משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
בפסקה
בקצת יותר
טיול להודו, יותר מבכל מקום אחר בו הייתי, נבדל בין שהייה בת כמה ימים לבין מסע של שבועות ויותר;
זה לא מקרי ש-
- מטיילים מגיעים אליה לתקופה ממושכת,
- חוזרים, כמה פעמים.
הגיאוגרפיה אותה גיאוגרפיה, והמקום – שונה לחלוטין.
גיאוגרפית תת-יבשת, בפועל מציאות-על.
אבסורדי ככל שייקרא- המהות משתנה בעקבות קונפיגורצית השהייה
[בבחינת המשך הוא המדיום. 😎 ]
לשבט אסקימוסי whatsamacallit, יש למעלה מ 70 מלים לתאר את הצבע הלבן,
בהודו עשרות וריאציות לתצורת השהייה בסתלבט.
כאחאנא"ר שאינו יכול להכיל מיסטיקה, בחלק זה של העולם, בטחוני בחוסר אמונתי התערער משהו 😆 .
קטונתי מלהמליץ למישהו, משהו, על הודו (ספוילר- זו דרכי הפתטית להכריז שזה בדיוק מה שהולך לעשות), שכן ישנם ים מומחים גדולים ממני למקום, ואוקיאנוס מידע עצום בנושא.
הודו- אני
לא
לשבועיים שלושה, לא הייתי נוסע;
- מצד אחד לא תופשים את הקנאק, הזעץ, של המקום,
- מצד שני כל הקשיים, הבאסה, והג'יפה נערמים, כאשר מה שיש לראות, רחוק מדי אחד מהשני, וברובו לא מספיק מעניין, לטעמי.
כן
אם כבר מגיעים להודו, לטעמי, השוס, הוא ממד ההתחככות בחיים. הדברים האמיתיים. השגרה. החיים האותנטיים.
בטיול של כמה ימים – 'צריכים להספיק' הוא שם קוד לחסות בבועה סטרילית, בתנועה מתווכת, מפרידה, שתעשה הכל כדי למנוע את ההתחככות עם המציאות.
טאג' מאהל, מקדשים, שווקים- הייתי, ראיתי, לא אני.
החיים, הצפיפות, מקומות אחרים ושונים- ייחודי למקום.
אם בכל זאת רק לכמה ימים-
מקומות לא להחמיץ
במקום ההזוי הזה, לדעתי, יש להיות במקומות, שאין דומה להם במקומות אחרים בעולם-
- Pushkar
הייחוד- עיירה דתית טבעונית. - אושו אשראם Puna
אשראם לאשכנזים. תוכן הודי, שיווק אמריקאי משמעת גרמנית, בכל רגע נתון יש למעלה מ-100 לאומים.
לבלות כמה ימים, לקחת כמה קורסים- חוויה חד פעמית
(- אם גם לא דחוף לי לחזור עליה שוב, או ליישם את מה שלמדתי שם. ועדיין- 'משהו פעם אחת'.) - Varanasi
שריפת גופות על הגנגס. Say No More.
תנועה
- טוקטוק, ולמתקדמים אופני ריקשה.
- מונית
לחוות פקקי תנועה אנושיים במכוניות חבוטת, לראות את הכאוטיות, ליטול חלק בה, להסתובב בתנועה מקרית של מולקולה באפילה. - רכבת
חברת הרכבות ההודית היא החברה הגדולה בעולם- למעלה ממליון עובדים.
ביום נהרגים בממוצע 10 (!) ברכבת, מדריסה או נפילה ממנה.
תחנת הרכבת, עמידה בתור, רכישת כרטיסים, נסיעת לילה בקרון רגיל- לא מחלקה ראשונה- אין דברים כאלה! - אוטובוס
כברכבת, לעמוד בתור, תחנה מרכזית, רכישת כרטיסים, התחושה שנוסעים בין חצרות בתים שכן אין כבישים ראשיים, נסיעת לילה, לראות את הקישוטים, לשמוע את הצפירות, עקיפות מצחיקות, לחוות את אופי הנהיגה האמיתית של החיים העצמם- חווייות.
התנסויות אלה כשנעשים עצמאית, יש להם טעם, ריח וארומה ייחודיים, כשטיול מאורגן מעקר בסטרליותו את הדבר האמיתי.
לסיום
לטעמי, הודו, ללא חוויות בלתי מתווכות אלה, היא כמו-
לרדת לים המלח לשופינג,
פיצה בלי גבינה צהובה,
המבורגר צמחוני,
נתניהו ללא שרה.
חוויה, אחת מהן, שלי בהודו-
מינורי בכשפים
