה, שהיה מסתפח לרוב,
    אם סובייקט הוא מיעוט, עליו לשאוף להימנות על רוב, להיתפש על ידי עצמו וסביבתו כ'רוב', לקבלת לגיטימציה,
  • הוכחת הפרדיגמה הפרלימינרית
    לשם שכנוע, בר השיח, ובעיקר את הדובר עצמו, גם במלל, המטרה מקדשת את האמצעים –

    • שימוש בטיעונים סובבים,
    • היררכיה ברורה- אנשים משניים לאמצעים שמשניים למטרה הנעלה,
    • כוח מופעל על ידי רוב הוא לגיטימי,
  • תקפות ערכית למסר: שלילת 'נכון' אם 'ערכית שלילית'
    תפישה תיחשב 'אמיתית' / 'שקרית' אם טעונה ערך חיובי – טוב / שלילי – רע להנחה מקדמית. בעת שעובדה, היסק, מוביל לנופך שלילי לטיעון – ישנה דחייה אינסטינקטיבית, וורבלית, מיידית.
  • חתירה למעשה
    אינסטינקט לפעולה חותרת תוצאה מאז'ורית משנה מציאות, שואפת פתרונות מוחלטים,
  • שאיפה לגאולה
    כפרקטיקה אמונית, דתית, ישנה חתירה לגאולה, ל'טוב מוחלט' שאינו יחסי,
    גם אם לא מתיישב עם דינמיקת אבולוציה מצבית,
    גם בהתערבות כוח עליון מארגן ומסדר,
    גם אם השאיפה נתחמת לטקס,
    ואינה חורגת לפעולה,
  • הדרת האל
    בצד זה שבין אנשים אמוניים קיים אינסטינקט של הפיכת המדינה לאידיאה,
    קיום האל מפחת את סמכות הריבון המדיני,
    המסר הופך מורכב ואבסטרקטי מדיי,
    כך ישנה רתימה של מיומנות תחזוק קונסטרוקט אמוני דתי לתחזוק אמוני למבנה מדיני. עם זאת מעל רמה מסויית של דתיות לא מתאפשר פשיזם- מתנגש עם שמירה על ערכים כבכתבי קודש, נטולי מבנה מדיני פשיסטי.
  • תקפות עצמאית למסר
    ייחוס משמעות לתוכן מעבר לטקסט מעביר מידע, ייחול לריגוש, ייחוס למצע, לאופן בו הוא מוגש.
  • ערעור לגיטימיות עיסוק בסוגיה
    פניה לסטרוקטורת – 'למה את שואל על פעולת…' – מי שנמנה על חשיבה ממין זו, 'ולא מטפל ב…?' – הצד השני מושא טינת הנשאל.
  • קונספירציה
    הסבר אלטרנטיבי לתופעה אותה בוחנים, שנוגד הסבר רווֶח הנתפש כסביר
    באמצעות תודעות בלתי תלויות. ההסבר קושר את האירוע במימוש שאיפה עויינת של גורם רב עוצמה, תוך שימוש בכוח חריג, מוקצן.
  • "תנו לעבוד"
    אמירות שואפות ליישם רעיונות שאמורים להיות ברורים, חותרי פתרון וביטחון, תוך דחיית עיכובים ביקורתיים מיותרים.

 

 


 ו. פאשיזם – זילות?

Share

5 תגובות בנושא “פאשיזם – דיאלקטיקה”

השאר תגובה