פשיזם

פאשיזם – סנטימנט

א. פאשיזם – פתיח

ב. פשיזם – יסודות

ג. פאשיזם – מרכיבים ומצע

קבלה מקדמית

מאפייני התייחסות פרדיגמטית, בלתי מערערת ל-

  • פרט,
  • קולקטיב,
  • ריבון, שלטון.

פרט

  • התייחסות של פרט כהיותו חוליה בשרשרת ורטיקלית עם תפקיד מובהק של העצמת הלאום, המדינה, העם, האמונה,
  • בשונה מהתייחסות פרקטית למבנה חברתי, כפונקציה הוריזונטלית של מכלול החיים המקיפים את הפרט העוסק ברווחתו האישית, דור החיים- הוריו, ילדיו, ילדיהם,
  • תפישה אותנטית פרטית של 'שותפות גורל' עם פרטים אחרים,
  • אינסטינקט התכנסות לערכי כלל;
  • תחושת התעלות אותנטית מהצלחת עמיתים לקהילה, תוצרי 'גורל' משותף,
    גישה שהצלחת פרטים היא גם הצלחת הפרט, שכן הם שייכים לאותה קהילה,
    הצלחת הפרטים מאדירה את הקהילה,
    את עצמו.
  • כשפרט זוכה לתהילה הוא חש שהוא נציג קהילתו, פועל מטעמה, כגורם מדרבן, מהווה ייצוג של אופיה הנשגב, פניה הנאצלים,
    פעולתו האישית נתפשת בקונטקסט רחב יותר מטובתו הפרטיקולרית.
  • הקרבתו האישית לטובת הכלל היא נאצלת,
    מעבר לפרקטיקת 'ויתור: אם אז…'
  • הקרבת אחר מצופה, נתבעת, מוערכת.

קולקטיב

  • מקור האומה מרובד מטפיסי,
    נעלה על דיסציפלינות אורדינריות כ-פיזיקליות, סוציולוגיות, אנתרופולוגיות ארציות קיימות,
  • קולקטיב נתון לשליטת ריבונו הוא אוסף פרטים עם גורל משותף,
    בלתי ניתן לניתוק,
    בחירי אל/ גורל עם ייחוד מטפיסי.
    הקולקטיב אינו נתון רק לתפקוד פונקציונלי ארצי, מדיד, פרקטי כאצל צבר אנשים אחר, משיק, בו אוסף פרטים שנולדו אבולוציונית, רנדומלית, נתונים להתחככות עם היסטוריה, סוציולוגיה ושאר דיסציפלינות פרקטיות ארציות בלבד.
    אלה נתונים לשליטת ריבון במבנה התארגנות חיים אד-הוק, שתכליתו הקיומית היא לקדם את מכלול רצונות סך הפרטים המרכיבים את הקולקטיב, כפי שהריבון אמור להבין, לבטא ולבצע.
  • אינסטינקט מגונן על הקולקטיב, מערכותיו, העומד בראשו.
  • לכידות לאומית- כערך נשאף נאצל.
  • סנטימנט חיובי לפעילות שעוסקת בטיפוח צביון משותף,
  • אויב חורג מהיותו פונקציה אינטרסנטית נוגדת קולקטיב, שיש להתגונן מפני מימוש פוטנציאל האיום שבו,
  • מתעצם להיותו גורם מגדיר, מאחד ומלכד את הקולקטיב,
    חלק אינטגרלי מ'מהו אני' לא 'הוא'.
  • התייחסות לקונסטרוקטים מסורתיים – טקסים או מנהגים שערכם הוא שימורם לטובת עיצוב הטמעה וחיזוק צביון תודעתי קהילתי כ'המנון', 'דגל', 'טקסים', 'כבוד לאומי', מרובי משתתפים, בהם רותמים פעולות או חפצים אורדינריים, קונקרטיים, כ-שיר, ציור, בד, כינוסי ריבוי אנשים למצעדים –  של הפגנת סדר מאורגן ומתמירים את משמעותם להיותם בעלי משמעות שונה לחלוטין ממקורם, כשתפקידם הוא להעצים את שאיפת לכידות קולקטיב הפרטים המגיבים אליהם חיובית,
  • בהבדלה עוינת ממי שמגיב לכך שלילית, וככזה נתפש כמאיים על הכלל,
  • אמפטיה לנסיונות למנוע ממי שמְתָקשר תפישות הפוגעות בכבוד, ערך, לכידות הקולקטיב,
  • אינסטינקט החמרה עם מי שמנסה לפגוע 'תפישתית', 'ערכית', בקולקטיב,
    גם אם הפוגע בקולקטיב לא פוגע בנפש, או ברכוש כלשהו, שמשניים לפגיעה בתפישת ערך אבסטקרטי מקודש, בשם הקולקטיב, כלומר פוגע ב'תפישת' הקולקטיב, ומכאן מחלישו,
  • העצמה ערכית, תגמול תפישתי למי שעשה פעולה פרטיקולרית לשימור טובת הקולקטיב או צביונו,
  • מאפיין 'מגונן', 'חרד' פוחד, שמוביל לפעולה קונקרטית שמטפלת בהסרת האיום.

ריבון, שילטון

  • אהבה לריבון
    הסמכות העליונה על קבוצת אנשים או על איזור מסויים. בדרך כלל קבוצת אנשים באיזור מסוים.
  • לריבון ייעוד, הוא בעל ערך, אוטונומי, כשלעצמו. מטפיסי.
  • 'טובת המדינה והריבון' הנמצא בראשה הוא ערך נאצל.
  • השלטון אחוז בשלטון מעורר כבוד, יראה, מורם מעם, נחרץ.
  • גם אם על חשבון 'חופש פרט' סורר, שאינו משתף פעולה וולונטארית.
  • חתירה מתמדת לחיזוק שלטון.
  • להחלשת מתנגדיו.
  • ייחול ייחוס למנהיג תכונות של חבר-על בקהילה, הניחן בכוחות-על, בתכונות תרומיות, בלתי תחליפי,
    שמנהיגותו היא מעבר לפונקציונליות או אלקטוראט בחיר,
    אלא בחירת כלל הקהילה
    ואף מסומן כמי שיונק סמכות מספירות ריבוניות מיסטיות אחרות – גורל, אלוהי, כישורים על-אנושיים,
  • הערצה, אהבה, הזדהות, יחס רגשי לריבון, פרסונת המנהיג העומד בראש האומה, למשפחתו,
  • השליט מועצם, חורג מהיותו מנהל קהילה לתפקיד של אחראי לקיומה,
  • שאיפה לתקיפות, החלטיות, נחרצות,
    חרטה, התלבטות, נתפשים כסממני חולשה וריפיון,
  • היעדרו מאיים על שלמותה.
  • תחזוק גופי הגנה, שיפוט ואכיפה חזקים, חותרי פעולה, מוכווני טיפול בתחושות איום ביטחוני בפעולות פותרניות.

 


 ה. פאשיזם – דיאלקטיקה

ו. פאשיזם – זילות?

Share

4 תגובות בנושא “פאשיזם – סנטימנט”

השאר תגובה